You are currently viewing מלכי אולמות הארקייד – קאפקום CPS

מלכי אולמות הארקייד – קאפקום CPS

קאפקום יחד עם SNK היוותה את אחד משני עמודי התווך העיקריים בתור הזהב של אולמות הארקייד בעשור המופלא בין 1985 ל 1995. קאפקום הביאה לאולמות הארקייד כמה מהמשחקים הזכורים והאהובים ביותר מהאייטיז והניינטיז, כמו: 1942, פיינל פייט, סטריידר, סטריט פייטר 2 ועוד. כל מי שסיקר משחקי ארקייד והיה אמור לתת ציונים לכל משחק ניצב בפני בעיה כל פעם שיצא משחק קאפקום חדש- רובם היה ברמה לא פחות ממדהימה, מיעוטם היו טובים מאד וכל השאר היו סתם טובים 🙂

טרום CPS – המשחקים הראשונים
קאפקום נוסדה בשנת 1979 ע"י קנזו צוזימוטו שהתחיל אותה כחברת משחקי וידאו, וזאת בניגוד ל SNK שהתחילה כחברת אלקטרוניקה רגילה. שם החברה המקורי היה IRM כאשר ב 1981 הוא שונה ל SANBI ורק ב 1983 שונה ל CAPCOM שהם ראשי תיבות של CAPsule COMputer. מה הקשר קפסולה? לא ברור.
לאחר כמה משחקי הימורים מינוריים, הוציאה קאפקום ב 1984 את משחק הארקייד הראשון שלה- משחק יריות ממבט על בשם Vulgus שהופץ בארה"ב ע"י לא אחרת מאשר SNK – מי שתהיה תוך שנים ספורות המתחרה הגדולה ביותר שלה באולמות הארקייד. מאוחר יותר באותה שנה יצא משחק הפלטפורמה Son Son שאותו כבר הפיצה קאפקום בארה"ב בעצמה. משחק היריות 1942 היה אולי הלהיט הראשון של החברה הצעירה, וגם היה תקדימי בשתי דרכים. 1942 היה משחק קאפקום הראשון שהתחיל סידרה, כאשר עד שנת 2000 יצאו חמישה משחקים בסידרת 19XX. בנוסף, היה זה גם המשחק הראשון של קאפקום שעבר הסבה לקונסולה ביתית, ה NES של נינטנדו.
ב 1985 יצא משחק היריות לשני שחקנים Exed Exes. מיד אחריו הוציאה קאפקום שני משחקי יריות שלראשונה נתנו לשחקן שליטה באנשים במקום במטוסים או חלליות – ב Commando שלטת בחייל וב Gun.Smoke שלטת בקאובוי במערב הפרוע. בשנה זו יצא גם לאולמות הארקייד משחק הפלטפורמה Ghosts & Goblins הידוע עד היום ברמת הקושי הגבוהה שלו.
לאחר ההצלחה של 1942 על ה NES, הוציאה קאפקום שנה אחר כך ב 1986 שתי המרות נוספות של משחקי ארקייד מצליחים שלה – Commando ו Ghosts & Goblins. כך היא ביססה את משחקי הקונסולות לעסק שבמהרה יהפוך למצליח ורווחי יותר ממשחקי הארקייד. עם זאת, יעברו שנים רבות בטרם תנטוש את אולמות הארקייד, מכיוון שקאפקום התייחסה לשוק זה כמעין סגמנט יוקרה, סטנדרט או רפרנס לקו המוצרים שלה.


1987 היתה שנת מפנה היסטורית לקאפקום ובה יצאו שני הלהיטים החזקים ביותר שלה בכל הזמנים. לנינטנדו NES יצא משחק הקונסולות הבלעדי הראשון של קאפקום – מגה מן. באולמות הארקייד יצא המשחק סטריט פייטר הראשון שהיה להיט ענק שמכר כחצי מיליון קבינות ארקייד (!) ומאוחר יותר כ 24 מליון הסבות לקונסולות (!!). למרות היותו משחק מכות בינוני למדי, סטריט פייטר התחיל למעשה סידרת משחקים בלתי נגמרת עם יותר מ 30 המשכים וספין-אופים שונים והיה לאחד המשחקים המשפיעים ביותר אי פעם.
כמובן שהרשימה לעיל איננה שלמה. אפשר בקלות למצוא באינטרנט רשימות מדוקדקות של כל משחקי הארקייד שקאפקום הוציאה אי פעם, אבל לדעתי בתקופת הטרום CPS שלה הוציאה קאפקום שלושה משחקים טובים באמת. שלושתם אגב יצאו ב 1987: Bionic Commando, Tiger Road ו Black Tiger. למי שמחפש משחקי ארקייד אולד סקול איכותיים ומאתגרים (ולא ידועים כל כך) אני ממליץ בחום לנסות אותם בהרצת MAME הבאה שלכם.

