You are currently viewing פייבל – הניסיון של אקסבוקס להתחרות בזלדה

פייבל – הניסיון של אקסבוקס להתחרות בזלדה

פייבל היה הניסיון של מיקרוסופט ליצור "זלדה לאקסבוקס" – סדרה של משחקי פעולה-תפקידים לאקסבוקס המקורי. זה היה המשחק הראשון בטרילוגיה והוא הבטיח משחקיות חסרת תקדים, הן מבחינת האינטראקציה הדינאמית עם העולם והן מבחינת הקוסטומיזציה של דמות הגיבור. למעשה, ההבטחות המעט מופרכות הללו היו הדברים שהפכו את המשחק למפורסם כל כך. ההבטחות, נחדד, פחות מימושן במשחק בפועל…
דרך אגב, פייבל "המקורי" יצא ב 1996 על הפיסי, והוא היה RPG עם משחקיות Point & Click אבל הוא לא קשור בשום אופן לפייבל על האקסבוקס.

פייבל יצא ב 2004 אחרי שלוש שנים של טיזרים מתוקשרים במיוחד שהבטיחו הרבה יותר ממה שהמשחקי בסוף נתן. ה"כוכב" של הטיזרים האלה היה פיטר מולניו, המייסד של סטודיו Lionhead, שפיתח בין היתר את משחקי האסטרטגיה Black & White (שיצאו רק לפיסי). הוא הבטיח אלמנטים שלא נראו עד כה במשחקי וידאו, כמו: תגובות אמיתיות של דמויות במשחק למעשים של הגיבור, קוסטומיזציה מלאה של מראה הדמות, צבירת מוניטין שישפיע על איך ששאר הדמויות במשחק מתייחסות אליך, ובכלל חוויה שונה וייחודית לכל שחקן. פיטר מולניו קידם את המשחק בצורה מאד אגרסיבית ואף הבטיח כמה פעמים שהוא יהיה "המשחק הטוב ביותר אי פעם"… להזכירכם, שנים ספורות לפני כן יצא "זלדה: אוקרינת הזמן"… לבסוף, ובדומה למה שיכול לקרות לדמות במשחק שלו, גם לפיטר מולניו יצא מוניטין לא חיובי במיוחד של מי שמפריח הבטחות תלושות מהמציאות.

המפתחים ב Lionhead באמת ניסו ליצור עולם דינאמי עם סביבה ודמויות שיגיבו לגיבור בהתאם למעשיו. לדוגמה, אם תתקוף תושב באיזה כפר, אתה תוענש והשומרים יתקפו אותך. אם תשלים קווסטים שבהם תציל אנשים ותהרוג בנדיטים ומפלצות אז אתה תהנה ממוניטין חיובי וכשתגיע ליישובים אז התושבים ימחאו לך כפיים ואפילו נשים יתאהבו בך. לחלופין, אם תבצע מעשים רעים אז המוניטין שלך גם יגדל, אבל אז אנשים יותר יפחדו ממך מאשר יעריצו אותך. אפילו המראה החיצוני ישתנה בהתאם לכך שהשחקן יותר נוטה לטוב או לרע. מכניקת ה"צדק-רשע" של פייבל היתה באמת מתקדמת לזמנה, ובמובנים מסויימים אפילו יותר מזו של משחקי "מאס אפקט" שיצאו אחריו.

מלבד התקפות, שיחות ושימוש בחפצים, השחקן גם יכול להביע מחוות מול דמויות אחרות ולקבל תגובה בהתאם, וככל שמתקדמים יותר במשחק מקבלים מחוות נוספות. רוב המחוות הן מגוחכות עד כדי מטופשות, כמו: צחוק לבבי, צחוק מרושע ואפילו שחרור נפיחה… ומכניקת המחוות הזאת היא פשטנית מאד, לדוגמה מספיקות כמה מחוות בודדות של התרברבות או חיזור כדי לגרום לאישה להתאהב בך. או אז, אם יש ברשותך טבעת נישואין אתה יכול להציע לה להתחתן איתה (אולי למפתחים לא היה הרבה ניסיון בתחום הזה…). כמובן שבמקרה הזה צריך לרכוש בית (יש בית למכירה כמעט בכל יישוב במשחק), ואתה גם חייב לבקר את אשתך בבית מדי פעם. דרך אגב, גם אם מחליטים להיות רווק יש אפשרות לרכוש בית ולהשכיר אותו. נחמד דווקא (;
האלמנטים הדינמיים בפייבל אכן מוסיפים עומק מסויים למשחקיות, אך גיליתי שהם לחלוטין לא הכרחיים כדי לסיים את המשחק. ובניגוד לאלגנטיות ולתחכום של וויצ'ר 3, החוויה של המשחקיות הדינאמית בפייבל מרגישה פשטנית וילדותית למדי.

הגיבור בפייבל שייך ל"גילדת הגיבורים", כאשר בסיס הגילדה מתפקד כמעין האב במשחק שבו אפשר לשדרג את הדמות ולקבל קווסטים. לפני שיוצאים לביצוע של קווסט אפשר "להתרברב" בהישגים (כמו לדוגמה, חיסול כל האויבים תוך זמן קצר במיוחד) ואז מקבלים קצת יותר זהב ומוניטין עם השלמתו. לאחר כל קווסט עם בוס משמעותי מקבלים מעין Trophy שאותו אפשר להציג בפני אנשים וכך להעלות עוד את המוניטין.
אבל צריך לשים לב טוב טוב איזה קווסט לוקחים ב"גילדת הגיבורים". כי ברגע שלוקחים קווסט – מוכרחים להשלים אותו, ואין אפשרות לבטל. לדוגמה, אני ניסיתי לבנות גיבור טוב, אבל בטעות בחרתי קווסט בשם "טבח הסוחרים" כי פשוט לא שמתי לב. הקווסט מופעל אוטומטית ברגע שמגיעים לאזור מסויים ואי אפשר שלא להשלים אותו אם רוצים להמשיך במשחק כמו שצריך. זו עוד דוגמה לתכנון הפשטני של המשחק.

