You are currently viewing פרהיסטוריה – קונסולות המשחקים הראשונות

פרהיסטוריה – קונסולות המשחקים הראשונות

הקונסולה הראשונה שלי היתה הסגה מסטר סיסטם, וקונסולות המשחקים האהובות עלי הן אלו מהדור השלישי (נינטנדו NES, מסטר סיסטם) והרביעי (סופר נינטנדו, סגה מגה דרייב, SNK ניאו גיאו) ולכן אני יודע עליהן הרבה. מבחינתי, ההיסטוריה של משחקי הוידאו בכלל וקונסולות המשחקים בפרט מתחילה להיספר מאמצע שנות השמונים, וזה השתקף בכתבה "ההיסטוריה של קונסולות המשחקים". כל מה שקרה בתעשיה לפני כן, כלומר הדור הראשון והשני של הקונסולות, היה מבחינתי לוטה בערפל, בעיקר בגלל שהמשחקים מאותה תקופה היו בעיני משמימים ומשעממים. לכן, החלטתי לחקור קצת על איך הכל התחיל, וציפיתי לכתוב על זה פוסט משעמם וקצר. אבל בסוף יצאה כתבה אינפורמטיבית ומעניינת (וארוכה למדי, למרות שניסיתי לקצר) שמסבירה הרבה על התפתחות תעשיית משחקי הידאו.

דור ראשון – קונסולות פונג

1972
חברת מגנווקס הייתה חברת אלקטרוניקה אמריקאית חדשנית במיוחד וחלוצה בתחום הרמקולים (1917) ומסכי הפלאזמה (1960). בהתאם לרוח החדשנות שלה, יצאה החברה בשנת 1972 עם קונסולת משחקי הוידאו הראשונה אי פעם – האודיסי. קונסולה זו פותחה ע"י ראלף באר מחברת סאנדרס אסוסיאייטס, שפיתח עוד ב 1968 אב טיפוס של המערכת אשר נקרא "הקופסה החומה". סאנדרס מכרה את זכויות הייצור והשיווק של "הקופסה החומה" הזאת למגנווקס, וכך נולדה האודיסי.

בניגוד למה שרבים חושבים, האודיסי הייתה קונסולה דיגיטלית ולא אנלוגית, ורק פלט הוידאו היה אנלוגי (כמו בכל הקונסולות שיצאו אחריה) כדי שיתאים לטלויזיות דאז שקיבלו קלט אנלוגי בלבד. למעשה, הדור השמיני (XBONE, PS4, WII U) הוא דור הקונסולות שהן דיגיטליות לחלוטין, כלומר כוללות מעגלי פלט וידאו דיגיטליים!
הג'ויסטיק של האודיסי היה אנלוגי (בדומה לזה של הנינטנדו 64 וכל הקונסולות שבאו אחריה), והקונסולה באה עם אביזרים נלווים רבים: 12 כרטיסי "משחקים", קוביות, צ'יפים של פוקר, דפי ניקוד ותוצאות, לוחות משחק וכמובן שקפים להרכבה על מסך הטלויזיה להדמיית גרפיקה צבעונית (חחח). אפשר היה לרכוש לאודיסי גם אקדח אור למשחקי היריות שעבד לא רע, בתנאי שלא כיוונת אותו למנורה. הגרפיקה של האודיסי הייתה פשטנית ביותר והציגה בלוקים לבנים בגדלים שונים ולפי החוקיות של כל כרטיס מ 12 הכרטיסים הקיימים ו 27 גירסאות המשחקים שלהם. כך למשל מרבית משחקי הספורט היו למעשה משחק טניס פרימיטיבי עם שקפי גרפיקה משתנים. אותו משחק טניס שהיווה השראה למשחק הארקייד המצליח של אטארי מ 1972 – פונג!
האודיסי מכרה בסך הכל 350 אלף יחידות. מגנווקס שיווקה את האודיסי כמערכת שעובדת על טלויזיות של מגנווקס בלבד, למרות שלא כך היה הדבר, ורק באמצעות המשווקים שלה. עם תג מחיר גבוה יחסית לאותה תקופה, האודיסי לא הייתה הצלחה מדהימה אך היא פרצה את הדרך לתעשייה חדשה לחלוטין.

