You are currently viewing הסינוסואידה של עולם הגיימינג – 2023 – דור הקונסולות התשיעי

הסינוסואידה של עולם הגיימינג – 2023 – דור הקונסולות התשיעי

שוק הגיימינג, כמו מרבית השווקים בעולם הקפיטליסטי שאנו חיים בו, ידע עליות ומורדות לאורך עשרות השנים בהם הוא קיים – מהעלייה המטאורית של קונסולות פונג ואטארי בסוף שנות השבעים, ההתרסקות בתחילת שנות השמונים, עליית הקונסולות בדורות השלישי והרביעי, המשחקים הפוליגוניים הראשונים באמצע הניינטיז, ועד לתקופת הרזולוציה הגבוהה ואות הוידאו הדיגיטלי. אם הסתקרנתם, קראו עוד על ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, שם סקרתי את שוק קונסולות המשחקים לאורך הדורות.
לפני ארבע שנים בדיוק בתחילת 2019 כתבתי את "כתבת הסינוסואידה" הראשונה שקראתי לה "לקראת דור הקונסולות התשיעי". היא מעניינת מאד לקרוא כעת, ובמיוחד לראות מה התממש בסוף ומה פחות. ועכשיו, כשדור הקונסולות התשיעי נמכר כבר יותר משנתיים (כאוטיות ככל שהיו…) אנסה שוב להעז ולהעריך איך התחזיות שלי ההתממשו ומה לדעתי צפוי לנו בהמשך של מה שהוא אולי דור הקונסולות המוזר ביותר אי פעם.

בגלל סיבות כח עליון שאינן בשליטת אף אחת מהחברות בשוק (מגיפות ומלחמות), יותר משנתיים אחרי ההתחלה הרשמית של דור הקונסולות התשיעי והשקת האקסבוקס סריז והפלייסטיישן 5, זה עדיין מרגיש קצת כאילו הדור הזה עוד לא ממש התחיל. עד לאחרונה עוד היה קשה למצוא את הקונסולות לרכישה בחנויות במחיר הרשמי, ורבים מהמשחקים החדשים הם עדיין Cross-Gen, כלומר יוצאים במקביל גם על קונסולות הדור הקודם.
באופן לא מפתיע ובדיוק כמו בדורות הקודמים, גם הדור התשיעי לא הצליח לממש את ההבטחה הגדולה שלו. הקונסולות משווקות כקונסולות 8K (ועל כך אפשר רק לגחך), וההבטחה של 4K בקצב פריימים של 120fps לא רק שלא באמת התגשמה, אלא שברוב המקרים אנו גם לא מצליחים באמת לקבל קצב יציב של 60fps. המשחקים הבודדים שכן מנסים לרוץ על 120fps עושים את זה ברזולוציה אפקטיבית של 1080P ורמת ויזואליות נמוכה.

שוק הגיימינג כולל חמש פלטפורמות משחקים עיקריות – פלייסטיישן, אקסבוקס, נינטנדו, פיסי וסטרימינג. בכתבה זו אסביר על תיאוריית הסינוסואידה שלי ואיך היא מתבטאת בין הפלטפורמות בשוק הסופר-דינמי הזה. תקציר התיאוריה – החברות הגדולות בשוק הגיימינג פועלות בסינוסואידה מוזרה שמונעת בעיקר ע"י לחצים של בעלי המניות. אם החברה מצליחה אז בעלי המניות נוטים להתקשח ולהיות שמרניים יותר כדי לשמר את המצב הקיים מה שגורם לסטגנציה ולפרקטיקות פוגעניות ואנטי-צרכניות, מה שגורם בסופו של דבר לדעיכה. מצד שני, אם החברה פחות מצליחה בעלי המניות פתוחים יותר להשקעות ולרעיונות חדשים כדי לשנות את המצב הקיים מה שגורם להתפתחות והתקדמות.
אז בואו נראה איפה עומדות השחקניות העיקריות בעיצומו של דור הקונסולות התשיעי, עד כמה תיאוריית הסינוסואידה עדיין תופסת, האם התחזיות מלפני ארבע שנים התממשו, ואפילו אנסה שוב להעז ולנבא את מה שצפוי לקרות.
שתי הבהרות חשובות: שוק הגיימינג מבחינתי, לפחות בכל הנוגע לסקופ של הכתבה הזאת, לא כולל משחקי מובייל או משחקי NFT. אני מאמין שהרוב המוחלט של מי שקורא את הבלוג הזה מסכים איתי בעניין הזה. בנוסף, לא כללתי גם משחקי VR מהסיבה הפרוזאית שפשוט אין לי מספיק ידע או ניסיון אישי בתחום הזה.

