פייבל – הניסיון של אקסבוקס להתחרות בזלדה

פייבל היה הניסיון של מיקרוסופט ליצור "זלדה לאקסבוקס" – סדרה של משחקי פעולה-תפקידים לאקסבוקס המקורי. זה היה המשחק הראשון בטרילוגיה והוא הבטיח משחקיות חסרת תקדים, הן מבחינת האינטראקציה הדינאמית עם העולם והן מבחינת הקוסטומיזציה של דמות הגיבור. למעשה, ההבטחות המעט מופרכות הללו היו הדברים שהפכו את המשחק למפורסם כל כך. ההבטחות, נחדד, פחות מימושן במשחק בפועל…
דרך אגב, פייבל "המקורי" יצא ב 1996 על הפיסי, והוא היה RPG עם משחקיות Point & Click אבל הוא לא קשור בשום אופן לפייבל על האקסבוקס.

סגור לתגובות על פייבל – הניסיון של אקסבוקס להתחרות בזלדה

הסינוסואידה של עולם הגיימינג – 2023 – דור הקונסולות התשיעי

שוק הגיימינג, כמו מרבית השווקים בעולם הקפיטליסטי שאנו חיים בו, ידע עליות ומורדות לאורך עשרות השנים בהם הוא קיים – מהעלייה המטאורית של קונסולות פונג ואטארי בסוף שנות השבעים, ההתרסקות בתחילת שנות השמונים, עליית הקונסולות בדורות השלישי והרביעי, המשחקים הפוליגוניים הראשונים באמצע הניינטיז, ועד לתקופת הרזולוציה הגבוהה ואות הוידאו הדיגיטלי. אם הסתקרנתם, קראו עוד על ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, שם סקרתי את שוק קונסולות המשחקים לאורך הדורות.
לפני ארבע שנים בדיוק בתחילת 2019 כתבתי את "כתבת הסינוסואידה" הראשונה שקראתי לה "לקראת דור הקונסולות התשיעי". היא מעניינת מאד לקרוא כעת, ובמיוחד לראות מה התממש בסוף ומה פחות. ועכשיו, כשדור הקונסולות התשיעי נמכר כבר יותר משנתיים (כאוטיות ככל שהיו…) אנסה שוב להעז ולהעריך איך התחזיות שלי ההתממשו ומה לדעתי צפוי לנו בהמשך של מה שהוא אולי דור הקונסולות המוזר ביותר אי פעם.

סגור לתגובות על הסינוסואידה של עולם הגיימינג – 2023 – דור הקונסולות התשיעי

Darksiders Genesis – ההתחלה

זהו הפריקוול לאחת מסדרות המשחקים האהובות עלי. סדרת דארקסיידרס עוסקת בארבעת פרשי האפוקליפסה – מלחמה (War), מוות (Death), זעם (Fury) ומדון (Strife). שלושת הפרשים הראשונים קיבלו משחקים משלהם, ועכשיו תורו של מדון. אלא שהמשחק הזה, בניגוד לשלושת המשחקים האחרים, אינו משוחק מגוף שלישי, אלא ממבט עילי איזומטרי שמזכיר קצת את דיאבלו, ואינו מתרכז בדמות אחת, אלא מצרף ל'מדון' את 'מלחמה' עם אפשרות לראשונה בסדרה למשחק קואופ שני שחקנים (לוקאלית או אונליין).

סגור לתגובות על Darksiders Genesis – ההתחלה

משחק השנה 2012: טרילוגיית מאס אפקט

משחקי מאס אפקט בנו יקום עתידני מושקע ומפורט כל כך עד שהוא נותן פייט אפילו ליקום של סטאר טרק. הם גם מהמשחקים האימרסיביים ביותר ששיחקתי בהם אי פעם, למרות שהם לא בדיוק משחקי עולם פתוח. אבל לא רק העולם של מאס אפקט בנוי למשעי, גם סיפור העלילה הוא מפורט ומושקע ברמה הגבוהה ביותר. אותו סיפור שהסתיים בצורה ייחודית כל כך, עד שהיה נושא לדיונים אינסופיים (ובעיקר זעם) באינטרנט כשהמשחק השלישי יצא, עשר שנים לפני כתיבת שורות אלה.