CPS1
בשנת 1988 הציגה קאפקום את פלטפורמת הארקייד המהפכנית שלה, ה CPS1 – ראשי תיבות של Capcom
Play System. על פלטפורמה מדהימה זו הוציאה קאפקום בשנת 1989 כמה ממשחקי הארקייד הטובים ביותר שלה שביססו את מעמדה כאחת משתי חברות משחקי הארקייד המובילות בשוק: פיינל פייט, סטריידר העתידני, ו"ווילו" המדהים שהיה מבוסס על סרט פנטזיה ידוע שיצא שנה קודם לכן.
משחקים אלו קבעו רף גבוה בכמה רמות בהשוואה למה שהיה מקובל באותו הזמן באולמות המשחקים. גל המשחקים הזה הביא גם כמה אלמנטים בלתי נשכחים שהפכו להיות סימני היכר של משחקי קאפקום: הגרפיקה המפורטת, האנימציה המצויינת, הצבעים העשירים, השליטה החדה והמוסיקה והצלילים הייחודיים. לעומת משחקי הארקייד של קאפקום שיצאו עד 1988, קשה למצוא משחקי CPS גרועים. בגלרייה הבאה תמצאו את הרשימה שלי של המשחקים הטובים ביותר שיצאו על ה CPS1:


ה CPS1 היתה פלטפורמת ארקייד תקדימית באיכותה, אך היתה לה חולשה מהותית אחת – היא היתה קלה מאד לפריצה והעתקה. תופעת העתקות משחקי הארקייד מבוססי CPS1 היתה כה נפוצה עד כי היו אזורים בעולם, וביניהם ישראל, בהם אפשר היה למצוא יותר מכונות עם גירסאות מועתקות (נקראות גירסאות בוטלג – Bootleg) של סטריט פייטר 2 מאשר מכונות עם המשחק המקורי. כדי להתמודד עם הפיראטיות של ה CPS1 הוציאה קאפקום ב 1992 גירסה משודרגת של הפלטפורמה בשם CPS Dash שהכילה "בטריה מתאבדת" שהרסה את לוח המשחק אם זוהה ניסיון להעתקת קבצים. בנוסף, היא כללה גם רכיב סאונד חדשני בשם Q Sound שאיפשר אפקטים קוליים מרשימים וצליל היקפי. אבל בסופו של דבר ה CPS Dash היתה פלטפורמת ביניים ולכן יצאו עליה 4 משחקים בלבד.

CPS Changer
ה Capcom Power System Changer היה הניסיון הראשון והאחרון של קאפקום להיכנס לשוק קונסולות המשחקים הביתיות. בהתאם להיותה מתחרה ישירה של קונסולת הניאו גיאו AES, כל 13 המשחקים שיצאו על ה CPS צ'יינג'ר היו המרות מושלמות של משחקי הארקייד שרצו על ה CPS1. למעשה מדובר היה בלוחות משחקי הארקייד עצמם ארוזים בקופסאות פלסטיק "שיווקיות" לצרכן הביתי. "מחסניות המשחק" האלו היו כל כך גדולות, עד ש"הקונסולה" – הקטנה משמעותית – התחברה אליהן מלמעלה…
הקונסולה עצמה היתה מעין SuperGun (מעין אילתור של מחבר ארקייד JAMMA סטנדרטי לטלויזיה) עם חיבורים לחשמל, וידאו S-Video, ושני חיבורי שלטים בסטנדרט של הסופר נינטנדו. למעשה, הקונסולה תפקדה כמתאם Input Output כאשר המשחק עצמו הכיל את מעבד הוידאו, מעבד הסאונד, הזיכרונות וכל שאר הרכיבים שבאופן רגיל מצפים למצוא בקונסולה ולא במשחק עצמו. ה CPS Changer הגיעה עם ג'ויסטיק ארקייד מאסיבי במיוחד שקאפקום הוציאה באותו הזמן לסופר נינטנדו – ה Power Stick Fighter. וזו היתה חתיכת חומרה מגניבה!
הצ'יינג'ר שווקה ביפן בלבד ואך ורק באמצעות Mail-Order בהזמנה טלפונית ישירות מקאפקום עצמה, ושליחת הקונסולה בדואר ישירות לבית הקונה. הקונסולה שווקה בין 1994 ל 1996 ועלתה כ $400 כשכל משחק עלה כ $200 – מחירים נמוכים יותר מאלו של המתחרה ניאו גיאו AES, ודי משתלמים בהתחשב בכך שכל משחק הוא מערכת עיבוד שלמה. לא ידוע כמה קונסולות צ'יינג'ר או משחקים שלה נמכרו, אבל היא נחשבת בעיני רבים כקונסולת המשחקים הרשמית הנדירה ביותר שאי פעם יוצרה.


CPS2
ב 1993 הציגה קאפקום פלטפורמת ארקייד חדשה שתלווה את משחקי המכונות שלה למשך שנים רבות. ה CPS2 הציגה מול ה CPS1 שיפור מסויים בגרפיקה, שיפור גדול בסאונד (עם צ'יפ ה Q-Sound שהוצג לראשונה ב CPS Dash) והצפנת מידע ברמה מספיק גבוהה עד שחיסלה לחלוטין את תופעת הבוטלגים. פלטפורמת ה CPS2 שוב התחרתה ישירות בפלטפורמת הניאו גיאו MVS של SNK ומעניין לציין שעל שתי מערכות אלו יצאו משחקים חדשים במשך עשור שלם ואף יותר!