פלייסטיישן

קצת היסטוריה: בדור השביעי עם הפלייסטיישן 3 סוני נאבקה קשות לשמור על מעמדה כמובילת שוק אחרי תקופת הפלייסטיישן 2 הסופר מצליחה, שהיא עד היום הקונסולה הנמכרת ביותר אי פעם (כ 155 מליון יחידות). 'יהירות' היא המילה הכי מדויקת לתיאור ההשקה של הפלייסטיישן 3 ב 2006 – הקונסולה הושקה במחיר יקר משמעותית ממתחרותיה כי היא הכילה חומרה תקדימית לזמנה כמו כונן בלו-ריי ומעבד Cell ייחודי ועוצמתי במיוחד. בגלל ארכיטקטורת החומרה המיוחדת הזאת, מרבית משחקי המולטי-פלטפורם (כלומר לא בלעדיים) רצו על הפלייסטיישן 3 פחות טוב מאיך שהם רצו על יריבתה הישירה האקסבוקס 360. אמנם האקסבוקס הייתה מעט חלשה יותר, אבל הפיתוח של המשחקים עליה היה קל יותר כי היא היתה קרובה יותר בארכיטקטורה שלה לפיסי. כדי לשכנע את הלקוחות לרכוש את הפלייסטיישן 3 סוני נאלצה לסבסד את החומרה ולפתח משחקים בלעדיים ומרשימים במיוחד – משחקים כמו אנצ'רטד 2 וגאד אוף וור 3 – ולשם כך היא השקיעה סכומי עתק בחברות ה SIE Studios (שלימים יקראו בשם המחייב PlayStation Studios) כמו סטודיו סנטה מוניקה, נוטי דוג וגורילה. אבל בטווח הארוך ההשקעות הללו השתלמו כי בזכותן יצאו לפלייסטיישן 4 הרבה משחקים מעולים ואקסקלוסיביים לפלטפורמה, שהיוו את הסיבה העיקרית להצלחתה.

ואכן, בדור השמיני פלייסטיישן ניצחה את את אקסבוקס בנוקאאוט, עם השקה מאד פרו-צרכנית של הפלייסטיישן 4 לעומת השקה קטסטרופלית של האקסבוקס One, ועם קולקציית משחקים אקסקלוסיביים מדהימים עם רמות הפקה חסרות תקדים. לפי תיאוריית הסינוסואידה, צפיתי שבדור התשיעי פלייסטיישן תנוח על זרי הדפנה, תתקשח ותפגין פרקטיקות אנטי-צרכניות מה שיביא לירידת קרנה בקרב הגיימרים. התחזית הזו אכן התממשה, הרבה בזכות המנהל הראשי של פלייסטיישן, ג'ים ראיין, שהפגין בכל הזדמנות שניתנה לו שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא למזער הוצאות ולהגביר הכנסות, גם במחיר של פגיעה בלקוחות הנאמנים למותג.
היהירות המפורסמת של סוני, שמתבררת להיות ממש ברמת התרבות הארגונית שלה, שוב הרימה את הראש.

פלייסטיישן היתה הראשונה לקבוע מחיר של $70 למשחקי הדור התשיעי, מה שהפך דה פקטו לסטנדרט. יתר על כן, שדרוג משחקי PS4 על ה PS5 עולה $10, לעומת אקסבוקס שלא לוקחים על השדרוג כסף כחלק מתוכנית ה Play Everywhere שלהם. דוגמה מעניינת לכך היא משחק הורייזון השני. בהתחלה הובטח שהורייזון Forbidden West ישודרג חינם, אבל פלייסטיישן חזרו בהם ואמרו שהשדרוג יעלה $10. ואז קמה על כך צעקה ברחבי הרשת שבעקבותיה הם חזרו מהחזרה שלהם, אבל דאגו להבטיח שמעתה ואילך כל שדרוג יעלה $10. ואכן, השדרוג של גרסת ה PS4 של God of War Ragnarok על ה PS5 עולה כסף, למרות שמדובר בשדרוג קוסמטי קל יחסית.
נזכור גם כי פלייסטיישן ממשיכה בסירובה להציע את האפשרות לשחק במשחקי פלייסטיישן 3 על קונסולת הדור התשיעי שלה, למרות שקיימת הוכחת היתכנות לכך בדמות האמולטור RPCS3 שמריץ מצויין משחקי PS3 גם על מערכות פיסי חלשות מהפלייסטיישן 5. ואם בשדרוגים ובתאימות לאחור עסקינן, פלייסטיישן גם הכריזה כי ה PS VR2 לא כוללת תאימות לאחור עם משחקי PS VR הראשון.
גם סביב Grand Tourismo 7 המצופה קמה צעקה על כך שהמשחק לא מאפשר לשחק ללא חיבור אונליין, גם כשמשחקים במוד סינגל פלייר בלבד. ובכלל הוא הושק כמשחק מפוצץ מיקרו-טרנזאקציות למרות שהוא עלה מחיר מלא של $70.
בנוסף, כמעט בכל מקום בעולם (למעט ארה"ב), כולל ישראל, המחיר הרשמי של הפלייסטיישן 5 עלה בכ 10% שנתיים אחרי שיצאה. צעד קיצוני במיוחד שאפילו נינטנדו, שידועה בתמחורים הגבוהים שלה, לא העזה לעשות.
פלייסטיישן גם ניסתה לסגור את החנויות של הויטה וה PS3, והצעד הזה אמנם בוטל אבל רק לאחר (ניחשתם?) מחאה קולנית ברחבי הרשת, של המון גיימרים ומשפיענים בתחום. כאן יש לומר שנראה שפלייסטיישן כן מקשיבה ללקוחותיה, ואפילו לפעמים מתקנת החלטות בהתאם.
ולבסוף, העתיד הדיסטופי של רכישות דיגיטליות אכן התממש על הפלייסטיישן בכך שמאות סרטים שסוני מכרה ב PSN (בעיקר בתקופת הפלייסטיישן 3) פשוט נמחקו מחשבונותיהם של הרוכשים כי הסכמי הרשיונות שלהם פגו.