Magnavox-Odyssey
Magnavox-Odyssey

1975
במשך שלוש שנים נמכרה האודיסי ללא כל מתחרה! ואז החלה תקופה מעט מוזרה… פונג היה המשחק היחיד על האודיסי שהיה אפשר לשחק ללא עזרים חיצוניים, וחברות רבות הבינו זאת והוציאו קונסולות שהכילו חומרה דומה לאודיסי עם משחק אחד בלבד. לקונסולות אלה נהוג לקרוא "קונסולות פונג" והיו הרבה מאד מהן. אפילו מגנווקס עצמה הוציאה חמש (!) גירסאות משונמכות של האודיסי עם ווריאציות שונות של פונג.
מכיוון שמגנווקס היתה הראשונה להציג עם האודיסי את פונג בסלון הביתי (ובכלל), היא תבעה וזכתה בבית המשפט מול כמעט כל חברה שהוציאה קונסולת פונג באותה תקופה, לרבות: אטארי, נינטנדו, קולקו ומאטל. בסופו של יום כל החברות שהוציאו קונסולות פונג שילמו תמלוגים למגנווקס, יפ – כולל נינטנדו. נינטנדו אף ניסתה ב 1985 להשתחרר מתשלום תמלוגים על השימוש בפטנטים של פונג בטענה שהוא בכלל חיקוי של משחק מ 1958 שפותח ע"י וויליאם היגינבוטם – אך נכשלה גם היא בבית המשפט.
היגינבוטם פיתח ב 1958 משחק בשם "טניס לשניים" (Tennis for Two) שרץ על מחשב אנלוגי והוצג על אוסילוסקופ ואשר הציג דמיון בולט לפונג אך כלל רכיבים אנלוגיים בלבד ולא שלח אות וידאו למסך נפרד. מסיבה זו נקבע בבית המשפט כי פונג ו"טניס לשניים" הם משחקים שונים מהותית. רק לידע כללי, היגינבוטם היה פיזיקאי מחונן שעבד, בין היתר, בפרויקט מנהטן והיה אחראי על מערכות האלקטרוניקה של פצצות האטום הראשונות.

דור שני – קונסולות המעבדים הראשונות

1976
לציבור הצרכנים נמאס מקונסולות פונג והמכירות מתחילות לרדת. התעשייה מוכנה למשהו חדש – למשחקים חדשים! רבים לא יודעים זאת, אך הקונסולה הראשונה שאיפשרה לשחק משחקים שונים ממחסניות משחק (קרטרידג'ים) לא היתה האטארי 2600 (או כפי שנקראה במקור – VCS), אלא הפיירצ'יילד VES (קיצור של Video Entertainment System).
הפיירצ'יילד הייתה הקונסולה הראשונה שהכילה מעבד (CPU) אמיתי כדי לתמוך במשחק נגד המכונה ולא רק שחקן מול שחקן כפי שהיה עד כה, ועוד עם גרפיקה צבעונית (בהנחה שהיתה לך באותו זמן טלויזיה צבעונית) ואפילו סאונד שהגיע מרמקול מובנה בקונסולה. למגנווקס אודיסי כלל לא היה סאונד.
יציאת ה VES גרמה לאטארי להאיץ את פרויקט הקונסולה הביתית שלה, שם קוד סטלה. כדי לשמור על תזרים מזומנים מספק לסיום הפרויקט והוצאת המכשיר לשוק בהקדם, מייסד אטארי נולן בושנל נאלץ למכור את השליטה בחברה לוורנר.

Fairchild-Channel-F
Fairchild-Channel-F

1977
אטארי מוציאה את קונסולת משחקי הוידאו מבוססת CPU השניה בהיסטוריה. האטארי VCS (קיצור של Video Computer System) כללה זיכרון כפול מזה שב VES של המתחרה פיירצ'יילד, כמו גם רזולוציה עדיפה ויותר צבעים. עם יציאת הקונסולה המתחרה מבית אטארי, פיירצ'יילד שינו את שם הקונסולה שלהם ל Channel F כדי ליצור ייחודיות, וכך למעשה החלה מלחמת הקונסולות הראשונה.
בין שתי הקונסולות הללו, ה VCS וה Channel F, היה הבדל מהותי בצורת הג'ויסטיק. זה של פיירצ'יילד היה בתצורת גריפ כשאת הראש דמוי המשולש שלו היה אפשר להזיז, לסובב, ללחוץ פנימה ולמשוך החוצה. זה היה עיצוב תעשייתי מעניין ומתוחכם, אך גם מעט מסובך, בטח לאותה התקופה. לעומת זאת, מובן למה הג'ויסטיק של אטארי היה עדיף – קופסה שחורה שעליה מוט תזוזה ולידו כפתור פעולה יחיד ואדום – עיצוב מבריק בפשטותו שהפך להיות קו מנחה למכונות ארקייד לעשרות השנים הבאות.
ל Channel F לא היה סיכוי מול ה VCS האימתנית, ופיירצ'יילד אכן מכרה כמה מאות אלפים בלבד לעומת המיליונים שמכרה אטארי. פיירצ'יילד גם שכבה על הגדר עם חינוך השוק לרכוש משחקים בנפרד, מה שהיווה בהתחלה חסם לצרכנים שהיו רגילים לקבל את כל המשחקים מובנים במערכת.
אבל האמת היא שה Channel F לא הייתה התחרות ממנה חששה אטארי, כי האיום האמיתי יבוא ממי שהמציאה את התעשייה.

