You are currently viewing אודות מגזין פריק המקורי והבלוג שאתם קוראים עכשיו

אודות מגזין פריק המקורי והבלוג שאתם קוראים עכשיו

  • קטגוריה:פריק

מגזין פריק נוסד על ידי רמי שיר, עורך עיתון הילדים הידוע "אצבעוני", שתיפקד כעורך מגזין פריק מיום היווסדו ועד יומו האחרון. פריק היה ירחון על משחקי מחשב ומשחקי וידאו שיצא לאור לראשונה באוקטובר 1992. כשהוא מציג כתבות מעניינות יותר ותוכן טוב יותר, עבר פריק את יריבו הוותיק "וויז" (שהיה מעין מגזין מכירות של רשת באג) מבחינת תפוצה והשיג גם תוצאות עיסקיות בהתאם. בשיאו הגיע פריק ליותר מ 15,000 מנויים, הישג חסר תקדים למגזין נישה מסוגו בארץ. מגזין "זומביט" ויורשו "קליק" גם הם לא היו תחרות רצינית לפריק.

בעקבות עלייה תלולה בפופולאריות של אתרי אינטרנט העוסקים במשחקי וידאו והמיתון הכלל עולמי בתחום ההוצאה לאור של מגזינים מודפסים, גורמים שפגעו אנושות במכירות, הוחלט לסגור את המגזין. גליון 99 אשר יצא לאור ביולי 2001 היה הופעתו המודפסת האחרונה של פריק.

אפשר לקרוא אונליין סריקות גליונות רבים של פריק ב"מאגר המגזינים הישנים".
עוד מקורות תמצאו בפוסט על כך בפורום.
ערוץ היוטיוב "יאללה בלאגן" של דימה חריטונוב העלה ראיון עם רמי שיר שנסוב כולו סביב מגזין פריק. קראו וצפו בו כאן.
אותו דימה התחיל גם פרוייקט של סריקה וקיטלוג של המגזינים של פריק.

דבר העורך בגליון הראשון

וקצת עלי…
אני אבי פישמן, נעים להכיר 🙂 אני גיימר עוד מילדותי המוקדמת בשנות השמונים, אז שיחקתי בעיקר על הקומודור 64 והסגה מסטר סיסטם. בתחילת שנות התשעים השתדרגתי לקונסולות ה 16 ביט של סגה ונינטנדו, ותנו לי להגיד לכם – כל כך אהבתי אותן! (ובמיוחד את המגה דרייב). במיוחד אהבתי לקרוא עליהן ועל המשחקים שלהן במגזינים, בעיקר באנגלית אבל גם קצת בעברית, עד שהתעוררה אצלי תשוקת הכתיבה, ורציתי גם אני לכתוב עליהן.
לא הייתי צריך לחפש יותר מדי איפה לכתוב. בתחילת שנות התשעים היו בארץ שני מגזינים עיקריים: וויז מבית באג שהיה מעל הכל מקדם מכירות של רשת החנויות, ופריק מבית אצבעוני. כן, היה גם את מגזין התוכנית המיתולוגית זומביט (שדרך אגב, גם שם כתבתי תקופה קצרה…), אבל ללא ספק המגזין הכי "רציני" היה פריק. וכך יצא, שבאמצע שנות התשעים התחלתי לעבוד שם ככתב פרילנסר.
בהתחלה כתבתי בעיקר על משחקים למערכת ה 3DO, כאשר את המערכת היקרה הזו (אז היא עלתה יותר מ 2000 ₪) קיבלתי מהחברה המייבאת לשם סקירת משחקים וקידום מכירות ושיווק המערכת בארץ. בשלב מאוחר יותר רכשתי קונסולת סוני פלייסטיישן והתחלתי לכתוב על משחקים למערכת זו. את המשחקים השגתי מחנות שנמצאה בקירבת ביתי (מגה סאן סנטר בקניון הזהב בראשון לציון) שבתמורה קיבלה פרסום בגוף הכתבה.
לגלריית הכתבות שלי במגזין פריק –>


