אסטריקס היה הקומיקס הראשון שקראתי באדיקות, כנראה בגלל שהספריה העירונית שהייתי מנוי בה כילד לא החזיקה אף קומיקס אחר… אבל הוא היה פשוט מעולה, ומאז הספרים הבודדים שיצאו בעברית – שאת כל אחד מהם קראתי בערך מאה פעמים – אני מחשיב את עצמי כמעריץ מושבע של אסטריקס ואובליקס: הגאלים שלמרות ההבדל העצום במימדי הגוף שלהם, האף שלהם הוא באותו גודל 🙂
סוף שנות ה 2000 היו תור הזהב של משחקי האק אנ' סלאש פוליגוניים על קונסולות הדור השביעי האקסבוקס 360 והפלייסטיישן 3, עם משחקים מצויינים כמו ביונטה, דארקסיידרס וגאד אוף וור 3. העניין הוא שבעוד משחקים אלה יצאו גם על הפיסי ו/או על קונסולות הדורות הבאים, משחק אחד של EA נשכח על הדור השביעי ומעולם לא זכה להוצאה נוספת. המשחק המיוחד הזה נקרא Dante's Inferno והוא היה הנסיון של EA להתחרות בסדרת God of War האובר-פופולארית.
משחקי אל המלחמה על קונסולת הפלייסטיישן הניידת הראשונה הם אמנם קטנים יותר בכל אספקט מאלו שיצאו על הקונסולות הביתיות, אבל הם עדיין משחקי קאנון בסדרה ושומרים על האפיות הקולנועית המטורפת שלה. ויחד עם שני המשחקים המדהימים מהפלייסטיישן 2 שהתחילו את הכל, הם מעמיקים את העושר העלילתי של הסדרה. כמעריץ מושבע של משחקי אל המלחמה על הפלייסטיישן 2, 3 ו 4, אני בהחלט יכול להמליץ עליהם.
פפריום הוא משחק ביטאמאפ אינדי שיצא לאחרונה פיזית על קונסולת הסגה מגה דרייב ועליה בלבד (!). בשנים האחרונות נוצר תחום נישה של הוצאת משחקים חדשים על קונסולות ישנות במהדורות פיזיות, עם מיקוד על אספנים. פפריום הוא התגלמות התופעה המעניינת הזאת, לטוב ולרע. החלק הראשון של הכתבה התרכז בהיסטוריה ובגרסאות השונות ותיאר את הדרך הארוכה והמשובשת שהמשחק הזה עבר מההכרזה ועד לאנבוקסינג שרבים חשבו שלעולם כבר לא יקרה. זהו החלק השני ובו ביקורת המשחק עצמו, עם מינימום ספויילרים.
סקוט פילגרים הוא אחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים, לכן כמובן שכבר כתבתי על הסרט ואפילו על הפסקול הצ'יפטיוני המגניב של המשחק. "סקוט פילגרים: המשחק" הוא אחד ממשחקי הפיקסל-ארט / ניו-רטרו הידועים ביותר של שנות ה 2010 – על הגרפיקה הייחודית שלו היה אמון לא אחר מאשר פול רוברטסון ועל המוזיקה היה אמון הרכב הצ'יפטיון אנמנגוצ'י, ולכן לא מפתיע שמדובר במשחק מיוחד מאד. אבל המשחק הזה גם סבל מעסקת זכויות יוצרים סבוכה במיוחד, שהפכה אותו לנער הפוסטר של כל מה שגרוע בהפצות דיגיטליות בלבד של משחקים.
במשך רבע מאה חיכו מעריצי סדרת סטריטס אוף רייג' למשחק חדש בסדרת המכות רחוב (או "ביטאמאפ") הידועה ביותר בז'אנר. עם השנים הודלפו לא מעט ניסיונות להחיות אותה, ואת רובם אפשר לראות בפוסט בפורום האתר, אבל אף אחד מהם לא צלח. או אז, בקיץ 2018 בהפתעה גמורה נחשף פיתוח מתקדם ורשמי של סטריטס אוף רייג' 4 (או SoR4). וכמעריץ מושבע של הסדרה עוד מהמשחק הראשון מ 1991 חיכיתי לפרק החדש הזה בכליון עיניים. ולא רק שלא התאכזבתי, אלא ש SoR4 הוא בקלות משחק השנה (2020) של VGFreak.
סקירות רבות של דארקסיידרס 3 ציינו כי הוא משחק טוב, אבל עם משחקיות קצת מיושנת ומחדש מעט מאד. וזה נשמע כמו משחק מתאים ממש לבלוג שאתם קוראים עכשיו 🙂 ובהתחשב בכך שמאד אהבתי את שני המשחקים הקודמים – ואפילו כתבתי עליהם כתבת "חובה לשחק" – הנה הסקירה שלי של Darksiders 3.
למרות השם המסגיר שלו, משחק המכות רחוב הזה (או ביטאמאפ, אם תעדיפו) הוא לא באמת חיקוי של האבות המייסדים של הז'אנר – סטריטס אוף רייג' ופיינל פייט. Fight'N Rage עומד בפני עצמו כמשחק מכות אולדסקול ארקיידי כיפי ומיוחד עם עולם, דמויות וגיימפליי ייחודיים לו.
אם תשאלו אותי מהי חווית הגיימינג הכי ארקיידית שיש אני אענה לכם כל משחק ריצה/קפיצה/ירייה שהאקשן בו הוא בציר אחד (X) בלבד, כלומר לא בשני צירים (X ו Y) או יותר כמו משחקי ביטאמאפ לדוגמה. ולפי ההגדרה הזאת, Ninja Warriors הוא משחק ארקייד קלאסי במובן הכי טהור של ההגדרה. יש בו נינג'ות, קפיצות, יריות ומכות – והכל במעטפת פיקסל ארטית יפהפיה – פשוט תענוג אייטיזי במיטבו.