You are currently viewing משחק השנה 2021: Huntdown

משחק השנה 2021: Huntdown

פעם בכמה זמן יוצא משחק ניו-רטרו שמזכיר לי למה אני כל כך בעניין של רטרו גיימינג. Huntdown הוא משחק כזה. הוא משלב בצורה מושלמת בין משחקיות יריות/פלטפורמה קלאסית, גרפיקת פיקסל ארט עם פירוט ואנימציה מלוטשים למשעי, מוזיקת רטרו-ווייב מקורית מגניבה בטירוף, וסיפור/דמויות/עלילה שהופכים את המשחק הזה למוצר הכי "שנות השמונים" שאני חוויתי בשנים האחרונות.

בעידן שבו כמעט כל משחק פעולה פיקסל ארטי הוא בסגנון רוג-לייק (או רוג-לייט), כמו Dead Cells או Katana Zero (דרך אגב, שניהם משחקים מצויינים), מרענן לראות משחק אקשן לינארי עלילתי עם שלבי פלטפורמה ויריות מצויינים (וסטייל אייטיז מטורף). Huntdown לא עבר אצלי מתחת לראדר בהשקה שלו, אבל הוא כן ישב בבקלוג שלי במשך כמעט שנה עד שניסיתי אותו, בעיקר כי טעיתי וחשבתי אותו לרוג-לייק. זה חבל אבל בסופו של דבר זה יצא טוב, כי אם הייתי משחק בו כשהוא יצא הייתי ניצב בפני התלבטות רצינית למי לתת את משחק השנה של 2020 בינו לבין סטריטס אוף רייג' 4… כן, הוא עד כדי כך טוב. וגם בזמן שחיכיתי הוא קיבל מוד ארקייד מאתגר, ואפילו יצא בגירסה מלאה למובייל.

המשחק פותח ע"י סטודיו אינדי שבדי בשם Easy Trigger Games שנוסד ע"י שני גיקים שגדלו בשנות השמונים על סרטי פעולה ומשחקי קומודור 64: טומי גוסטפאסון ואנדראס רהנברג. חבר'ה כלבבי. האנטדאון מושפע מסרטי הפעולה הגדולים של אותה התקופה כמו: בלייד ראנר, 48 שעות, הבריחה מניו-יורק, רחובות האש, קוברה, צרות גדולות בצ'יינה טאון, נשק קטלני, רובוקופ, טנגו וקאש, וקונג פיורי, אם לתת כמה דוגמאות. אבל לדעתי עיקר ההשראה שלו, ובעיקר של הכנופיות השונות במשחק, הוא מהסרט הלוחמים שיצא בכלל בסוף הסבנטיז.
כל המכוניות במשחק הן ווריאציות של הלמבורגיני קונטאש – ואם לא היה לך פוסטר של המכונית הזאת כילד באייטיז, אז בטוח הכרת מישהו שכן היו לו פוסטר כזה – אכן, האנטדאון הוא משחק הסייברפאנק הכי שנות השמונים שיש.

הפירוט הגרפי הוא נפלא, הרקעים יפהפיים והאנימציה חלקה. ועדיין המשחק שומר איכשהו על האוטנטיות הפיקסל-ארטית שלו ומרגיש כמו משהו שהיה יכול לצאת (בעולם מושלם) באמצע שנות התשעים. למרות שההשראה התרבותית של המשחק היא שנות השמונים והפרזנטציה היא יותר ניינטיז, יש פה התאמה קוסמית כמעט. ובזכות ההתאמה הזאת המשחק הזה מצליח ללחוץ על כל הכפתורים הנכונים, וכבר בדקות הראשונות שלו נמרח לי על הפרצוף חיוך מטופש שלא עבר גם אחרי שסיימתי אותו.

והמוזיקה! הו, המוזיקה! טרקים מעולים של רטרו-ווייב עם דיבוב מצויין של הדמויות (גם של הגיבורים וגם של האויבים) שיורות משפטי קלישאות שנות השמונים בקצב שקשה לעקוב אחריו. תענוג צרוף! יצויין כי המוזיקה נכתבה כולה ע"י אחד המייסדים של הסטודיו, טומי גוסטפאסון.
הפסקול המעולה של המשחק הזה נכנס לפלייליסט האישי שלי, וזה לא משהו שקורה הרבה, יחד עם הפסקולים של שאבל נייט, סקוט פילגרים, השליח וסטריטס אוף רייג' 4. אבל אני חייב לציין שכמה שהפסקול הזה מעולה, החוויה של להאזין לו מתעצמת פי כמה בזמן גיימפליי כשמתווספים לו הפיצוצים, היריות, וקלישאות האייטיז של הדמויות.