למרות כל אלה, והגישה הכללית הקשוחה של פלייסטיישן, היא עדיין מוכרת הרבה יותר קונסולות מאקסבוקס. והסיבה העיקרית לכך היא (שוב) משחקים אקסקלוסיביים כמו הורייזון וגאד אוף וור החדשים שיצאו במהלך 2022 והוכיחו (שוב) שמבחינת רמות הפקה וליטוש משחקי פלייסטיישן הם בליגה משלהם. בזכות המשחקים הפנומנליים האלה, ובזכות החולשה המתמשכת של אקסבוקס בעניין (ועל כך בהמשך), נראה שפלייסטיישן תמשיך לשמור על יתרונה מול אקסבוקס לכל הפחות בשנים הקרובות.
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המשחקים הנמכרים ביותר על הפלייסטיישן הם פיפא, קול אוף דיוטי ו GTA, ולא האקסקלוסיביים שלהם, טובים ככל שיהיו. לכן, כשאקסבוקס החלה בתהליך הרכישה ההיסטורי של אקטיויז'ן בליזארד, פלייסטיישן עשתה כל שביכולתה לעצור את המהלך.

בקטע חיובי יותר, לפחות לחלק מהלקוחות, פלייסטיישן התחילו להוציא את האקסקלוסיביים המעולים שלהם גם על הפיסי (!). אם רק לפני שנתיים-שלוש הייתי אומר שתוכלו לשחק גאד אוף וור או ספיידרמן על הפיסי, הייתם חושבים שהשתגעתי. אבל נראה שהתוכנית של פלייסטיישן היא לגרום לשחקנים לרכוש את המשחקים שלה פעמיים. פעם ראשונה עם ההשקה על הפלייסטיישן, ופעם שנייה (תקופת מה אחרי) את הגירסה העדיפה ויזואלית על הפיסי. כאן גם המקום לציין לשבח את האופטימיזציה המצויינת של משחקי פלייסטיישן על הפיסי, משהו שכלל אינו מובן מאליו (ועל כך בהמשך).

וקצת על החומרה: הפלייסטיישן 5 היא קונסולה גדולה פיזית כשהסיבה העיקרית לכך היא מערכת קירור מאסיבית שנועדה לשמור את החומרה העוצמתית שלה בטמפרטורות תפעוליות. לקראת השנה השלישית של הפלייסטיישן 5, צפויה לצאת גירסה מוקטנת של הקונסולה, עם רכיבים יעילים יותר שדורשים מערכת קירור קטנה משמעותית. ההערכות מצביעות על גירסה דיגיטלית בלבד עם אופציה לרכישת כונן דיסקים נפרד אשר יתחבר לקונסולה להרצת משחקים פיזיים. זה נשמע מאד הגיוני מבחינה תפעולית-עסקית, ולכן אני מהמר על כך. עם זאת, גירסה חזקה יותר של הקונסולה (פלייסטיישן 5 פרו אם תרצו) לא צפויה לצאת לדעתי בשנים הקרובות. הסיבה לכך היא שה PS5 (בניגוד לקודמתה) היא חזקה למדי בהשוואה לגיימינג פיסי ממוצע, ובהתחשב במצב הלא משהו של הפיסי כמכונת משחקים (ועל כך בהמשך) לא סביר שיתעורר הצורך לתת מענה במובן הזה.

