הסרטים הטובים של העשור

זהו בלוג [רטרו] גיימינג ופחות בלוג סרטים, ובכל שנות הבלוג כתבתי רק ביקורת אחת על סרט. אבל בתרבות הגיקית משחקי וידאו וסרטים שלובים זה בזה כל כך עד שלא יכולתי להתאפק וכתבתי את רשימת הטופ 10 האישית שלי לעשור שחלף 201X. ובאותה ההזדמנות גם נתתי את הטייק שלי לסרטי העשורים 199X ו 200X. אסתייג ואדגיש שזו רשימה סובייקטיבית ואני בטוח שלא כולם יסכימו איתה, אז בבקשה 🙂

199X
The Matrix

האחים (היום אחיות) וואצ'ובסקי כתבו וביימו בסוף הניינטיז את אחד מסרטי המדע בדיוני המשפיעים ביותר אי פעם, באותה השורה עם מטרופוליס מ 1927, 2001 אודיסאה בחלל מ 1968, וסטאר וורז מ 1977. המטריקס מ 1999 שאב השראה מסרטי מנגה, ובעיקר Ghost in the Shell, והציג אפקטים חסרי תקדים לזמנם שנראים מעולה אפילו היום ועלילה קוואזי-פילוסופית מגניבה. ולא תאמינו, כתבתי עליו כשרק יצא עוד במגזין פריק!


200X
Watchmen

אוקי, לכולם ברור שטרילוגיית שר הטבעות של פיטר ג'קסון היא סרט העשור של 200X, נכון? זהו לא באמת נושא לוויכוח. אז בואו נשים את הקונצנזוס הזה בצד, ונתבונן על המקום השני.
כמו בוודאי רובכם, גם אני אוהב סרטי קומיקס, אבל ווטצ'מן הוא לא בדיוק פליק קומיקס טיפוסי של מרוול/דיסני, ולראיה דירוג ה R (לצופים מעל גיל 17) שלו. הסרט שיצא ב 2009 מבוסס על מיני-סדרת הקומיקס של אלן מור (שבעקבות מחלוקת משפטית עם DC הסיר את תמיכתו מהסרט) מסוף האייטיז. הקומיקס המהפכני הזה הציג עולם דיסטופי במציאות אלטרנטיבית של שנת 1985 ושבה פועלים "גיבורי-על" עם רמות מוסר משתנות, על רקע האיום של מלחמה גרעינית. הסרט היפהפה הזה הוא מאד אטמוספירי וכולל המון שוטים ארטיסטיים וקומיקסיים מגניבים. ללא ספק פסגת היצירות של הבמאי זאק סניידר, שבזכות הסרט הזה קיבל את המושכות של ה DCMU (עם דרגות הצלחה משתנות, נושא לדיונים אינסופיים ברחבי האינטרנט).
קבלו את הפתיח המדהים של הסרט הזה:

וקצת על סדרת ה"המשך" של HBO מ 2019: הסדרה היא לא באמת המשך לסרט, אלא יותר לקומיקס המקורי. לעומתם, היא מאד עכשווית במובן שהיא עוסקת בנושאים חברתיים עדכניים ובעיקר בנושאי שוויון וגזע בארה"ב. מבחינת אפקטים ואפיות היא לא מגיעה לקרסוליים של הסרט, אבל ברובה היא כתובה מצוין.


201X

לפני שאתחיל לספור את עשרת הסרטים הטובים ביותר של העשור 201X, חשוב לי לציין שני סרטים שכמעט נכנסו לרשימה: The Social Network הוא מסמך קולנועי רלוונטי גם היום (למרות שיצא עוד ב 2010) על הרשתות החברתיות בכלל ופייסבוק בפרט, וכמובן סרטי הנוקמים Infinity War ו Endgame שהיוו ככל הנראה את האירוע הקולנועי הגדול ביותר בעשור זה והסיכום הספקטקולרי של "עשור סרטי הקומיקס".

