פעם בכמה זמן יוצא משחק ניו-רטרו שמזכיר לי למה אני כל כך בעניין של רטרו גיימינג. Huntdown הוא משחק כזה. הוא משלב בצורה מושלמת בין משחקיות יריות/פלטפורמה קלאסית, גרפיקת פיקסל ארט עם פירוט ואנימציה מלוטשים למשעי, מוזיקת רטרו-ווייב מקורית מגניבה בטירוף, וסיפור/דמויות/עלילה שהופכים את המשחק הזה למוצר הכי "שנות השמונים" שאני חוויתי בשנים האחרונות.
לפני סוניק היה לסגה את אלכס קיד, התשובה של סגה באמצע שנות השמונים לסופר מאריו של נינטנדו. במקום שרברב איטלקי משופם – ילד קופיפי. במקום קפיצה על אויבים – אגרוף קדימה. קונסולות 8 ביט רבות של סגה נמכרו עם המשחק "אלכס קיד בעולם הניסים". הרימייק למשחק הקאנוני הזה מנסה למנף את הנוסטלגיה של כל אלו שזה היה משחק המסטר סיסטם הראשון שלהם.
אני לא החסיד הגדול ביותר של משחקי יריות (שוט'אמ אפ או שמאפים). אף פעם לא נמשכתי לגיימפליי שלהם ולא הבנתי מה העניין העלילתי בהם. מצד שני, אני מכיר בכך שאלו משחקי ארקייד מהז'אנרים המוקדמים ביותר בעולם הגיימינג, והמקור שלהם הוא עוד מתחילת שנות השישים (!) במשחק הארכיאולוגי Spacewar. מבין משחקי השמאפים ה"נסבלים" ביותר בעיני היו ה Cute’em Up – משחקי יריות בהירים וצבעוניים עם אויבים חמודים על הספקטרום ההזוי. וסדרת כותון היא ללא ספק מהידועות שבהם.
בשנים האחרונות אנו חווים רנסנס של ממש של רימייקים למשחקי ילד הפלא (הקרואים גם סדרת עולם המפלצות). הרימייק הזה הוא של המשחק הרשמי האחרון בסדרה, עולם המפלצות 4 (MW4). הוא אמנם נקרא Wonder Boy אבל הדמות הראשית היא דווקא ילדה בשם אאשה (Asha). המשחק המקורי היה אחד ממשחקי הפיקסל ארט המרשימים ביותר שיצאו על המגה דרייב בשנותיה האחרונות. האם הרימייק עומד בציפיות הגבוהות?
לא, זה לא מיינקראפט… משחק הפלייסטיישן 3 האקסקלוסיבי הזה עם השם המוזר היה אחד המשחקים הראשונים שרכשתי כשהשגתי לעצמי את הקונסולה. כרטרו-גיימר קסם לי שהוא שמר על המכניקות של משחקי האקשן RPG מסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. למעשה, 3D Dot Game Heroes (או בקיצור 3DGH) הוא משחק 2D אקשן RPG לכל דבר ועניין רק עם פרזנטציית 3D פוליגונית – במקום פיקסלים יש כאן ווקסלים (פיקסלים תלת מימדיים דמויי קוביות).
פפריום הוא משחק ביטאמאפ אינדי שיצא לאחרונה פיזית על קונסולת הסגה מגה דרייב ועליה בלבד (!). בשנים האחרונות נוצר תחום נישה של הוצאת משחקים חדשים על קונסולות ישנות במהדורות פיזיות, עם מיקוד על אספנים. פפריום הוא התגלמות התופעה המעניינת הזאת, לטוב ולרע. החלק הראשון של הכתבה התרכז בהיסטוריה ובגרסאות השונות ותיאר את הדרך הארוכה והמשובשת שהמשחק הזה עבר מההכרזה ועד לאנבוקסינג שרבים חשבו שלעולם כבר לא יקרה. זהו החלק השני ובו ביקורת המשחק עצמו, עם מינימום ספויילרים.
לוחם גרזן הזהב הוא ספין אוף של משחק ה"האקנסלאש" הארקיידי הגדול מכולם – גולדן אקס. הוא יצא אך ורק על הסגה מסטר סיסטם והיה אחד ממשחקי הדגל של סגה בערוב ימיה של הקונסולה. התפקיד שלו היה לתת לסדרת גולדן אקס פרק RPG עם משחקיות שלקחה השראה ממשחקי זלדה. וללא ספק הוא מילא תפקיד זה מצוין.
סייבר שאדו הוא המשחק השני שמפיץ סטודיו האינדי האגדי שהיה אחראי על שאבל נייט – Yacht Club Games. הוא עוצב ופותח ע"י מפתח אחד (!) מפינלנד בשם ארנה הונזיקר שעבד עליו במשך שנים לגמרי לבדו. והוא מנסה לעשות את מה שניסה לעשות (בהצלחה רבה) עוד משחק אינדי מעולה – The Messenger (או "השליח") של Sabotage Studio – והוא לשחזר את חווית המשחק המקורית של משחק הנינג'ה האולטימטיבי: נינג'ה גאיידן.
מנפרד טרנז היה חזק בסצינת הקומודור 64 הגרמנית בשנות השמונים. הוא השתתף בפיתוח פורט של R-Type ומשחק בשם Great Giana Sisters שהיה חיקוי לא רע בכלל של Mario Bros Super. אבל משחקים אלו היו רק אימון לאחד המשחקים המרשימים ביותר שיצאו לקומודור 64 – טוריקן, שהפך במהירות למשחק קאלט למחשב המופלא הזה.