אקסבוקס

קצת היסטוריה: האקסבוקס 360 נתנה לפלייסטיישן 3 פייט רציני, ובשווקים רבים (כמו השוק האמריקאי) היא אף מכרה יותר. אבל אחרי ההצלחה הפנומנלית של ה 360, השקת האקסבוקס One של מיקרוסופט ב 2013 הייתה דומה ביהירותה לזו של סוני ב 2006 עם ה PS3. מלבד ההכרזה על הגבלות DRM תמוהות (שלא לומר אנטי צרכניות) בקונסולה החדשה, האקסבוקס One הושקה פחות כמכונת משחקים ויותר כקופסת מדיה לסלון, עם חומרה חלשה מעט מזו של הפלייסטיישן 4 ובאנדל חובה עם חיישן התנועה הכושל 'קינקט'. האסטרטגיה הזאת של פוקוס במדיה בכלל ולא רק במשחקים, גרמה למיקרוסופט ללכת בכיוון הפוך מזה של סוני ולהשקיע פחות בפיתוח משחקים בלעדיים. וההשלכות של הפארסה הזאת ניכרו לאורך כל תקופת הדור השמיני, ואף לתוך הדור התשיעי. מלבד המחסור הכרוני של משחקים אקסקלוסיביים, האקסבוקס One סבלה גם מנחיתות חומרתית והריצה משחקי מולטי-פלטפורם פחות טוב מיריבתה הישירה. לא מפתיע אם כך שהיא מכרה פחות ממחצית מהיחידות שמכרה הפלייסטיישן 4.
מיקרוסופט הבינה את הטעויות שלה. ראש אקסבוקס הוחלף, וב 2017 יצאה האקסבוקס One X שהיתה קונסולת הדור השמיני החזקה ביותר. מרבית משחקי המולטי-פלטפורם, כמו Red Dead Redemption 2, רצו עליה טוב יותר מעל ה PS4 Pro. בנוסף, לאקסבוקס יש את יכולות התאימות לאחור הטובות ביותר בתעשייה, גם אם כי בהשוואה לפלייסטיישן ונינטנדו קל מאד להיות אביר הצרכנים במובן הזה. קונסולת האקסבוקס סריז אקס מסוגלת להריץ מאות משחקי אקסבוקס 360 ואפילו לא מעט משחקי אקסבוקס הראשון בצורה שקופה ובלתי אמצעית ע"י הכנסת הדיסק של המשחק הישן לקונסולה (!).
ולבסוף, אקסבוקס הבינה שכדי לנצח את פלייסטיישן היא צריכה להשקיע בפיתוח משחקי סינגל פלייר AAA איכותיים, ולשם כך היא רכשה אולפנים חדשים והגדילה את מספר חברות ה Xbox Game Studios להרבה יותר מאלו שב PlayStation Studios. אבל זה התברר להיות מקרה קלאסי של איכות לעומת כמות.

מיקרוסופט יצאה עם רכישות גרנדיוזיות של מפתחות ענק עם אולפנים מבוססים היטב. רכישות כמו בת'סדה בכמעט 8 מיליארד דולר וניסיון לרכישת אקטיויז'ן בליזארד (שנכון לכתיבת שורות אלה טרם הושלם) בסכום פנטסטי של כמעט 70 מיליארד דולר (!!). אם הרכישה הזאת אכן תצא אל הפועל ותושלם בסופו של דבר, היא עשויה להיות מכה קשה לפלייסטיישן בהתחשב בכך שמשחקי הדגל של אקטיויז'ן (סדרת קול אוף דיוטי) הם המשחקים הנמכרים ביותר על הפלייסטיישן.
אבל ההבטחות של אקסבוקס למשחקים חדשים ומדהימים שיצאו ע"י המפתחות הרבות שלה טרם התממשו, למרות שהיא החלה להפריח אותן לאויר עוד בשנת 2018. אולפנים קטנים שנרכשו אחרי משחק או שניים מוצלחים (כמו לדוגמה Undead Labs או Ninja Theory) הפכו בן רגע לאולפני צד ראשון של אקסבוקס, מעבר שאצל חלקם לא עבר בצורה מוצלחת. משחקים מצופים רבים, כמו State of Decay 3 ופייבל נמצאים נכון לכתיבת שורות אלה ב"גיהנום פיתוחי" (Development Hell) ולא סביר שיצאו בקרוב. אפילו משחק הדגל הנוכחי של אקסבוקס, היילו אינפינט, למרות כל המשאבים שהושקעו בו, לא מצליח באמת להתרומם, לא מבחינת עדכונים מובטחים ותוכן נוסף ובהתאם לכך גם לא מבחינת מספר שחקנים.
נראה שאולפני אקסבוקס סובלים מהנהגה חלשה שלא מצליחה להשתלט על הפרויקטים הרבים שלה ולהקצות את האולפנים והאנשים המתאימים לכל משחק. יתר על כן, בהבלחת אובייקטיביות נדירה, עפ"י מסמך רשמי שנכתב על ידי אקסבוקס עצמה היא הודתה בכך ש"לסוני יש יותר משחקים אקסקלוסיביים, והם ברמת איכות גבוהה יותר מאלו של מיקרוסופט" (ציטוט מהמקור!).
בנוסף, ויכול להיות שזו נגזרת של מסע רכישות האולפנים המטורף שלהם, אקסבוקס כמעט והפסיקו לחתום על חוזי בלעדיות עם חברות צד שלישי, לעומת פלייסטיישן שחותמת על הסכמים כאלה כל הזמן למשחקים מצופים, כמו לדוגמה: פיינל פנטזי 16 והרימייק של Silent Hill 2.
ראש אקסבוקס, פיל ספנסר, הוא ללא ספק הרבה יותר "גיימר" ומחובר לקהל הלקוחות שלו לעומת ג'ים ראיין מפלייסטיישן שהוא יותר איש עסקים עם המטרה המובהקת של להגביר מכירות ולהוריד הוצאות. לכן קצת לא ברור למה אקסבוקס לא מצליחה לספק אקסקלוסיבים מרשימים, כל כך הרבה זמן אחרי שהם הובטחו.

