חובה לשחק: God of War III

הכוונה המקורית של היוצרים של אל המלחמה, סטודיו סנטה מוניקה המהולל, היתה שקרייטוס ילחם ויחסל את הפנתיאון של האלים היווניים, הנורדיים והמצריים. מה שבסוף התפתח לסדרות משחקים נפרדות, כאשר God of War III בו עסקינן הוא פרק הסיום של הסדרה היוונית. משחק זה הוא השיא האפי של ששת משחקי "אל המלחמה" הראשונים שיצאו לפלייסטיישן 2, PSP ופלייסטיישן 3, והוא כנראה הטוב מכולם בסדרה המפוארת הזאת. בפרק החותם הזה קרייטוס משלים סוף סוף את המשימה שלו לחסל את הפנתאון של האלים היווניים, והוא עושה את זה בברוטאליות מרהיבה כמו שרק קרייטוס יודע לעשות.

סגור לתגובות על חובה לשחק: God of War III

חובה לשחק: טרילוגיית מאס אפקט

משחקי מאס אפקט בנו יקום עתידני מושקע ומפורט כל כך עד שהוא נותן פייט אפילו ליקום של סטאר טרק. הם גם מהמשחקים האימרסיביים ביותר ששיחקתי בהם אי פעם, למרות שהם לא בדיוק משחקי עולם פתוח. אבל לא רק העולם של מאס אפקט בנוי למשעי, גם סיפור העלילה הוא מפורט ומושקע ברמה הגבוהה ביותר. אותו סיפור שהסתיים בצורה ייחודית כל כך, עד שהיה נושא לדיונים אינסופיים (ובעיקר זעם) באינטרנט כשהמשחק השלישי יצא, עשר שנים לפני כתיבת שורות אלה.

סגור לתגובות על חובה לשחק: טרילוגיית מאס אפקט

חובה לשחק: טרילוגיית Gears of War

טרילוגיית גירז אוף וור על האקסבוקס 360 הם אולי המשחקים ששיחקתי וסיימתי הכי הרבה פעמים. הסיבה היא לא רק בתצוגה היפהפיה של העולם האפוקליפטי הטראגי שנקרא סרה, או בפסקול הסינמטי האפי המלהיב. גם לא רק במשחקיות המצויינת שהמציאה מחדש את מכניקת המחסה, והפכה את חווית הגייפליי לממכרת במיוחד. הסיבה לכך שחזרתי שוב ושוב לטרילוגית גירז אוף וור היא החוויה הקולנועית האפית שהיא נותנת לשחקן מהרגע שהוא לוקח את השלט לידיים, דרך כל שלבי המשחקים וסרטוני הביניים ועד לסיומה.

סגור לתגובות על חובה לשחק: טרילוגיית Gears of War

הקומדיה האלוהית – חלק ראשון ואחרון – האינפרנו של דאנטה

סוף שנות ה 2000 היו תור הזהב של משחקי האק אנ' סלאש פוליגוניים על קונסולות הדור השביעי האקסבוקס 360 והפלייסטיישן 3, עם משחקים מצויינים כמו ביונטה, דארקסיידרס וגאד אוף וור 3. העניין הוא שבעוד משחקים אלה יצאו גם על הפיסי ו/או על קונסולות הדורות הבאים, משחק אחד של EA נשכח על הדור השביעי ומעולם לא זכה להוצאה נוספת. המשחק המיוחד הזה נקרא Dante's Inferno והוא היה הנסיון של EA להתחרות בסדרת God of War האובר-פופולארית.

סגור לתגובות על הקומדיה האלוהית – חלק ראשון ואחרון – האינפרנו של דאנטה

אל המלחמה על הפלייסטיישן הנייד

משחקי אל המלחמה על קונסולת הפלייסטיישן הניידת הראשונה הם אמנם קטנים יותר בכל אספקט מאלו שיצאו על הקונסולות הביתיות, אבל הם עדיין משחקי קאנון בסדרה ושומרים על האפיות הקולנועית המטורפת שלה. ויחד עם שני המשחקים המדהימים מהפלייסטיישן 2 שהתחילו את הכל, הם מעמיקים את העושר העלילתי של הסדרה. כמעריץ מושבע של משחקי אל המלחמה על הפלייסטיישן 2, 3 ו 4, אני בהחלט יכול להמליץ עליהם.

