מכל משחקי דיסני ששיחקתי בהם, שניים היו הכי משמעותיים בעיניי: "מיקי מאוס בטירת האשליות" על המגה דרייב ו"מעשיות ברווזיות" על המגאסון. סליחה, נינטנדו נס 🙂
וראו איזה פלא, ב 2013 שניהם זכו לגירסאות מחודשות באותה השנה. על טירת האשליות כתבתי כבר, וסוף סוף התפניתי לכתוב גם על מעשיות ברווזיות.
משחקי אקטרייזר המקוריים על הסופר נינטנדו היו מיוחדים מאד – הראשון הציג משחקיות מגוונת (שלבי פלטפורמה ואסטרטגייה לסירוגין), והשני אמנם התרכז רק בשלבי פלטפורמה אבל היה (לדעתי) המשחק הכי יפה שיצא על הקונסולה.
שני המשחקים, ובמיוחד הראשון, זכו למעמד של קאלט ולכן לא מפתיע שבתקופת שיא טרנד הרימייקים (סביבות סוף שנות ה 2010) יצאו להם גם ממשיך רוחני וגם רימייק רשמי למשחק הראשון.
אני סופר פאן של משחקי God of War ושמחתי לגלות על ההשקה בהפתעה של המשחק החדש בסדרה, Sons of Sparta. אחרי הכל, מדובר במטרואידוואניה 2D בסגנון פיקסל ארט ובכיכובו של קרייטוס (בנערותו). זה ממש במורד הסמטה שלי… עם זאת, לא כל כך הצלחתי להתחבר למשחק. בהתחלה חשבתי שזה קטע רק שלי, אבל אז קראתי את הפוסט של שמואל מקונן, העורך לשעבר של VGames, על המשחק והצעתי לו לפרסם את הכתבה בבלוג.
המשך…
בתחילת שנות ה 2010 קונאמי ניסו לעשות איתחול לסדרת קאסטלוואניה באמצעות הסטודיו הספרדי המצויין MercurySteam. התוצאה היתה טרילוגיית Lords of Shadow עם משחק ראשון שהיה מעין God of War ביקום של קאסטלוואניה. עפתי עליו ממש כששיחקתי בו סוף סוף, אחרי שנים שהוא היה בבקלוג שלי.
בכתבה זו נדבר על המשחק השני, שהוא פלטפורמר בקנה מידה קטן יותר משני אחיו הגדולים (אחרי הכל, הוא יצא במקור לקונסולה הניידת נינטנדו 3DS) ושמקשר עלילתית ביניהם.
כשיצא הטריילר של המשחק היפהפה (והקצר) הזה, כולנו אמרנו את אותו המשפט – סוף סוף קיבלנו את משחק השליחות קטלנית שכולנו רצינו בניינטיז. ועכשיו כשהוא יצא, בהחלט אפשר להגיד שקיבלנו אותו!
המשך…
מיד עם יציאתו של Ninja Gaiden Ragebound יצא גם הדמו של שינובי אמנות הנקמה. בסגה ידעו מה הם עושים, כי היה להם ברור שנינג'ה גאיידן הפיקסל-ארטי החדש הוא טוב (ואפילו טוב מאד), והם חייבים להזכיר לכולם שתוך חודש יוצא עוד משחק נינג'ות פלטפורמרי שמבוסס על משחק מהאייטיז.
המשך…
אף פעם לא באמת שיחקתי – כלומר לא סיימתי – את טרילוגיית נינג'ה גאיידן המקורית. וגם משחקי נינג'ה גאיידן הפוליגוניים (מהאקסבוקס והפלייסטיישן) לא ממש תפסו אותי. אבל ב 2018 יצא The Messenger שרבים ראו בו הממשיך הרוחני של נינג'ה גאיידן, והוא היה מקבל את תואר משחק השנה אילולא באותה השנה יצא גם Monster Boy המדהים שקיבל את התואר הנכסף.
המשך…
באיחור לא אופנתי שיחקתי ב Celeste. כמובן שסיימתי אותו, אבל המילה 'כמובן' היא פחות מתאימה כאן כי לסיים את סלסט זה בכלל לא מובן. זהו כנראה הפלטפורמר הכי קשה ששיחקתי בו אי פעם.
המשחק המיוחד ועטור השבחים הזה יצא ב 2018 ופותח ע"י סטודיו האינדי הקנדי Maddy Makes Games, שלימים ייקרא Extremely OK Games ויוציא (נכון למועד פרסום כתבה זו) בדיוק אפס משחקים נוספים.