כמו ברוב משחקי התפקידים, בפייבל יש לגיבור שני מדדים עיקריים – חיים וקסם (שנקרא כאן Will). בהתאם יש שני סוגי שיקויים, עם שתי עוצמות – שיקויים נפוצים שממלאים את המד הריק של החיים או הקסם, ושיקויים נדירים מאד שמגדילים את המד עצמו. אבל השיקויים הנדירים הללו לא משפיעים אוטומטית, צריך להשתמש בהם אקטיבית כדי לקבל את השדרוג. עד מחצית המשחק אני חשבתי שהשיקויים הנדירים ממלאים את המד בצורה מלאה, לא ידעתי שהם מגדילים אותו לתמיד. אל תהיו כמוני, ברגע שתשיגו שיקוי נדיר כזה – תשתו אותו.
מכניקת הכישורים מציגה גם היא כמה המשחק, למרות מורכבותו המרשימה לזמנו, הוא עדיין פשטני למדי במונחים של ימינו. ובשילוב עם תפריטים נוראיים, לפחות בגירסת האקסבוקס, השגת כישורים חדשים או הגברת כישורים קיימים היא תהליך מבלבל. יש שלושה סוגי כישורים: קסמים (Will), עוצמה (Might), ומיומנויות (Skill). וגם יש הרבה יותר מדי כישורים שונים שרבים מהם ממש אין צורך ללמוד.

הסאונד והמוזיקה בפייבל הם בינוניים למדי אם לומר את האמת, אבל לפעמים המוזיקה הזכירה לי את זו של כתר הדרקון האהוב עלי כל כך, אז סלחתי לה. מכיוון שהסטודיו שפיתח את פייבל היה בריטי, כך גם הדיבובים של הדמויות מרגישים מאד בריטיים, ואם לומר את האמת זה נותן למשחק הרגשה מיוחדת יותר. מבחינת הגרפיקה, הפרזנטציה הכללית של הדמויות היא מוגזמת בכוונה עם ראשים וגפיים מוגדלים מעט. גם האנימציה של הדמויות, ובמיוחד אנימציית ההליכה שלהן, היא מוגזמת ומגוחכת לפרקים אבל זה מתאים לאופי הקומי משהו של המשחק.

דלתות שד הם אלמנטים אופציונליים ייחודיים בפייבל. כדי לפתוח כל אחת מהן יש צורך להשלים אתגר מסויים שהדלת רומזת עליו, אם זה לחסל אויבים, לשים תלבושת מסויימת או אפילו לשכב עם נשים (!) מאחורי כל דלת יש תיבת אוצר שלפעמים מכילה נשק אגדי, אז כדאי לנסות לפתוח כל דלת שד שנתקלים בה. יש לציין שלפעמים הרמזים שהדלת נותנת הם לא כל כך ברורים ונאלצתי להתייעץ עם מדריך.
המשחק כולל גם לא מעט קטעים מביכים, ואולי השיא שלהם הוא "הבורדל בדארקווד". באמת שכל הסיטואציה שם היא מגוחכת וכל כך לא פוליטיקלי קורקט שאני מתפלא שמיקרוסופט השאירה את החלק הזה בגירסת ה Anniversary שיצאה ב 2014.

שנה אחרי יציאתו של פייבל ב 2005 יצא Fable: The Lost Chapters שתיקן כמה מההבטחות של פיטר מולניו והוסיף די הרבה תוכן למשחק. ולקראת חגיגות העשור ליציאתו של המשחק המקורי על האקסבוקס, יצא רימסטר שנקרא Fable Anniversary על האקסבוקס 360. וזו גם הגירסה שבה אני שיחקתי באמצעות התאימות לאחור המדהימה של האקסבוקס וואן אקס.
בסופו של יום, ואחרי כל הביקורות עליו, פייבל הצליח למכור 3 מליון עותקים סה"כ לאקסבוקס ולפיסי. ועד היום יש לו אפילו קהילה פעילה ברדיט. האם אני ממליץ לשחק בו? פייבל הוא מוצר של זמנו, הוא מחוספס ופשטני ואפילו מגוחך למדי, אבל יש בו משהו מיוחד ואחרי יותר מעשרים שעות שביליתי בו אני יכול להגיד שדי נהניתי.

!Go Play
פייבל יצא לפיסי ולאקסבוקס. כיום ניתן לרכוש רק את גירסת האניברסרי שלו, וזה בסדר כי זו הגירסה העדיפה. המשחק כלול באקסבוקס גיים פאס, אבל אם תרצו לרכוש אותו שיהיה שלכם לנצח קחו בחשבון שהמחיר המלא שלו הוא גבוה למדי ($40) ולכן כדאי לחכות למבצעים. או שתעשו מה שאני עשיתי ותרכשו אותו פיזית ותריצו אותו על כל אקסבוקס שיש לכם, בעדיפות ל Series X שם הוא זכה בעדכון ל 60fps.