סגור לתגובות על אל המלחמה על הפלייסטיישן הנייד

הדיפאד הטוב ביותר שכסף יכול לקנות

לראשונה מזה שנים רבות רכשתי שלט שהוא לא מקורי של נינטנדו, פלייסטיישן או אקסבוקס. כבר זמן מה תכננתי לרכוש שלט חדש לפיסי, וכמובן שהאופציה הראשונה והטבעית היתה פשוט ללכת על שלט ה Xbox Series שהושק במקביל לקונסולות האקסבוקס החדשות. אבל אז נתקלתי בליין השלטים של 8BitDo ובביקורות המהללות עליהם, והחלטתי לרכוש את הדגם החדש ביותר שלהם שנקרא Pro 2… ויש לי הרבה דברים להגיד עליו.

סגור לתגובות על הדיפאד הטוב ביותר שכסף יכול לקנות

קרב הענקים – אקסבוקס סדרה X נגד פלייסטיישן 5

קונסולות הדור התשיעי סוף סוף כאן! ושוב שתי הענקיות, אקסבוקס ופלייסטיישן, נאבקות אחת עם השניה כאשר הנינטנדו סוויץ' החלשלוש עומד בצד וצוחק (כי הוא בדיוק חזר מהבנק). אקסבוקס תנסה להחיות את תהילת העבר שלה מימי האקסבוקס 360 ופלייסטיישן תנסה לשמור על מעמדה כמובילת שוק. טכנית, שתי הקונסולות משתמשות ב CPU ו GPU דומים למדי של AMD, עם הבדלים בעיקר במהירות השעון שלהם. הדמיון ממשיך בזיכרון הפנימי RAM ובכונן האחסון, וגם במקרים אלה ההבדלים הם בעיקר במהירות הרכיבים הללו. אז מהם בכל זאת ההבדלים בין הקונסולות? ומי מהן היא הטובה יותר?

אין תגובות

חובה לשחק: Darksiders III

סקירות רבות של דארקסיידרס 3 ציינו כי הוא משחק טוב, אבל עם משחקיות קצת מיושנת ומחדש מעט מאד. וזה נשמע כמו משחק מתאים ממש לבלוג שאתם קוראים עכשיו 🙂 ובהתחשב בכך שמאד אהבתי את שני המשחקים הקודמים – ואפילו כתבתי עליהם כתבת "חובה לשחק" – הנה הסקירה שלי של Darksiders 3.

אין תגובות

משחק העשור – The Witcher 3: Wild Hunt

מלבד פרזנטציה וגיימפליי, במשחקי עולם-פתוח יש פרמטר חשוב נוסף – אימרסיביות (או "היטמעות", אם תרצו). כלומר, עד כמה העולם משכנע באינטראקטיביות שלו עם השחקן על מגוון האובייקטים והדמויות בו, ועד כמה הוא מכניס את השחקן לאווירה ומשכנע באותנטיות שלו. מכל משחקי העולם הפתוח ששיחקתי בהם אף משחק לא הגיע לרמה של Witcher 3 מבחינת החוויה והקשר לעולם ולדמות הגיבור. בתקופה שבה משחקי הכס והויקינגים שלטו במסך הטלויזיה שלי, לא הפתיע אותי שמשחק הפנטזיה הזה תפס אותי חזק, אבל כן הפתיע שהוא היה יותר משכנע ומעניין מהסדרות האלה ובכלל, גם מבחינת העלילה והסיפורים שהוא סיפר.
כשסיימתי את 150 השעות של המשחק העיקרי (לפני שני ה DLC הענקיים שלו) שאלתי את עצמי את אותה השאלה ששאלתי אחרי שסיימתי את טרילוגיית שר הטבעות – איך חוזרים מכאן לסרטים/משחקים רגילים?

אין תגובות