נזכיר גם כי היה ניסיון להעלות את מחיר האקסבוקס לייב, אך הם חזרו בהם תוך פחות מיום. עם זאת, ב 2023 אקסבוקס יישרו קו עם פלייסטיישן והעלו גם הם את מחירי משחקי צד ראשון שלהם מ $60 ל $70, שהפך למחיר ברירת מחדל החדש של משחקי AAA בתעשייה.

בקטע חיובי: נראה כי שירות האקסבוקס גייםפאס עושה חייל, הן במה שהוא מספק ללקוחות והן במחיר שלו, וזאת בניגוד לשירות המקביל של פלייסטיישן שאינו מתקרב לרמה של גיימפאס מבחינת מבחר המשחקים. אבל אין ספק שהמחסור בבלעדיים איכותיים הוא לרועץ ומקשה על גיימפאס להתרומם לפוטנציאל האמיתי שלו.
בנוסף, ובניגוד צורם לפלייסטיישן ונינטנדו, משחק שנקנה דיגיטלית בחנות של אקסבוקס זכאי להחזר כספי אם הרכישה התבצעה בשבועיים האחרונים ולא שיחקו בו יותר משעתיים. פלייסטיישן לא מאפשרת החזר כספי אם בוצעה הורדה של המשחק, ונינטנדו (תראו מופתעים) לא מאפשרת החזר כספי בשום מקרה.

מבחינת חומרה, ובניגוד לפלייסטיישן 5, קונסולות האקסבוקס סריז (S ו X) הן מעוצבות היטב ולא צפוי שינוי מהותי בהן בזמן הקרוב. עם זאת, במקרה הסביר שתצא פלייסטיישן 5 קטנה ומעוצבת יותר, יתכן שאקסבוקס תגיב עם איטרציה עיצובית חדשה לסריז אקס.

נינטנדו

קצת היסטוריה: לאחר הכשלון המהדהד של ה Wii U שיצאה באמצע הדור השביעי, נינטנדו לקחה את קונספט הטאבלט ומיזגה אותו עם הסגמנט שבו היא תמיד שלטה ללא עוררין – קונסולות ניידות. קונסולת הסוויץ' החדשנית של נינטנדו הושקה בהצלחה פנומנלית ב 2017 והציעה קונסולה היברידית שאפשר לקחת החוצה וליהנות On the Go ממשחקי AAA בלעדיים כמו זלדה ומאריו.
בשנים האחרונות נינטנדו לא מתיישרת עם שתי מתחרותיה הגדולות מבחינת דורות הקונסולות. הסוויץ', בדומה לקודמתה, הוצגה באמצע הדור אבל הציגה ביצועים של קונסולת דור קודם. למרות זאת, נראה שלגיימרים לא כל כך אכפת כל עוד הם מקבלים חווית משחק טובה וניידת.

כמו סוני, גם נינטנדו לא ממש מכבדת רכישות דיגיטליות של לקוחותיה, ולראיה היא סגרה החנות של ה 3DS. בנוסף, היא ממשיכה להוציא מוצרים במהדורות מוגבלות, ואפילו הגדילה לעשות והוציאה משחקים דיגיטליים (לא פיזיים!) כמהדורות מוגבלות, כמו לדוגמה Super Mario 3D All Stars, אולי בניסיון להגביר את תחושת ה FOMO בקרב הלקוחות שלה.
נינטנדו גם פועלת בהרבה מדינות בניגוד לתקנות הצרכנות, כשהיא מסרבת לתת החזר כספי על ביטול רכישות דיגיטליות בחנות שלה, כולל בישראל. בנוסף, כמנהגה עוד מהאייטיז, המחלקה המשפטית של נינטנדו תובעת על הפרת זכויות יוצרים כל מי שאפילו מתעטש בצורה שמזכירה את מאריו, עם דוגמאות כמו מטרואיד AM2R, או סופר מאריו על הקומודור 64. אכן, גם אם אתם מעריצים של המוצרים והמשחקים הבאמת מעולים שלה, בטח מוכרחים להסכים שנינטנדו היא ה asshole הכי גדול בתעשייה.

משחקי פוקימון על הסוויץ' נראים ומשחקים כמו משהו בינוני מלפני עשור וחצי, אבל זה פוקימון אז הם נמכרים בצורה לא פרופורציונלית לכלום. אולי לא ידעתם, אבל פוקימון הוא מותג הגיימינג הכי חזק בעולם בהפרש ניכר מהמקום השני שבו מחזיק (תראו מופתעים) מאריו. דרך אגב, במקום השלישי המרוחק נמצא קול אוף דיוטי שכלל לא קיים על הקונסולה של נינטנדו. ועוד פרט טריוויה שיפיל אתכם מהכסא אם לא תחזיקו חזק – פוקימון הוא לא רק מותג הגיימינג הכי חזק, הוא גם מותג המדיה החזק ביותר בעולם. כן, אפילו יותר מכל המותגים של דיסני (כולל מיקי מאוס, סטאר וורז ומארוול!).

