הכוונה המקורית של היוצרים של אל המלחמה, סטודיו סנטה מוניקה המהולל, היתה שקרייטוס ילחם ויחסל את הפנתיאון של האלים היווניים, הנורדיים והמצריים. מה שבסוף התפתח לסדרות משחקים נפרדות, כאשר God of War III בו עסקינן הוא פרק הסיום של הסדרה היוונית. משחק זה הוא השיא האפי של ששת משחקי "אל המלחמה" הראשונים שיצאו לפלייסטיישן 2, PSP ופלייסטיישן 3, והוא כנראה הטוב מכולם בסדרה המפוארת הזאת. בפרק החותם הזה קרייטוס משלים סוף סוף את המשימה שלו לחסל את הפנתאון של האלים היווניים, והוא עושה את זה בברוטאליות מרהיבה כמו שרק קרייטוס יודע לעשות.
החבר'ה מסטודיו סנטה מוניקה לא חסכו כאן. הגרפיקה מצויינת, גם אחרי יותר מעשור, והקרבות והאויבים הם הכי אפיים שאפשר לדמיין. המשחק מפציץ אותך באפיות ובקנה המידה הפנטסטי שלו כבר בסצינת הפתיחה שלו שמתחילה מיד לאחר סצינת הסיום של אל המלחמה 2 – עם הסתערות הטיטאנים על הר אולימפוס. אני זוכר את הפעם הראשונה (מבין שלוש. עד כה) ששיחקתי את הסצינה הזאת ואיך נפלה לי הלסת לרצפה. האפילוג המרהיב הזה מסתיים באחת מסצינות החיסול היצירתיות שראיתי שבה זוית הראייה מתחלפת לזו של אל הים פוסידון כשקרייטוס הורג אותו בברוטליות o:
כאן יש לציין כי, בדומה למשחקים הקודמים בסדרה, האופי הבוגר של אל המלחמה 3 מתבטא לא רק באלימות ברוטלית אלא גם בעירום נשי. כן, גם בגירסת הרימסטר מ 2015 אפשר לראות פה ושם ציצים. אני מציין את זה כי יש אנשים שנפגעים משום מה מדברים כאלה, אבל הם בסדר גמור עם עריפת ראשים :/
הגיימפליי נותר דומה למדי לזה של שני המשחקים הקודמים. אויבים חלשים, כמו שלדים ועקרבים אפשר לחסל בתפיסה (כפתור עיגול) וביצוע תנועת פיניש. ואויבים חזקים במיוחד מחסלים בפינישים עם קטעי Quick Time Events שבהם קרייטוס מציג אקרובטיות שמצדיקה את זה שהוא אל.
רמת הקושי של הקרבות נותרה מאתגרת בשלבים המתקדמים של רמות הקושי הגבוהות, לדוגמה בתוך מבוך הקוביות וספציפית בקובייה המסתובבת עם הקוצים. עדיין, כלום כאן לא מאתגר או מתסכל כמו סצינת המעלית הידועה לשמצה של Ascension, הידועה גם כ"המבחן של ארכימדס". עוד על God of War Ascension בהמשך הכתבה.
במהלך המשחק קרייטוס ישתמש בעיקר בלהבי ה"גלות" שמתפקדים כמו להבי ה"כאוס" ולהבי "אתנה" מהמשחקים הקודמים. זהו הנשק המזוהה ביותר עם קרייטוס, אבל הוא לא היחיד, כי במהלך המשחק משיגים עוד שלושה. מתוכם האהוב עלי הוא האגרופן הנימיאני שנלקח מהרקולס בכבודו ובעצמו באחד הקרבות היותר ברוטאליים במשחק. הנשק המספק הזה כמעט הופך את המשחק מ Hack n Slash ל Beat em Up (;
באחד הקרבות המשמעותיים לקראת סוף המשחק נקודת המבט הופכת לצדית והקרב הוא דו מימדי, סטייל סטריט פייטר. זה יכול להיות קרב קשה מאד אם נשארים בתפיסת העולם של שאר הקרבות באל המלחמה. אבל אם ניגשים לקרב כאילו קפצנו שניה ל(נגיד) קילר אינסטינקט, עם שימוש באגרופן הנמיאני וחסימות בעיתוי מדויק עם התקפות נגד, הקרב הופך להיות טריוויאלי למדי.