10
Ready Player One

האדפטציה של סטיבן שפילברג של הספר הפופולרי שנושא את אותו שם מאת ארנסט קליין. כמו הספר, גם הסרט נשען בכבדות על נוסטלגיה לתרבות הפופ של שנות השמונים והתשעים, ובעיקר סרטים ומשחקי וידאו, וההישענות הזאת על הגיקדום של שני העשורים האחרונים של המאה שעברה היא אחת הסיבות שנהניתי ממנו כל כך. חוויה קולנועית כיפית ומומלצת לכל מי שמחפש פאן, במיוחד אם הוא גיק של רטרו. זהו הסרט היחיד (עד כה) שכתבתי עליו כאן סקירה מלאה.

9
Spider Man Into the Spider Verse

פעם מאד אהבתי סרטי אנימציה, אבל נראה שהם פחות ופחות מדברים אלי וגם נראה שמבחינת פרזנטציה הם בקושי השתפרו בעשור האחרון. אבל הקביעה הזאת לא תופסת לגבי הסרט הזה. Into the Spider Verse הוא טוב יותר מסרטי ספיידרמן של מרוול, וזו מחמאה גדולה כי אלה לא רעים בכלל. זהו סרט האנימציה היחיד ברשימה זו והוא מציג עלילה מצוינת, אנימציה באמת מדהימה ותזזיתית, והומור מצוין על גבול ההזוי. פשוט כיף.

8
Arrival

כמעט בלי אפקטים או סצינות אקשן, ועם עלילה בסיסית מאד שמבוססת על סיפור מד"ב קצר בשם Story of Your Life. סרט המד"ב הזה הצליח להפתיע אותי עם אחד הטוויסטים המטורפים, ובכלל הוא מעביר חווית מדע בדיוני מתוחכמת, בוגרת, ומעוררת מחשבה. מאד שונה ממרבית הסרטים ברשימה זו 🙂

7
The Dark Knight Rises

הסרט הראשון של כריסטופר נולאן ברשימה זו חתם טרילוגיה שיצרה סאב-ז'אנר חדש – סרטי קומיקס אפלים, וגם ביסס את כריסטיאן בייל כבאטמן הטוב ביותר. למרות שהוא נחשב מעט פחות טוב מהסרט השני בטרילוגיה, The Dark Knight הפנומנלי מ 2008, הוא מעולה בפני עצמו. תהה הסיבה אשר תהה, כריסטופר נולאן אמר שזה סרט הקומיקס האחרון שהוא יביים.

6
Mad Max Fury Road

במציאות שבה אפקטים גרפיים שולטים ברוב הסרטים (ראו טרילוגיית ההוביט במקום הבא…), האפקטים הפרקטיים של מירוצי המדבר במקס הזועם מ 2015 הם מרעננים במיוחד ונראים פשוט מדהים. 30 שנה אחרי סיום הטרילוגיה הראשונה, מקס הזועם חזר בידי אותו הבמאי, ג'ורג' מילר, והוא היה ככל הנראה הדבר הטוב ביותר שהוליווד הוציאה באותה שנה.

5
The Hobbit Trilogy

רבים טוענים כי הטרילוגיה השניה של פיטר ג'קסון על ספרי טולקין נוצרה רק לשם עשיית כסף, שהיא מתחה בצורה מלאכותית עלילה של ספר אחד על פני טרילוגייה של סרטים ארוכים מדי, ושהיא לעולם תעמוד בצילה של טרילוגיית שר הטבעות של ג'קסון מהעשור הקודם. אני לא מתווכח עם אף אחת מהטענות הללו, אבל בסופו של יום מדובר בסרטים מרהיבים ביופיים, גם אם הם ברובם CGI, שמעמיקים את ההיכרות הסינמטית עם "הארץ התיכונה" ורק גרמו לי לצפות לעוד סרטים או סדרות ביקום הזה. משאלתי הולכת להתגשם עם סדרת הארץ התיכונה של אמזון סטודיוז המופקת כעת בניו-זילנד – המקום בו הופקו שתי הטרילוגיות של פיטר ג'קסון – וצפויה לצאת ב 2021.