Atari-VCS
Atari-VCS

1978
מגנווקס מוציאה את האודיסי 2. קונסולה זו כללה מקלדת בילט אין בגוף הקונסולה ושני ג'ויסטיקים בתצורה של הג'ויסטיק של המתחרה הגדולה מבית אטארי. הגרפיקה של האודיסי 2 היתה פחות טובה מזו של ה VCS, אבל הסאונד – בייחוד עם מודול הסאונד האופציונאלי – היה עדיף בהרבה. האודיסי 2 שווקה כמערכת לימודית יותר מאשר בידורית, וזו אולי הסיבה שלאורך חייה היא מכרה בערך עשירית מכמות היחידות שמכרה האטארי VCS.
אלא שבשנה זו אף חברה, כולל אטארי, עדיין לא מוכרת מספיק קונסולות. פיירצ'יילד מאוכזבת מהמכירות הנמוכות של הקונסולה שלה, ומורידה הילוך בהפצה ובשיווק שלה מתוך תפיסה שקונסולות משחקים הן תופעה חולפת. באטארי נולן בושנל נאלץ לעזוב את החברה בגלל מכירות נמוכות מהצפוי של ה VCS, רק כדי לצפות מהצד איך הגלגל מסתובב תוך פחות משנה.
אצל ענקית הצעצועים מאטל דווקא מתעורר עניין בפוטנציאל של השוק החדש, והיא מתחילה בפיתוח קונסולה משלה.

Magnavox-Odyssey-2
Magnavox-Odyssey-2

1979
האסימון סוף סוף נופל אצל הצרכנים שמבינים שקונסולות המשחקים החדשות מריצות משחקים מלהיבים עם גרפיקה, סאונד ומשחקיות שרחוקים מאד מפונג. לתקופת מה, אטארי נשארת היחידה עם נוכחות משמעותית בשוק ועד סוף השנה נמכרות מליון יחידות של האטארי VCS שהיא גם המתנה המבוקשת ביותר לכריסמס!
מאטל מנסה לשווק את הקונסולה החדשה שלה תחילה בקליפורניה, כאשר השם שנבחר הוא קיצור של "טלויזיה אינטליגנטית" :/ האינטליוויז'ן (IntelliVision) מציגה לראשונה גרפיקה וסאונד ברמה גבוהה יותר מה VCS. אלא שבמקום להציג ג'ויסטיק שיתבסס על העיצוב המוצלח של ה VCS והאודיסי 2, מאטל החליטו להמציא את הגלגל מחדש והוציאו את אחד השלטים הגרועים בהיסטוריה שכלל דיסק שליטה גרוע, כפתורי פעולה בצד, כבל מסולסל ולוח מקשים טלפוני (?).

Mattel-IntelliVision
Mattel-IntelliVision

1980
אטארי קונה מטאייטו את הזכויות לגירסה הביתית של משחק הארקייד המצליח ספייס אינביידרס, וה VCS מוכרת באותה שנה שני מיליון יחידות, כאשר סך המכירות של הקונסולות והמשחקים הוא למעלה מ 2 מיליארד דולר!