כמו שאר המשחקים בסדרה היוונית, מרבית המשחק הוא קרבות מול יצורים מיתיים אימתניים, לעיתים בקנה מידה מטורף לגמרי, כמו לדוגמה הקרב המדהים נגד הטיטאן כרונוס. ולפי מיטב המסורת של אל המלחמה, לפעמים המשחק מציב בפני השחקן פאזלים סביבתיים לא קשים במיוחד, אבל חלקם מתוחכמים מאד כמו לדוגמה הגן של הרה.
ובדומה לשאר משחקי אל המלחמה, גם זה כולל גם הרבה מקומות נסתרים שלרוב מכילים תיבות שדרוגים. וגם כאן לא כל כך קשה להגיע לתיבות האלה, רק תקפידו לחקור כל פנייה אפשרית במסך, ומובטח שתצליחו לשדרג את קרייטוס למקסימום.
חצי עשור אחרי שהמשחק יצא לראשונה על הפלייסטיישן 3, הוא יצא גם בגירסת "רימסטר" לפלייסטיישן 4. בגירסה זו הוא מוצג ברזולוציית 1080p ובקצב פריימים 60fps (לעומת 720p ו 30fps על הפלייסטיישן 3). יש לציין כי הרצת המשחק על הפלייסטיישן 5 לא תתן שום שדרוג נוסף לעומת הפלייסטיישן 4 פרו. האם מדובר בגירסה האולטימטיבית של המשחק? אפשר להגיד, אבל מצאתי בגירסה הזאת כמה גליצ'ים גרפיים קטנים כמו לדוגמה בכדורי האש כשנופלים לאורך 'שרשרת השיווי משקל'. המשחק גם התרסק לי כמה פעמים, במיוחד בקטעים שבהם מתתי.
וצריך גם לדבר על God of War Ascension, המשחק השני והאחרון שסטודיו סנטה מוניקה הוציאו על הפלייסטיישן 3. בעוד שאל המלחמה 3 חותם את הסדרה היוונית, אסנשן לפחות כרונולוגית הוא זה שמתחיל אותה. הוא נחשב לחוליה החלשה בסדרה היוונית, אבל אני מצאתי אותו משחק מלוטש שממשיך את המצויינות הויזואלית של הסדרה. העניין הוא שהוא לא חידש הרבה מבחינת משחקיות, וזו כנראה הסיבה שהוא לא נחשב טוב במיוחד. אבל אם אהבתם את הגיימפליי של שאר המשחקים, אז אתם תאהבו גם את המשחק הזה. אני נהניתי ממנו ממש.
אני קורא לאסנשן ה Gears of War Judgement של סדרת אל המלחמה – שניהם משחקים צדדיים כרונולוגית של סדרות סופר-מצליחות (וגם עם אותן הראשי תיבות GoW), ושניהם נקראו הכבשים השחורות של הסדרות שלהם כשיצאו לקראת סוף דור הקונסולות השביעי.
!Go Play
כאמור, הדרך הרשמית הכי טובה לשחק ב GoW3 היא הרימסטר על הפלייסטיישן 4. למשחק יש כמובן תאימות לאחור על הפלייסטיישן 5, אבל ללא שום שדרוג ויזואלי נוסף. יש לציין גם שהגירסה המקורית לפלייסטיישן 3 היא טובה למדי למרות הרזולוציה הנמוכה יותר, ואף סובלת פחות מגליצ'ים בתצוגה.
יחד עם זאת, הרצת אל המלחמה 3 באמצעות האמולטור RPCS3 על מחשב חזק מאד ככל הנראה תתן את הויזואליות המרשימה ביותר, אם יש לכם את האפשרות.