הסוויץ' עקפה את קונסולות הפלייסטיישן 4 והגיימבוי במכירות והפכה לקונסולה השלישית הכי נמכרת בכל הזמנים, אחרי הפלייסטיישן 2 והנינטנדו דיאס, עם יותר מ 120 מליון יחידות שנמכרו ממנה. ב 2019 הימרתי שנקבל "סוויץ' מיני" ואכן קיבלנו את הסוויץ' לייט. אבל הימרתי גם על "סוויץ' פרו" עוצמתית יותר אשר במקומה קיבלנו גירסת OLED שההבדל היחיד בינה לגירסה הרגילה הוא מסך גדול ואיכותי יותר. הסוויץ' עדיין נמכרת יותר מדי טוב כדי שנינטנדו יוציאו קונסולה חדשה ועוצמתית שתקטין להם את שולי הרווח, ולכן נראה כי בעתיד הקרוב לא צפוי סוויץ' פרו.

הסיכום מהכתבה הקודמת מלפני ארבע שנים תופס גם היום. נראה כי הפרקטיקות הגרועות של נינטנדו לא באמת מזיקות לה. נינטנדו כרגיל פחות מושפעת מטרנדים ושינויים בתעשייה ועדיין מצליחה איכשהו לשחק לפי החוקים שלה, בעיקר כי היא ממשיכה להינות מבסיס לקוחות חזק ונאמן ביותר.

פיסי

קצת היסטוריה: בסוף 2018 אנבידיה השיקה כרטיסי מסך חדשים מסדרה 20 ("וולטה"), אחרי יותר משנתיים שסדרה 10 ("פסקאל") המצויינת שלה שלטה בשוק הגיימינג פיסי. ההכרזה הזאת חשפה אסטרטגיה חדשה ובעייתית: הסדרה החדשה בהשוואה לקודמתה לא הציגה שיפור בביצועים הגרפיים לעומת עלות, כלומר היחס FPS/$ (דולר/פריים לשנייה) לא ממש השתנה ונשאר בערך אותו הדבר כפי שהיה שנתיים לפני.
מאז, הוצגה גם סדרה 30 המצויינת ("אמפר"), אבל בגלל טרנד כריית הקריפטו, כמו גם מגיפת הקורונה, היא היתה מרבית הזמן בפועל יקרה להחריד וכמעט בלתי ניתנת לרכישה. וסדרה 40 ("לאבלייס") שהוצגה בסוף 2022 שוב הציגה אי כדאיות צורמת מבחינת יחס דולר לפריימים ביחס לסדרה 30. אכן, הסינוסואידה של עולם הגיימינג אינה בלעדית לקונסולות ואולי אפילו הפכה למובהקת יותר על הפיסי.

עכשיו כשפלייסטיישן מוציאים את המשחקים המעולים שלהם גם על הפיסי, במובנים רבים להחזיק גיימינג פיסי זה נכון יותר מלהחזיק קונסולה: כמעט כל המשחקים הם עם תאימות לאחור, אמולטורים עובדים הכי טוב על הפיסי, והמולטיפלייר הוא חינמי ואינו דורש מנוי חודשי יקר כמו שנדרש על הקונסולות. בנוסף, בגלל שיש כמה חנויות משחקים, אז יש תחרות ביניהן ולכן הרוב המוחלט של המשחקים הוא זול יותר מהחנויות של הקונסולות, שם יש אפס תחרות. וגם יש המון משחקים חינמיים, במיוחד החלוקות החינמיות של החנות של אפיק.
אבל לפיסי יש גם חיסרונות: תחזוקה מסובכת יותר בגלל פרגמנטציה מטורפת של חלקים שונים מיצרניות שונות, ואופטימיזציה בעייתית לפעמים של משחקים ומערכות הפעלה. אפילו במועד כתיבת שורות אלה משחקים רבים על הפיסי סובלים מביצועים לא יציבים לעומת הגרסאות שלהם על הקונסולות, אפילו ש"על הנייר" הפרזנטציה שלהם מרשימה הרבה יותר.

שורש הבעיה בפיסי כפלטפורמת גיימינג הוא שלא רק אני חושב שזה כיום פתרון מצויין. בתחילת הדור הקודם של כרטיסי המסך (סדרה 30 של אנוידיה וסדרה 60 של AMD) השוק היה במצב של ביקושים חסרי תקדים ומחירים שהאמירו עד לפי 4 ואף פי 6 מהמחירים של קונסולת אקסבוקס או פלייסטיישן החדשות ביותר. הסיבה העיקרית למחירים המנופחים הללו היתה העלייה המטורפת של כריית מטבעות וירטואליים, ובראשם האת'ריום. מאז, האת'ריום עבר לשיטת כרייה חדשה שבה אין צורך יותר בכרטיס גרפי חזק. אלא שהתקופה הסוערת הזאת לימדה את אנוידיה ואת AMD לקח נוראי (מבחינתנו, הגיימרים) – הלקוחות שלהם מוכנים לשלם כל מחיר שיידרשו על חומרה בכלל ועל כרטיסי מסך בפרט.