1982
לאחר שהוציאה אינספור קונסולות פונג, גם חברת הצעצועים קולקו מצטרפת למירוץ קונסולות הדור השני עם הקולקוויז'ן (ColecoVision). קונסולה זו מציגה גרפיקה וסאונד ברמה שהתקרבה למכונות הארקייד באותה תקופה. למרבה הצער במקום להציג ג'ויסטיק דומה לזה המצויין של אטארי, קולקו בחרה בעיצוב שדומה יותר לזה של האינטליויז'ן של מאטל :/ אבל בניגוד לאינטליויז'ן ניתן היה לנתק את הג'ויסטיק מהקונסולה ולחבר במקום את הג'ויסטיק של ה VCS.
חיבור הג'ויסטיק של אטארי הפך לסוג של סטנדרט והופיע בין היתר גם בסגה מאסטר סיסטם, במחשבי הקומודור, ואפילו בסגה מגה דרייב. כן, אפשר לחבר את שלט ששת הכפתורים המעולה של המגה דרייב לקולקוויז'ן או לאטארי VCS (!). הקונסולה שווקה יחד עם המשחק דונקי קונג של נינטנדו, ולכן הגיעה למכירות של למעלה מ 2 מליון יחידות. לא רע בכלל, אבל בערך עשירית מכמה שהקונסולה של אטארי מכרה.
בתגובה לקונסולות החדשות של מאטל וקולקו, אטארי מוציאה את ה 5200 – קונסולת ההמשך של ה VCS ובהתאם משנה את שמה של זו ל 2600. הקונסולה החדשה מציגה שיפור מסויים בגרפיקה ובסאונד בהשוואה לדור הקודם, אך לא מצליחה להגיע לנתוני המכירות של קודמתה או אפילו של המתחרות שלה. ה 5200 מסמנת את הניסיון הראשון מתוך שלושה נסיונות כושלים של אטארי לשחזר את הצלחת ה 2600.
קולקו, בניסיון לגדר את השקעותיה בשוק משחקי הוידאו, נוקטת בשני צעדים תמוהים (במונחים של היום). ראשית, היא מוציאה משחקים גם לשתי הקונסולות המתחרות של אטארי ומאטל, ושנית, היא מוציאה הרחבת חומרה שמאפשרת להריץ משחקים של האטארי 2600 על הקולקוויז'ן 😮
קולקו יכלה לייצר את "הרחבת האטארי" שלה מכיוון שה 2600 היה מורכב כולו מרכיבי מדף סטנדרטיים. זו הסיבה שבמסגרת התביעה (הצפויה) של אטארי בעניין, אישר בית המשפט לקולקו להמשיך לשווק את ההרחבה. גורם לתהיות מה זה אומר על ה PS4 או האקסבוקס One שהחומרה שלהן מורכבת אך ורק מרכיבי מדף…
אטארי קונה את הזכויות לשיווק משחק הארקייד המצליח של נאמקו – פאקמן! ועד סוף השנה המשחק מוכר 7 מליון עותקים. בנוסף אטארי קונה גם את הזכויות למשחק המבוסס על הסרט הלהיט של אותה שנה – ET – וממהרת להוציא את המשחק תוך חמישה שבועות בלבד, בזמן לכריסמס. יש לכם ניחוש אחד לגבי איך זה הצליח להם…

Coleco-ColecoVision
Coleco-ColecoVision

1983
פאקמן על האטארי 2600 הצליח מאד במכירות, אבל גירסה זו הייתה שונה לחלוטין מגירסאת הארקייד (בקטע לא טוב…) והדבר מעורר תסכול רב בקרב הלקוחות. תסכול שמגיע לשיאו עם יציאתו של המשחק הידוע לשימצה ET. אלא ששני משחקים גרועים אלה היו רק קצה הקרחון של משחקים מחורבנים חסרי בקרת איכות שיצאו לכל הקונסולות באותה התקופה. ובסופו של יום זו היתה הסיבה העיקרית להתרסקותה של אטארי ושל התעשיה כולה בשנה זו.
מרבית הקונסולות הקדומות המוזכרות בכתבה זו (ואחרות שלא הוזכרו, כמו ה Vectrex וה Arcadia 2001) מצאו את מותן בשנה זו או זו שבאה אחריה, מלבד הסמל האייקוני של אותה התקופה – האטארי 2600. בזכות אינספור המשחקים שיצאו לה, המשיכה ה 2600 להימכר עוד שנים רבות במקומות שונים בעולם והיתה לקונסולה עם החיים הארוכים ביותר אי פעם, כאשר התמיכה בה הופסקה רשמית רק ב 1992, 15 שנה אחרי יציאתה לשוק לראשונה!
עתיד התעשייה בארה"ב נראה שחור מאי פעם ואף אחד לא רצה לדבר יותר על משחקי וידאו. אלא שביפן יוצאת באותה שנה הפאמיקום של נינטנדו, שעתידה לשנות לחלוטין את פני התעשייה כולה. בדומה ל 2600 שהיתה לסמל של הדור השני, הפאמיקום (או הנינטנדו NES כפי שנקראה בארה"ב) הפכה להיות התגלמות הדור השלישי של קונסולות המשחקים.

המשך בכתבה "ההיסטוריה של קונסולות המשחקים"…