You are currently viewing צבי הנינג'ה – נקמתו של שרדר

צבי הנינג'ה – נקמתו של שרדר

נקמתו של שרדר הוא לדעתי מעין שיא של תקופת הרנסנס של משחקי הביטאמאפ, או איך שאני אוהב לקרוא להם "מכות רחוב", שאנו נמצאים בעיצומה כיום. לא כי המשחק הוא מעולה בצורה יוצאת דופן, אלא יותר בגלל כמות המכירות האדירה שלו (מליון עותקים תוך פחות מחודש!), במיוחד בהתחשב בכך שזהו משחק דו מימדי פיקסל ארטי בז'אנר שנחשב יחסית נישתי. אבל זה כנראה האפיל של צבי הנינג'ה.

צבי הנינג'ה נקמתו של שרדר פותח ע"י הסטודיו הקנדי Tribute Games. במקור, צוות הפיתוח הזה עבד ביוביסופט מונטריאול והיה אחראי בין היתר על משחק הביטאמאפ האגדי סקוט פילגרים! וזה לא מפתיע כי יש דמיון בין שני המשחקים. ועוד פרט טריוויה מעניין – אותו צוות פיתוח של יוביסופט מונטריאול הוציא ב 2007 משחק ביטאמאפ צבי הנינג'ה על הגיימבוי אדבנס שנקרא TMNT והוא באמת מזכיר את סקוט פילגרים ואת נקמתו של שרדר הן בגיימפליי, והן בשלבים ובספרייטים של הדמויות והאויבים.
מלבד החיבה הברורה של המפתחים למשחקי מכות רחוב מהארקיידס, ברור גם שהמשחק לוקח השראה מיוחדת ממשחקי צבי הנינג'ה הרבים שיצאו באותה התקופה, מהקונסולות ומהארקיידס ובמיוחד מהטוב שבהם – Turtles in Time. אכן, הרבה רטרו גיימרים גורסים כי "צבים בזמן" הוא ממשחקי הארקייד הטובים בכל הזמנים וכנראה משחק מכות הרחוב הטוב ביותר שיצא על הסופר נינטנדו. כן, יותר מפיינל פייט.
אבל תרשו לי לומר שאובייקטיבית (ולדעתי…) "נקמתו של שרדר" הוא משחק צבי הנינג'ה הביטאמאפ הארקיידי (או בכלל, כשחושבים על זה) הטוב ביותר שיצא מעולם. הוא גדול יותר, יפה יותר, זורם יותר וכיפי יותר מכל משחקי הצבים הישנים עליהם הוא מבוסס מהארקייד או מהקונסולות. וזו מחמאה אדירה!

אפשר למצות את סקירת המשחק הזאת עם מילה אחת: כיף.
צבי הנינג'ה נקמתו של שרדר הוא משחק כיפי עם קצב מהיר ושלבים מפורטים, בהירים וצבעוניים בדיוק באורך הנכון. יש 16 מהם והם מגוונים מאד. המוזיקה והסאונד גם הם מצויינים, וצריך גם להעריך את זה שהמשחק הצליח להביא את המדבבים של הסדרה המצויירת המקורית מ 1987!
לכל דמות יש חוזקות וחולשות מבחינת כח, מהירות וטווח נשק. וכמובן ספיישל משלה שהיא התקפת "מג'יק" חזקה במיוחד שפוגעת בכל האויבים מסביב. ישנן שש דמויות לבחור מתוכן (ארבעת צבי הנינג'ה, ספלינטר ואפריל אוניל), וכשמסיימים את המשחק בפעם הראשונה נפתחת דמות שביעית, קייסי ג'ונס, שהוא גם מעט חזק יותר משאר הדמויות.