אנוידיה התבררה להיות "הפלייסטיישן" של עולם הפיסי. היא ארוגנטית ומרשה לעצמה לנקוב באיזה מחיר שבא לה על כרטיסי המסך שלה. EVGA היתה אחת החברות הבולטות שייצרו כרטיסים גרפיים של אנוידיה, אבל ימים ספורים לפני השקת סדרה 40 היא הפתיעה והכריזה על פרישה מהתחום (!), מסיבות של קשיים עסקיים בעבודה מול אנוידיה. הסתבר כי אנוידיה מתנהגת בארוגנטיות לא רק כלפי הלקוחות שלה, אלא גם כלפי השותפים העסקיים שלה.
המצב המיוחד שהתהווה בתחום הפיסי גיימינג הוא של דואופול עם "תחרות" בין שחקן סופר דומיננטי (אנוידיה) לשחקן אנדרדוג (AMD). שתי החברות הכריזו בסוף 2022 על הדור החדש של כרטיסי המסך שלהן, וכמו בכל דואופול קלאסי גם במקרה הזה ננקבו מחירים גבוהים מאד. אם עד לא מזמן מחיר השוק הריאלי של כרטיס רמת ביניים טוב (דוגמת 3070 של אנוידיאה או 6700 של AMD) היה שווה ערך לפלייסטיישן 5 או אקסבוקס סריז אקס, הרי שבסדרות הביניים העוקבות (סדרה 40 של אנוידיה או סדרה 70 של AMD) מחיר השוק הריאלי של הכרטיסים ברמה הזאת כמעט הוכפל.
כשלוקחים בחשבון את המחירים ההזויים האלה, פתאום ההמלצה על מעבר מקונסולות לפיסי היא כבר ממש לא נחרצת.

סקירת החומרה של סטים היא המקור המהימן ביותר לקביעת פופולאריות ורמת תפוצה של רכיבי מחשב בכלל וכרטיסים גרפיים בפרט. לאור המחירים ההזויים לא מפתיע אם כן שגם בדצמבר 2022 הכרטיסים הנפוצים ביותר בקרב שחקני פיסי היו כרטיסי ביניים בני חצי עשור ומעלה…
נכון, אינטל החלה בנסיונות כניסה לשוק כרטיסי המסך עם שלושה דגמים לא עוצמתיים במיוחד, אבל המוצרים שלה מרגישים יותר כמו בטא (שלא לומר אלפא), וייקח עוד זמן רב עד שאינטל תסדיר את הדרייברים של הכרטיסים שלה כדי שיריצו את מרבית המשחקים כמו שצריך.

בקטע חיובי: בתחילת 2022 הושקה הסטים דק. זהו מכשיר משחקים נייד מבית חברת Valve, החברה מאחורי חנות סטים שהיא (עדיין) חנות משחקי הפיסי הגדולה ביותר. אני לא אגזים אם אומר שהסטים דק היא ההפתעה הגדולה ביותר בעולם הגיימינג בשנים האחרונות. המכשיר המופלא הזה הופך את הנינטנדו סוויץ' לבדיחה לא טובה, לפחות מבחינת ביצועים, ומאפשר הרצת משחקי AAA אמיתיים. ואכן, הסטים דק הפכה להצלחה פנומנלית ו Valve מוכרת כל יחידה שהיא מצליחה לייצר בנסיונותיה לעמוד בביקושים הגדולים.
הסטים דק היא פיסי לכל דבר, אבל היא לא מגיעה עם ווינדוז אלא עם מערכת ההפעלה SteamOS שעשתה את הלא יאמן וגרמה לפיסי לעבור "קונסוליזציה", מבחינת ממשק ותאימות משחקים. Valve הצליחה לראשונה לנתק את התלות של משחקי פיסי במערכת ההפעלה ווינדוז, ויש לכך השלכות עמוקות על התעשייה שעדיין מוקדם לאמוד אותן היום.
אבל הסטים דק, למרות הגדרתה כקונסולה ניידת, היא גדולה מדי ומסורבלת משהו. לכן, ולאור הצלחתה הכבירה במכירות, ההסתברות שנראה גירסה משופרת שלה היא וודאית. אני צופה שהגירסה השניה של הסטים דק לא תציע משמעותית יותר עוצמה, אלא בעיקר ארגונומיה טובה יותר ושיפורי "איכות חיים": היא תהיה קטנה וקלה יותר, עם סוללה שתחזיק יותר זמן ואני מעריך שהיא תוצע גם עם מסך Oled משופר, לכל הפחות כאופציה.