סגור לתגובות על משחק השנה 2012: טרילוגיית מאס אפקט

חובה לשחק: טרילוגיית Gears of War

טרילוגיית גירז אוף וור על האקסבוקס 360 הם אולי המשחקים ששיחקתי וסיימתי הכי הרבה פעמים. הסיבה היא לא רק בתצוגה היפהפיה של העולם האפוקליפטי הטראגי שנקרא סרה, או בפסקול הסינמטי האפי המלהיב. גם לא רק במשחקיות המצויינת שהמציאה מחדש את מכניקת המחסה, והפכה את חווית הגייפליי לממכרת במיוחד. הסיבה לכך שחזרתי שוב ושוב לטרילוגית גירז אוף וור היא החוויה הקולנועית האפית שהיא נותנת לשחקן מהרגע שהוא לוקח את השלט לידיים, דרך כל שלבי המשחקים וסרטוני הביניים ועד לסיומה.

סגור לתגובות על חובה לשחק: טרילוגיית Gears of War

הקומדיה האלוהית – חלק ראשון ואחרון – האינפרנו של דאנטה

סוף שנות ה 2000 היו תור הזהב של משחקי האק אנ' סלאש פוליגוניים על קונסולות הדור השביעי האקסבוקס 360 והפלייסטיישן 3, עם משחקים מצויינים כמו ביונטה, דארקסיידרס וגאד אוף וור 3. העניין הוא שבעוד משחקים אלה יצאו גם על הפיסי ו/או על קונסולות הדורות הבאים, משחק אחד של EA נשכח על הדור השביעי ומעולם לא זכה להוצאה נוספת. המשחק המיוחד הזה נקרא Dante's Inferno והוא היה הנסיון של EA להתחרות בסדרת God of War האובר-פופולארית.

סגור לתגובות על הקומדיה האלוהית – חלק ראשון ואחרון – האינפרנו של דאנטה

קרב הענקים – אקסבוקס סדרה X נגד פלייסטיישן 5

קונסולות הדור התשיעי סוף סוף כאן! ושוב שתי הענקיות, אקסבוקס ופלייסטיישן, נאבקות אחת עם השניה כאשר הנינטנדו סוויץ' החלשלוש עומד בצד וצוחק (כי הוא בדיוק חזר מהבנק). אקסבוקס תנסה להחיות את תהילת העבר שלה מימי האקסבוקס 360 ופלייסטיישן תנסה לשמור על מעמדה כמובילת שוק. טכנית, שתי הקונסולות משתמשות ב CPU ו GPU דומים למדי של AMD, עם הבדלים בעיקר במהירות השעון שלהם. הדמיון ממשיך בזיכרון הפנימי RAM ובכונן האחסון, וגם במקרים אלה ההבדלים הם בעיקר במהירות הרכיבים הללו. אז מהם בכל זאת ההבדלים בין הקונסולות? ומי מהן היא הטובה יותר?

אין תגובות

Darksiders III – הפרשית האפוקליפטית

סקירות רבות של דארקסיידרס 3 ציינו כי הוא משחק טוב, אבל עם משחקיות קצת מיושנת ומחדש מעט מאד. וזה נשמע כמו משחק מתאים ממש לבלוג שאתם קוראים עכשיו 🙂 ובהתחשב בכך שמאד אהבתי את שני המשחקים הקודמים – ואפילו כתבתי עליהם כתבת "חובה לשחק" – הנה הסקירה שלי של Darksiders 3.

אין תגובות

משחק השנה 2015: The Witcher 3 Wild Hunt – משחק העשור

מלבד פרזנטציה וגיימפליי, במשחקי עולם-פתוח יש פרמטר חשוב נוסף – אימרסיביות (או "היטמעות", אם תרצו). כלומר, עד כמה העולם משכנע באינטראקטיביות שלו עם השחקן על מגוון האובייקטים והדמויות בו, ועד כמה הוא מכניס את השחקן לאווירה ומשכנע באותנטיות שלו. מכל משחקי העולם הפתוח ששיחקתי בהם אף משחק לא הגיע לרמה של Witcher 3 מבחינת החוויה והקשר לעולם ולדמות הגיבור. בתקופה שבה משחקי הכס והויקינגים שלטו במסך הטלויזיה שלי, לא הפתיע אותי שמשחק הפנטזיה הזה תפס אותי חזק, אבל כן הפתיע שהוא היה יותר משכנע ומעניין מהסדרות האלה ובכלל, גם מבחינת העלילה והסיפורים שהוא סיפר.
כשסיימתי את 150 השעות של המשחק העיקרי (לפני שני ה DLC הענקיים שלו) שאלתי את עצמי את אותה השאלה ששאלתי אחרי שסיימתי את טרילוגיית שר הטבעות – איך חוזרים מכאן לסרטים/משחקים רגילים?

אין תגובות