דימה חריטונוב, האיש מאחורי ערוץ "יאללה בלאגן" ביוטיוב ובפייסבוק, תפס את רמי שיר לשיחה ארוכה על מגזין משחקי הוידאו "פריק", הלא הוא אביו הרוחני של הבלוג אותו אתם קוראים עכשיו. הראיון יצא מעניין בצורה בלתי רגילה עד כדי כך שרציתי לייצר עליו פוסט ייעודי, כדי להנציח אותו בבלוג ושלא יאבד בתהומות הנשייה של הרשתות החברתיות. אז פניתי לדימה שיכתוב כמה מילים עליו והוא הסכים בשמחה.
כתב אורח: דימה חריטונוב
היה לי את הכבוד לראיין את רמי שיר, היוצר והעורך של מגזין פריק האגדי. פריק היה מגזין גיימינג ובידור שיצא לראשונה בתחילת שנות התשעים ורץ עד תחילת שנות האלפיים. רמי מספר מה היה מיוחד בפריק ביחס לעיתוני גיימינג אחרים באותם הזמנים ומה היה החזון שלו למגזין. פריק נוצר בשביל גיימרים ועל ידי גיימרים והביא ביקורות, סקירות וחדשות מכל העולם בדרך ייחודית.
אחד הדברים שתמיד עניינו אותי היה איך פריק הצליח להביא את החדשות מכנסים בחו"ל. האם הטיסו את הכתבים לארה"ב? ומסתבר שמאחורי זה מסתתר סיפור מאד מעניין 
בנוסף, רמי מדבר גם על איך הטכנולוגיה עזרה וגם פגעה בעיתון. מצד אחד ההתפתחויות הטכנולוגיות עם השנים עזרו למגזין להיראות הרבה יותר טוב כי פעם כל הנושא של הסריקה ויצירת העיתון עצמו לא היו כל כך פשוטים ודיגיטליים כמו היום. מצד שני, עם עלייתו של עידן המידע, ובמיוחד הכניסה של האינטרנט לכל מקום – העיתון החל לאבד את הקוראים שלו עד כדי כך שאתר האינטרנט של פריק היה אחת הסיבות העיקריות לדעיכתו.
בשיחה מרתקת זו רמי משתף גם את הדעות שלו על הגיימינג "של פעם" וגם בהשוואה למה שקורה היום. הוא מספר על איך הוא התחיל לשחק במשחקי וידאו ועל אילו קונסולות, ולבסוף עונה על בליץ שאלות סודי של הערוץ "יאללה בלאגן" כדי שתכירו אותו יותר לעומק.
מקווה שתהנו!