4
Star Wars Rogue One

בקלות סרט הסטאר וורז הטוב ביותר בעידן של דיסני (למרות שהמחמאה הזו לכשעצמה היא לא כל כך גדולה…). רוג אחת עשוי וכתוב מעולה, וגם נראה מצוין. אבל הסיבה העיקרית שהוא קיבל מקום מתקדם כל כך היא התפר העלילתי המדהים שהוא מייצר עם הסרט המקורי מ 1977. ובמיוחד הסצינה האחרונה עם דארת' ויידר, הולי פאדג'!

3
Tron Legacy

הסרט המגניב הזה כבש אותי בעיקר בזכות המוזיקה האלקטרונית המדהימה של דאפט פאנק שנכתבה במיוחד עבורו. ואני מזכיר שאחרי הכל זהו בלוג רטרו-גיימינג ולכן הסצינה המרגשת באולם הארקייד הנטוש עם קבינות המשחק המאובקות חייבה אותי להכניס את הסרט הזה גבוה ברשימה 🙂

2
Interstellar

אחת החוויות הקולנועיות החזקות ביותר שחוויתי בשנים האחרונות. כריסטופר נולאן (בסרט השני שלו ברשימה זו) הצליח להעביר ב 2014 את התחושה של מסע בין כוכבי כמו ששום במאי אחר לא הצליח להעביר עד היום, ואני מכליל בקביעה זו גם את אד-אסטרה המרשים מ 2019. אחד היועצים המדעיים הבולטים של הסרט היה קיפ ת'ורן שזכה שלוש שנים אחר כך בפרס נובל על מחקרו על גלי כבידה, נושא שנדון גם בסרט. כמה שהוא ריאליסטי, הסרט הצליח להכניס באלגנטיות גם אלמנטים פנטסטיים מעניינים ומרגשים, עטופים בפסקול מדהים.
"בין כוכבים" הדגיש בעיני במיוחד תחושת הסכנה והזרות הבלתי נתפסת של כל מה שנמצא מחוץ לפלנטה שלנו, ועד כמה אנחנו צריכים לשמור עליה כי הולי פאדג' מה שקורה שם בחוץ…

1
Scott Pilgrim vs The World

ככל הנראה הסרט האהוב עלי בכל הזמנים. כמובן שכבר כתבתי עליו, ועל משחק הוידאו שיצא עליו, וזו הזדמנות מצויינת לכתוב עליו עוד קצת 🙂
סקוט פילגרים נגד העולם (או כפי שנקרא רשמית בארץ: "האקסים של החברה שלי", הו הקרינג'…) מבוסס על סדרה של שישה ספרי קומיקס מאת בריאן לי או'מיילי שיצאה בין 2004 ל 2010 שהיתה גם שנת יציאת הסרט לאקרנים. הסרט כולל אינספור איזכורים למשחקי וידאו, בעיקר של משחקים לקונסולת נינטנדו הראשונה. בין היתר בר הפיפי שמתרוקן בשירותים, 1UP שמעורר לחיים מי שמת, שם הלהקה של סקוט (Sex Bob-ombs) ועוד רבים.
הבמאי אדגר רייט עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב ויצר סרט קומיקס ארטיסטי תזזיתי עם קסם אישי מיוחד שנשפך מכל סצנה בו. סקוט פילגרים מבטא בצורה מדהימה את הוייב של תחילת עידן ההיפסטרים, וגם אם היום – כמעט עשור אחרי שיצא – הוא מרגיש במובן הזה קצת משתדל יותר מדי, זה רק בגלל שהוא סרט תקופתי שמבטא בצורה הכי כיפית ומגניבה את מה שהיה העשור 201X.