הגיימפליי פשוט ומדוייק, וכמה שאני אוהב את סקוט פילגרים, כאן הוא טוב יותר. הקומבואים זורמים ואפשר במהירות לתקוף אחורה וקדימה ולהחליף צד בצורה שוטפת, ללא צורך בלחיצה על כפתור ייעודי להתקפה אחורה, דבר שקיים בהרבה ביטאמאפים אחרים. לדעתי הפישוט הזה רק מקדם את הגיימפליי. אפשר כמובן לתפוס אויבים ואז לבצע אחת משלוש התקפות כשהחביבה עלי היא זו שמעיפים את האויב לכיוון המסך, א-לה Turtles in Time. הדבר היחיד שפחות אהבתי הוא מכניקת הקפיצה הכפולה כי לא כל כך הצלחתי לבצע אותה בצורה עקבית, במקומה העדפתי להשתמש בתנועת ההתקפה למעלה כדי להתמודד עם אויבים מעופפים.
תנועה שדווקא כן כדאי להשתלט עליה היא התחמקות מהירה ומיד אחריה התקפה אחורה/קדימה. זה עוזר במיוחד מול אויבים עם מגנים או כאלו שחוסמים התקפות. ולסיום, אפשר גם לבצע התקפה חזקה במיוחד עם לחיצה ארוכה על כפתור ההתקפה ושחרור כשהדמות מסמנת עם הבזק. הבעיה היא לתזמן אותה בדיוק ברגע הנכון כי אויבים יכולים לפגוע בך בזמן ה"טעינה" שלה.
ולבסוף, אני שמח שאין כאן כפתור חסימה, כמו זה ב Final Vendetta שמצאתי אותו לא מאד אפקטיבי.

חלק מהפאן של נקמתו של שרדר זה האפשרות להספים את תנועות ה"ספיישלים". לדוגמה, אחרי שעושים "התגרות" (Taunt) שיש לה כפתור ייעודי משלה, מקבלים ספיישל אחד, ותמיד יש השהיה מסויימת בין גלי האויבים שמאפשרת לעשות התגרות ולקבל את הספיישל הזה. וכך, אפשר להתחיל כל גל אויבים עם ספיישל טרי 🙂 ויש אפילו פיצות מיוחדות שמאפשרות לך במשך 10 שניות לבצע כמה ספיישלים שבא לך. זה כיף, אבל זה עושה את המשחק להרבה פחות מאתגר ממה שהוא יכול היה היה להיות.
ואם בסוגי פיצות עסקינן, הסוג השלישי של פיצות (הסוג הראשון הוא כמובן העלאת מד החיים) מכניס את הגיבור לגאד מוד רציף, וזה לא מקרה שבמקומות שאפשר לאסוף פיצה כזאת המשחק מעיף עלייך המון אויבים. בהתאם לאווירה הכללית של המשחק, זו הזרקת דופמין רצינית עם אפס ערך מוסף מבחינת משחקיות, אבל עם הרבה… כן, כיף.

יש שתי אופציות משחק עיקריות. הראשונה היא "ארקייד" שבה משחקים את כל השלבים לפי הסדר אבל עם מספר פסילות והמשכים מוגבל. האופצייה השניה היא "סטורי" שכוללת מפת עולם א-לה סופר מאריו 3, כמה משימות צד למציאת פריטים חבויים במהלך השלבים, ואפילו מערכת מוגבלת של עליה בדרגות לכל דמות, בדומה לסקוט פילגרים.

בדרך כלל אני משתדל לשחק במשחקים חדשים לא מיד בהשקה, אלא קצת אחר כך אחרי שהם עודכנו ותוקנו מספיק כדי להגיע לפוטנציאל האמיתי שלהם. כי זו המציאות כיום כשהמון משחקים יוצאים במצב לא מלוטש מספיק, ודוגמה מצויינת לכך היא Mayhem Brawler. אבל זה לא המצב כאן, ובדומה לסטריטס אוף רייג' 4, נקמתו של שרדר היה משחק מלוטש ביותר כבר בהשקה, ואת זה (לצערנו) צריך להעריך היום. דרך אגב, שני המשחקים הללו הם של המפיצה Dotemu.

!Go Play
צבי הנינג'ה נקמתו של שרדר הוא משחק ניו-רטרו פשוט טוב. הוא כמובן יצא על כל הקונסולות והפיסי (סטים בלבד) במחיר מתאים של $25. זהו משחק פיקסל ארטי שאני יכול ממש להמליץ לכולם, ולא רק לרטרו גיימרים.