פעם בכמה זמן יוצא משחק ניו-רטרו שמזכיר לי למה אני כל כך בעניין של רטרו גיימינג. Huntdown הוא משחק כזה. הוא משלב בצורה מושלמת בין משחקיות יריות/פלטפורמה קלאסית, גרפיקת פיקסל ארט עם פירוט ואנימציה מלוטשים למשעי, מוזיקת רטרו-ווייב מקורית מגניבה בטירוף, וסיפור/דמויות/עלילה שהופכים את המשחק הזה למוצר הכי "שנות השמונים" שאני חוויתי בשנים האחרונות.
לפני סוניק היה לסגה את אלכס קיד, התשובה של סגה באמצע שנות השמונים לסופר מאריו של נינטנדו. במקום שרברב איטלקי משופם – ילד קופיפי. במקום קפיצה על אויבים – אגרוף קדימה. קונסולות 8 ביט רבות של סגה נמכרו עם המשחק "אלכס קיד בעולם הניסים". הרימייק למשחק הקאנוני הזה מנסה למנף את הנוסטלגיה של כל אלו שזה היה משחק המסטר סיסטם הראשון שלהם.
בשנים האחרונות אנו חווים רנסנס של ממש של רימייקים למשחקי ילד הפלא (הקרואים גם סדרת עולם המפלצות). הרימייק הזה הוא של המשחק הרשמי האחרון בסדרה, עולם המפלצות 4 (MW4). הוא אמנם נקרא Wonder Boy אבל הדמות הראשית היא דווקא ילדה בשם אאשה (Asha). המשחק המקורי היה אחד ממשחקי הפיקסל ארט המרשימים ביותר שיצאו על המגה דרייב בשנותיה האחרונות. האם הרימייק עומד בציפיות הגבוהות?
סייבר שאדו הוא המשחק השני שמפיץ סטודיו האינדי האגדי שהיה אחראי על שאבל נייט – Yacht Club Games. הוא עוצב ופותח ע"י מפתח אחד (!) מפינלנד בשם ארנה הונזיקר שעבד עליו במשך שנים לגמרי לבדו. והוא מנסה לעשות את מה שניסה לעשות (בהצלחה רבה) עוד משחק אינדי מעולה – The Messenger (או "השליח") של Sabotage Studio – והוא לשחזר את חווית המשחק המקורית של משחק הנינג'ה האולטימטיבי: נינג'ה גאיידן.
מנפרד טרנז היה חזק בסצינת הקומודור 64 הגרמנית בשנות השמונים. הוא השתתף בפיתוח פורט של R-Type ומשחק בשם Great Giana Sisters שהיה חיקוי לא רע בכלל של Mario Bros Super. אבל משחקים אלו היו רק אימון לאחד המשחקים המרשימים ביותר שיצאו לקומודור 64 – טוריקן, שהפך במהירות למשחק קאלט למחשב המופלא הזה.
באבל בובל היא סדרת משחקי ארקייד הוותיקה והמפורסמת ביותר של חברת טאייטו, אחרי ספייס אינביידרס, שכוללת עשרות משחקים ופורטים. המשחק החדש בסדרה, שנקרא גם "4 פרנדס", ממשיך את הטרנד של חידושי משחקי ארקייד מתור הזהב, בדומה ללואד ראנר לגאסי.
גראדיוס, קונטרה וקסטלוואניה היו המותגים החזקים ביותר של קונאמי בתקופת קונסולות ה 8 וה 16 ביט בשנות השמונים והתשעים. אבל בסוף הניינטיז הסדרות האלו ירדו מגדולתן בעיקר בגלל מעבר לא הכי מוצלח לגרפיקת 3D מבוססת פוליגונים. אלא שבסוף שנות ה 2000 הוציאה קונאמי משחקים חדשים בסדרות הללו כמשחקי ניו-רטרו בסגנון פיקסל-ארטי (!) רק כדי להעלים אותם לעד פחות מעשר שנים אחר כך…
משחק הפיקסל ארט הזה היה אחד המטרות בקמפיין הקיקסטארטר המפורסם של קוג'י איגארשי, Bloodstained. זהו המותג החדש של איגארשי שאמור להיות הממשיך הרוחני של סדרת Castlevania שנמצאת עדיין בידי של קונאמי (שלא עושה איתה יותר מדי). קללת הירח יצא באמצע 2018 כשנה לפני המשחק הראשי Ritual of the Night והיה מעין פריקוול שלו. רבים טענו שהוא אפילו טוב יותר מהמשחק הראשי. הוא כל כך הצליח, עד ששנתיים אחר כך, באמצע 2020 יצא Curse of the Moon 2.
למרות שאני אישית תמיד העדפתי את סדרת קאסטלוואניה, נהניתי גם ממשחקי ה"ראן אנד גאן" מתור הזהב של קונאמי, ובעיקר מקונטרה 3 על הסופר נינטנדו. בלייזינג כרום הוא המחווה האולטימטיבית למשחקים האלה.