או אז מגזין פריק נסגר…
אחרי שעברתי את הצבא, הטיול, האוניברסיטה בארץ, האוניברסיטה בחו"ל, כמה מקומות עבודה, וכשהתחלתי להתבסס מבחינת קריירה, נזכרתי שתמיד אהבתי לכתוב על משחקים. אז החלטתי לחזור לתחביב הישן שלי.
בלוג זה הוא אבולוציה של אתר VGפריק המקורי, שהתמקד בעיקר באמולטורים. את האתר המקורי הקמתי ב 2001 בגלל ההתלהבות שלי מגילוי אמולטור הארקייד MAME ואמולטורים נוספים של קונסולות. זה היה פשוט קסם! גיליתי שבאמצעות אמולטורים אני יכול לשחק חופשי בכל משחק שכילד נורא רציתי אבל לא יכולתי להרשות לעצמי. במשך שנים רבות האתר המקורי לא עודכן יותר מדי, והמשיך להיות מתוחזק בעיקר כדי לתמוך בפורום ובקהילת הגיימרים שלו, קהילה שכיום עברה כמעט כולה לקבוצת הפייסבוק "רטרו ישראל".
לא רציתי למחוק את האתר המקורי, והוא עדיין קיים בכתובת המחייבת old.vgfreak.com 🙂

הבלוג במתכונתו הנוכחית התחיל לפעול באמצע 2014 (הכתבה שאתם קוראים כעת היא למעשה עדכון של הכתבה הראשונה שפורסמה). הכתבות הראשונות היו כתבות רטרו גיימינג כלליות שהתמקדו באמולטורים, משחקי ארקייד, ההיסטוריה של קונסולות המשחקים ועוד. היעד המקורי היה לפרסם לפחות כתבה אחת בחודש, וברטרוספקטיבה בהחלט עמדתי בזה.
ב 2016 התחלתי לכתוב סקירות גם על משחקים ספציפיים, בעיקר על משחקי רטרו מהתקופה האהובה עלי – סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים.
ב 2017 קיבלתי הזמנה להשתתף בתערוכת E3 כנציג מדיה, מה שהיה מבחינתי הגשמת חלום ילדות, לא פחות. בעקבות כך התחלתי לכתוב גם על משחקים יותר חדשים, ובמיוחד על משחקי "ניו-רטרו" – משחקים חדשים שמחקים את הגיימפליי והפרזנטציה (גרפיקה וסאונד) של המשחקים הקלאסיים – במיוחד פלטפורמרים, מטרואידוואניות, וביטאמאפים ("מכות רחוב").
ב 2018 שוב יצא לי להשתתף ב E3, ואז גם נכנסתי למאגר העיתונאים של חברות יח"צ שמקדמות משחקים, והתחלתי לקבל הצעות לקודים של משחקי ניו-רטרו על מנת לכתוב עליהם.
האהבה הגדולה שלי היא כמובן למשחקים עצמם, אבל הבלוג עוסק גם לא מעט בחומרה. יש לי אובססיה קטנה לשלטי משחק, ואני מאד בעניין של קונסולות ישנות וחדשות, וההשוואות ביניהן. יש לציין שלדעתי קונסולות שלא מקבלות משחקים פיזיים (כמו Xbox Series S או PlayStation 5 Digital Edition) אינן נחשבות בעיני קונסולות אמיתיות, אלא יותר קופסאות סטרימינג בנות תוקף.
באמצע 2021 הבלוג עבר שינוי עיצוב משמעותי עם התמקדות בתוכן המקורי העשיר שהוא הספיק לצבור, תוך מזעור ערוצי הסושיאל והפרסומות למינימום ההכרחי.
מדי שנה אני בוחר את משחק השנה שלי שהוא המשחק הטוב ביותר [בעיניי] שיצא באותה שנה.

אני משתדל להשקיע בכתבות כאן, הן בתוכן* והן בתפיסות המסך ובטריילרים.
❤ ולי רק נותר לקוות שאתם תאהבו לקרוא לפחות כמו שאני אהבתי לכתוב אותן ❤

*בניגוד למבקרי משחקים רבים, אני מקפיד לשחק ולסיים כל משחק שאני כותב עליו.