כמו קודמתה, ה CPS2 התברכה במשחקים מעולים שתפסו מקומות גבוהים בפנתאון מכונות הארקייד, וגיימרים בכל העולם ציפו בכליון עיניים לכל קאבינה חדשה שלה. וקאפקום לא הכזיבה. בין המשחקים הבולטים שיצאו לפלטפורמת ה CPS2 ניתן היה למצוא את סופר סטריט פייטר 2 המצויין (בקלות המשחק הטוב בסידרת סטריט פייטר 2), Alien vs Predator, משחקי הזיכיון המעולים של D&D, מארוול vs קאפקום וסטריט פייטר אלפא 3, מה שרבים רואים כמשחק המכות הטוב ביותר בסידרה כולה!


CPS3
פלטפורמת הארקייד השלישית של קאפקום היתה כבר מבוססת סידירום וכללה הצפנות מידע מסובכות. למעשה הן היו כל כך מסובכות עד שאמולציה של משחקי CPS3 נהייתה אפשרית רק ב 2007, 11 שנים לאחר יציאתה לשוק, וזאת בניגוד ל CPS2 אשר פיענוח ההצפנה שלה היה משמעותית יותר קל. ה CPS3 סיימה את דרכה ב 1999, שלוש שנים בלבד לאחר שהוצגה, והיא היתה לפלטפורמת הארקייד האחרונה שקאפקום ייצרה בעצמה.
ל CPS3 יצאו שישה משחקים בלבד, ובפועל מדובר בעצם בשלושה משחקי מכות. Red Earth היה המשחק הראשון והוא היה נסיוני למדי (לדוגמהה: יש בו רק ארבע דמויות, אך הן יכולות עם הזמן לעלות בדרגות כמו במשחק RPG). משחקי Jojo's Venture / Jojo's Bizzare Adventure התבססו על מנגה ידועה ביפן והיו משחקי מכות טכניים מאד ולא התאימו לשחקן הקאז'ואלי.
אפילו שני משחקי Street Fighter III היו סוג של נסיון – עד להגעת 3rd Strike ב 1999 שעד היום מהווה את אחת הפסגות של משחקי מכות ב 2D, הן בגרפיקה והן במשחקיות.


דעיכת אולמות הארקייד – ירידת גרפיקת הספרייטים ועליית הגרפיקה הפוליגונית
ב 1996 יצא גם משחק המכות הפוליגוני (תלת מימדי) הראשון של קאפקום, סטאר גלדיאטור, אך למרות שהיה מאד מרשים מבחינה גרפית, לא הצליח להכות גלים. עם זאת, הוא היווה בסיס למשחקים הפוליגוניים הבאים של קאפקום כשהטובים ביניהם היו "פאוור סטון" ו"רייבל סקולס". ראוי לציין שלמרות הצלחות משמעותיות בתחום המשחקים הפוליגוניים, קאפקום לא זנחה את סצינת משחקי הספרייטים (דו מימד) והמשיכה להוציא באותה תקופה משחקים מצויינים כמו סטריט פייטר 3 ומגה מן 8.
סטריידר 2 היה משחק ארקייד פלטפורמה נדיר יחסית בכך שדמויותיו היו ספרייטים דו מימדיים, והרקעים היו פוליגוניים תלת מימדיים. הוא הראה שאפשר לשלב בצורה איכותית בין שתי הדיסיפלינות הגרפיות השונות הללו. עם זאת המשחק נשאר יוצא דופן, והליין אפ של משחקי הארקייד הפוליגוניים של קאפקום הצטמצם לכדי משחקי מכות בלבד.
נראה שדעיכת אולמות הארקייד התרחשה במקביל ליציאתן של קונסולות ביתיות עוצמתיות שהשתוו ביכולותיהן הפוליגוניות לקבינות המשחק. הדוגמה החדה ביותר לכך היא הסוני פלייסטיישן הראשונה שהיוותה את הבסיס של פלטפורמות הארקייד בהן עשתה קאפקום שימוש, ובעיקר ה ZN-2. מה היה הטעם אם כן ללכת לאולם הארקייד אם יכולת לשחק בדיוק באותו המשחק על הפלייסטיישן בבית?
קאפקום (כמו רוב החברות בתעשייה) הבינה את זה מהר מאד ומשלהי שנות ה 90 החלה לזנוח את אולמות הארקייד ולהעביר את החלק המהותי של פעילותה לפיתוח משחקים לקונסולות הביתיות.

!Go Play
להורדת משחקים, נסו את הפוסט אתרי הורדות הרומים הטובים ביותר, או חפשו את שם המשחק (באנגלית כמובן) עם המילה ROM. להורדת MAME ואמולטורים לקונסולות  -לכו לדף ה SYSTEMS.