האנטדאון כולל שלוש דמויות לבחור מתוכן, כשלכל אחת יש אקדח ראשי קבוע ונשק הטלה (בומרנג, גרזן או סכינים). בזמן נתון אפשר להחזיק שני נשקים, ובמהלך המשחק ניתן לאסוף כלי נשק רבים נוספים שיתווספו כנשק משני ולהחליף ביניהם בלחיצת כפתור. אפשר גם לאסוף סוגי רימונים שונים במקום נשק ההטלה. לבסוף, יש אפשרות התחמקות מהירה קדימה שהתמחות בה היא הכרחית ברמות הקושי היותר גבוהות.
יחסית למשחק ראן אנ' גאן המשחקיות כאן מאד טקטית, שאני מעריך הרבה יותר מלרוץ מהר ולירות בכל דבר שזז. למרות שפעמים רבות יש כאוס על המסך, שימוש חכם בנשקים מסויימים, בהסתתרות (בדומה לבלאקת'ורן) ובלקיחת מחסה (מאחורי ארגזים, חביות או מכוניות) יכול לעשות את ההבדל בין ניצחון על האויב לבין מוות מביש.
המשחק כולל ארבעה שלבים גדולים כשבכל שלב נלחמים בכנופיה אחרת באיזור שונה של העיר. כל שלב נחלק לחמישה קטעים כשהארבעה הראשונים מסתיימים בבוס ביניים ואילו האחרון מסתיים בקרב עם מנהיג הכנופייה. לכל בוס יש תבנית שצריך ללמוד כדי להביס אותו, וכל הבוסים הם קלישאות אייטיז מסרטים ומשחקים ידועים, וכמובן כיפיים בטירוף. אה, ויש גם אפשרות קו-אופ לשני שחקנים לוקאלית, שזה תמיד כיף.

אבל הגאונות האמיתית בהאנטדאון היא לא בגרפיקה המדהימה, במוזיקת הרטרו ווייב המדהימה עוד יותר או בגיימפליי ההדוק. המצויינות של המשחק הזה היא במבנה ואורך השלבים – כל אחד מארבעת השלבים הוא באורך של משחק ארקייד ממוצע (בערך שעה), ואת זה מינף במיוחד מוד הארקייד של המשחק.
במוד הארקייד אתם בוחרים לשחק באחד מארבעת השלבים כאשר כל שלב הוא משחק ארקייד שעומד בפני עצמו עם רמת קושי שונה. מוד הארקייד מתמקד באיסוף נקודות בדמות גולגלות שמשאירים אויבים שחיסלת – כולל סאונד נוסטלגי ממכר במיוחד כל פעם שאוספים גולגולת – והוא מאתגר יותר ממוד המשחק הרגיל. גם כי רמת הקושי היא גבוהה יותר, וגם כי מקבלים מספר מוגבל של פסילות ואם רוצים להמשיך אחרי שהן נגמרות צריך להקריב 10% מהנקודות.
כל קטע בכל שלב (שבסיומו יש בוס) הוא מיוחד מבחינת אתגר ובדיוק באורך הנכון כדי לתת פיקס גיימינג ארקיידי קצר אך איכותי. קשה להסביר את זה, אז רק אומר שכשסיימתי את המשחק בפעם הראשונה ממש רציתי להתחיל שוב עוד ריצה. בדרך כלל עם סיום משחק יש איזו נפילת מתח שבה אני מרגיש מיצוי, אבל לא כאן. ומלבד אולי סטריטס אוף רייג' 4 אני לא זוכר שאיזשהו משחק מהשנים האחרונות נתן לי הרגשה כזאת בסיומו.

!Go Play
האנטדאון יצא לאקסבוקס, פלייסטיישן וסוויץ' כמו גם על הפיסי במחיר $20. שווה ביותר. ללא ספק אחד ממשחקי הניו-רטרו הטובים ביותר בשנים האחרונות ולכן הוא משחק חובה לכל רטרו גיימר ובכלל. אני אישית ממליץ לרכוש אותו ב GOG כי שם הוא מגיע ללא DRM.
האנטדאון גם זמין לרכישה במובייל (בגירסתו המלאה, כולל תמיכה בשלטים פיזיים כמובן) במחיר 29 ש"ח, אם כי אני אישית נהניתי ממנו הרבה יותר על מסך גדול.
המפיצה של המשחק, Coffee Stain, ידעה היטב שיש לה משהו מיוחד בידיים. עם ההשקה של המשחק יצאה מהדורה פיזית מושקעת במיוחד בשיתוף עם Limited Run Games, ואפילו מכונת ארקייד מלאה של המשחק! הכל כמובן אזל מהמלאי כמעט מיד. מתישהו אמורה לצאת מהדורה פיזית "רגילה" של המשחק לנינטנדו סוויץ' ולפלייסטיישן.