קצר – Battle Princess Madelyn
מדלין פותח ע"י סטודיו Casual Bit Games ובניצוחו של אב, מעריץ של סדרת Ghosts n Goblins של קאפקום, שפיתח את המשחק עם דמות גיבורה שמבוססת על הבת שלו – ועם הטמעת פידבקים שלה במהלך הפיתוח 🙂 מקסים.
מדלין פותח ע"י סטודיו Casual Bit Games ובניצוחו של אב, מעריץ של סדרת Ghosts n Goblins של קאפקום, שפיתח את המשחק עם דמות גיבורה שמבוססת על הבת שלו – ועם הטמעת פידבקים שלה במהלך הפיתוח 🙂 מקסים.
תערוכת E3 2018 היתה מדהימה. סיירתי ברחבי אולמות התצוגה הענקיים של מרכז הכנסים בלוס אנג'לס וניסיתי לספוח ולחוות כמה שרק יכלתי. העניין הוא שהתערוכה המטורפת הזאת מעיפה לך כל כמה שניות פטיש ניאון לראש וחושי הראיה והשמיעה הם באוברלואד תמידי. וזה עושה את מלאכת התיעוד ללא פשוטה בכלל… אבל זה מהזה כיף!
Streets of Rage (או SOR) לא המציא את ז'אנר של משחקי ה Beat ’em up / Brawler או כפי שהוא נקרא בעגה ה'לא מקצועית'- מכות רחוב. ההשוואה העתיקה מול המשחק הקלאסי Final Fight מבית קאפקום היא בהחלט מתבקשת, אבל לא מהסיבות הנכונות. רבים סבורים שסגה ניסתה להעתיק את פיינל פייט עם המשחק SOR הראשון שיצא למגה דרייב. זה לא מדוייק, הם בהחלט ניסו להעתיק את ההצלחה של המשחק הזה, אבל חשוב לציין כי קאפקום עצמה ניסתה לשחזר עם פיינל פייט הצלחה של משחק אחר: Double Dragon של חברת טכנוס שיצא בשנת 1987.
אבירים, מכשפים, גמדים, ברברים, פיות, אמאזונות… ודרקונים! מקונאן הברברי דרך שר הטבעות ועד משחקי הכס – יש מעט דברים שמסעירים אותנו יותר מעולמות פנטזיה. בשנות השבעים והשמונים משחק הדמיון D&D (מבוכים ודרקונים) היה מאד פופולארי, והוא תרם להתפתחות הז'אנר הקולנועי Sword & Sorcery וז'אנר משחקי הוידאו הנלווה Hack & Slash. משחקים אלה היו לרוב תת-ז'אנר של מכות רחוב (Beat ’em Up), כאשר משחק ה H&S הכי מפורסם הוא ללא ספק גולדן אקס. אבל היו עוד רבים, והפוסט הזה מאגד את משחקי הארקייד הטובים שבהם.
שבעים אלף מבקרים הגיעו השנה ל E3 במרכז הכנסים בדאון טאון לוס אנג'לס, ורצפת התערוכה היתה עמוסה לעייפה בחובבי גיימינג מכל סוג שאפשר לחשוב עליו, מסתובבים בין הביתנים המושקעים (בטירוף!). כולם פה מתלהבים מגיימינג, ואף אחד לא נשאר אדיש לאנרגיות העצומות שמוקרנות מכל ביתן ולא משנה גודלו – כל מפתח משחקים יורה בתותחים הגדולים ביותר שלו כדי למשוך את תשומת ליבה של המדיה. וכנציג מדיה, אני חייב להגיד שזה נורא כיף 🙂
משחקי מכות רחוב (או Brawlers או Beat’em Ups) היו ה-דבר בסוף האייטיז/ תחילת הניינטיז. אני מת על המשחקים האלה (רק הטובים שבהם כמובן), אז הרכבתי כאן רשימה של משחקי מכות רחוב מהארקייד שמעולם לא קיבלו פורט לקונסולות הביתיות. זהו פוסט שני בסדרה, וקאפקום הולכת לככב בו (כי כמובן ששמרתי את הכי טובים לסוף), אבל כן מומלץ לקרוא קודם את הפוסט הראשון!
ווילו והנסיכה הוא אחד הסרטים האהובים עלי מהילדות. לשמחתי הרבה מי שקיבלה את הזיכיון למשחקי וידאו המבוססים על הסרט, היתה קאפקום והיא עשתה כהרגלה עבודה מצויינת. ווילו לנינטנדו NES היה מעין קלון לא רע בכלל של זלדה, אבל לא בו עסקינן. ווילו לארקיידס הוא כנראה משחק הפלטפורמה הטוב ביותר שיצא לי לשחק באולמות המשחקים, ועליו נדבר היום. דרך אגב, היו גם משחקי ווילו למחשבים האישיים… אבל הם לא היו מבית קאפקום והם היו כל כך גרועים שעדיף שלא נדבר עליהם בכלל.
קאפקום יחד עם SNK היוותה את אחד משני עמודי התווך העיקריים בתור הזהב של אולמות הארקייד בעשור המופלא בין 1985 ל 1995. קאפקום הביאה לאולמות הארקייד כמה מהמשחקים הזכורים והאהובים ביותר מהאייטיז והניינטיז, כמו: 1942, פיינל פייט, סטריידר, סטריט פייטר 2 ועוד. כל מי שסיקר משחקי ארקייד והיה אמור לתת ציונים לכל משחק ניצב בפני בעיה כל פעם שיצא משחק קאפקום חדש- רובם היה ברמה לא פחות ממדהימה, מיעוטם היו טובים מאד וכל השאר היו סתם טובים 🙂