אבירים, מכשפים, גמדים, ברברים, פיות, אמאזונות… ודרקונים! מקונאן הברברי דרך שר הטבעות ועד משחקי הכס – יש מעט דברים שמסעירים אותנו יותר מעולמות פנטזיה. בשנות השבעים והשמונים משחק הדמיון D&D (מבוכים ודרקונים) היה מאד פופולארי, והוא תרם להתפתחות הז'אנר הקולנועי Sword & Sorcery וז'אנר משחקי הוידאו הנלווה Hack & Slash. משחקים אלו היו לרוב תת-ז'אנר של מכות רחוב (Beat ’em Up), כאשר משחק ההאקנסלאש הכי מפורסם הוא ללא ספק גולדן אקס. אבל רבים מהמשחקים בז'אנר הזה היו גם מז'אנר הפלטפורמה והמפורסם מביניהם היה Rastan.
סרטי Sword & Sorcery היו פופולאריים מאד בשנות השמונים, אבל רובם היו די גרועים עם רמת הפקה ירודה ואיכות משחק מפוקפקת. עם זאת בין כל ים הסרטים הגרועים היו גם כמה טובים, ביניהם: דרגון סלייר, אקסקליבור, קונאן הברברי, ווילו, ליידי הוק, ולג'נד. מהפחות טובים, אך אפשריים לצפיה היו: ביסטמאסטר, סוניה האדומה, קרול, החרב והמכשף, ועוד.
בשנות השמונים יצאו גם הרבה ספרי Sword & Sorcery אשר על כריכתם התנוססו ציורים מלהיבים שהציתו את דמיונם של הקוראים, עבודותיהם של ציירים מחוננים כמו: לארי אלמור, קלייד קאלדוול, קית' פרקינסון, ואולי הידוע מכולם פראנק פראזטה. דרך אגב, אחד מסרטי האנימציה המדהימים שיצאו, אש וקרח, הוא גם הסרט היחיד שפראנק פראזטה היה מעורב בו באופן ישיר.
בהתאם לפופולאריות של הסרטים והספרים האלה יצאו גם הרבה משחקי וידאו בז'אנר, רבים מהם לאולמות הארקייד, ועל הטובים שבהם כתבתי כבר כתבה נפרדת – משחקי ארקייד Hack & Slash הטובים ביותר.
בכתבה זו אני רוצה להתרכז בראסטאן ובמשחקי ניו-רטרו שמשחזרים את האווירה והמשחקיות הקלאסית שלו – Sword & Sorcery משנות השמונים עם משחקיות פלטפורמרית.
ראסטאן הוא משחק האקנסלאש ארקיידי אגדי שיצא ע"י טאייטו ב 1987, שנתיים לפני שסגה יצאה עם גולדן אקס. הוא זכה לאינספור פורטים, בעיקר למחשבי ה 8-ביט של אותה תקופה, אבל גם לסגה מאסטר סיסטם. מלבד הפרזנטציה הויזואלית המרשימה שלו, מה שמשך אותי במיוחד במשחק הקלאסי הזה הוא המוזיקה המגניבה שלו, שמרגישה ממש כאילו נלקחה מסרט Sword & Sorcery.
ראסטאן היה הראשון בטרילוגיה של משחקים. אחריו יצא משחק שני עם ספרייטים גדולים מדי ומשחקיות גרועה במיוחד, ומשחק שלישי טוב מאד אבל לא פלטפורמר, אלא בסגנון גולדן אקס.
טאייטו הוציאו ב 1989 גם את Cadash הפחות ידוע שיש לו גיימפליי דומה, אבל הוא כולל בנוסף הרבה אלמנטים של משחק תפקידים, שלא קיימים בראסטאן.
קאפקום גם הם הוציאו לא מעט משחקי האקנסלאש פלטפורמרים, כמו Tiger Road ו Black Tiger, ומעל כולם – Magic Sword המדהים!
חברת ג'אלקו הוציאה את Astyanax שפותח ע"י אותם האנשים שעשו את משחק ההשקה המצויין The Legendary Axe לפיסי אנג'ין. והמשחקים האלה אכן מאד דומים – בעיקר הספרייטים של הגיבור, הגרזן המאכזב בגודלו, שיטת הקרבות וטעינת הכח של הגרזן – כאשר משחק הארקייד הוא (כמובן!) עדיף בעיקר מבחינת הגרפיקה היפהפיה. זהו אחד המקרים הנדירים שבהם משחק קונסולה יצא קודם והיווה השראה למשחק ארקייד, ולא ההפך. ד"א, The Legendary Axe 2 היה שונה מאד מקודמו ונחשב פחות טוב.
ראסטאן היה כל כך קאנוני ומשמעותי באולמות הארקייד, עד שהוא הפך לאב הרוחני של כמה משחקי אינדי "ניו-רטרו" בסגנון פלטפורמר האק-אנ-סלאש. הנה כמה שמזכירים אותו במיוחד:
Volgarr the Viking – אחד ממשחקי הראסטאן-לייק ניו-רטרו הידועים ביותר, והוא באמת מרשים מאד, אבל לשחק בו זו חוויה מזוכיסטית. אכן, כשמו כן הוא והמשחק הזה קשה בקטע לא סביר בכלל, ואת זה אומר מישהו שאוהב משחקי פלטפורמה קשים. פותח ע"י Crazy Viking Studios. באמת משחק וולגרי.
–
Odallus The Dark Call – מאותו סטודיו האינדי הברזילאי Joy Masher שהביא את משחק הקונטרה-לייק המצויין Blazing Chrome. זהו אחד המשחקים המוקדמים יותר שלהם ובניגוד ל Blazing Chrome הפרזנטציה שלו היא פחות 16-ביט ויותר 8-ביט.
–
Black Jewel Reborn – במקור המשחק יצא בסטים כמשחק ניו-רטרו סטייל קומודור 64. גירסאות ה Reborn מרחיבות את המשחק וצפויות לצאת כקלטות אותנטיות לסופר נינטנדו, מגה דרייב, גיימבוי ונס!
–
Beholgar The Barbarian – למרות שאין לו באמת מקום ברשימה הזאת כי הוא יותר מטרואידוואניה מאשר ראסטאן-לייק, המשחק הזה הוא לא לינארי ולכן גם וורסטילי יותר משאר המשחקים כאן.
–
Roar of Revenge – פשוט וכיפי בסגנון 8-ביט אותנטי מאד. וכשאני כותב אותנטי, אני מתכוון גם לדברים הפחות טובים: הגרפיקה פשטנית מאד, התנועה לא הכי חלקה, והמוזיקה משמימה. אבל יש בו שלב שמאפ בסגנון של Dragon Spirit שהוא אחד ממשחקי הפיסיאנג'ין האהובים עלי, אז אני אישית נהניתי מכל השעה שלקח לי לסיים אותו.