סטרימינג

סטרימינג הוא רעיון מדהים, תיאורטית. הוא מנתק את הקשר בין המשחק לחומרה עליה הוא מוצג – כל עיבוד הוידאו מבוצע בענן ואילו מצד הגיימר יש צורך בעיקר באביזרי I/O (או קלט/פלט). לפני ארבע שנים נראה היה שלסטרימינג יש עתיד ורוד, ואני צפיתי שהסטרימינג יהפוך להיות דומיננטי יותר לקראת 2025. אלא שמאז קרו כמה התפתחויות שגרמו לי להעריך מחדש את התחזית הזאת. בראש ובראשונה החיסול של שירות הסטרימינג המתקדם ביותר מכולם, לפחות במובן הטכני – גוגל סטאדיה (שנקרא בשלב הבטא Project Stream).
סטאדיה, שהושק ב 2019 ובוטל שלוש שנים אחרי, היה שירות סטרימינג מתקדם שהציע את האיכות הגרפית הגבוהה ביותר והלאג הנמוך ביותר, תוך הישענות על תשתית השרתים החזקה של גוגל. אלא שהמודל העסקי של סטאדיה היה בלתי אטרקטיבי, כי הוא לא הסתמך רק על דמי מנוי, אלא הלקוחות נדרשו בנוסף לדמי המנוי לרכוש את המשחקים במחיר מלא (!). בנוסף, המשחקים לא היו גרסאות פיסי רגילות, אלא דרשו פיתוח נוסף כדי להתאימם לפלטפורמה. לבסוף, השוק פשוט לא סמך על גוגל לאור המוניטין הנוראי שלה בכל הנוגע לעמידה מאחורי המוצרים שלה עצמה. ובצדק.
גוגל פישלה בגדול עם סטאדיה, אבל יאמר לזכותם שעם חיסול השירות הם החזירו את הכסף לכל מי שרכש משחקים, ואף אפשרו ללקוחותיהם שרכשו את השלט הייעודי לשחרר את נעילת הבלוטות' ולהשתמש בו כשלט סטנדרטי. כך הם חסכו זבל אלקטרוני ופלסטיק נוסף ויצרו אוירה של כוונה טובה מצדם, משהו שכלל אינו מובן מאליו לאור ההתנהגות התאגידית של הרבה חברות אחרות בתחום.

בפועל, מבין כל שירותי הסטרימינג שהיו בשלבים שונים של התהוות ב 2018, נותרו שניים עיקריים שמהווים כיום מוצרים משלימים לשירותי המנויים של אקסבוקס ופלייסטיישן. שירות הסטרימינג של אקסבוקס כלול בגיים פאס אולטימייט, אבל האיכות שלו נמוכה מזו שהיתה בסטאדיה. ושירות הסטרימינג של פלייסטיישן הוא נחות אף יותר ומשמש בעיקר להזרמת משחקי פלייסטיישן 3, שכאמור סוני מסרבת לאפשר אמולציה שלהם על הקונסולות החדשות שלה. וקוריוז קטן: באמצע 2019 סוני הכריזה שהיא נכנסת ל"שותפות אסטרטגית" ותעזר בטכנולוגיה של לא אחרת מאשר יריבתה מיקרוסופט לשיפור תשתית הסטרימינג שלה.
קיימים עדיין שירותי סטרימינג אחרים, כמו: Luna של אמזון, GeForce Now של אנוידיה, ואפילו שירות סטרימינג ייעודי למשחקי רטרו בשם AntStream. אבל שירותים אלה מהווים שברירי אחוזים מתוך שוק הגיימינג העולמי, והם בלתי משמעותיים.
אז האם הסטרימינג עדיין יכול להפוך לאלטרנטיבה אמיתית לקונסולה או גיימינג פיסי? נראה שהעתיד הזה, על אף שרוב האנליסטים עדיין מאמינים בו, רק מתרחק יותר. אם מנחש שסטרימינג ינסה לעשות קאמבק נוסף בסוף הדור התשיעי, כלומר לקראת סוף העשור. אבל כדי שזה באמת יתפוס יהיה צורך בשיפור תשתיות רוחבי כך שכל שחקן יוכל לקבל חווית משחק של מינימום 1080p60fps בכל מקום שיימצא.

אבל מלבד החסם הברור של מהירות ויציבות החיבור לרשת, ישנו חסם נוסף והוא התאמת המודל העסקי של שלוש חברות הגיימינג הגדולות לניתוק הזיקה בין החומרה (קונסולת המשחק) לתוכנה (המשחק). ברור שלמיקרוסופט יהיה הכי קל להתאים את עצמה, לסוני יהיה קצת יותר קשה, אבל נינטנדו השמרנית תתנגד לשינוי הזה כמה שהיא רק תוכל.

סיכום ותחזית

החברות הגדולות בשוק הגיימינג פועלות בסינוסואידה מוזרה שמונעת בדר"כ ע"י לחצים של בעלי המניות – אם החברה מצליחה אז בעלי המניות נוטים להתקשח ולהיות שמרניים יותר כדי לשמר את המצב הקיים מה שגורם לסטגנציה ולפרקטיקות פוגעניות ואנטי-צרכניות, אבל אם החברה פחות מצליחה בעלי המניות פתוחים יותר להשקעות ולרעיונות חדשים כדי לשנות את המצב הקיים מה שגורם להתפתחות והתקדמות.

אחרי ההצלחה העצומה של הפלייסטיישן 2, סוני יצאה שנה אחרי מתחרתה מיקרוסופט בהשקה יהירה ובעייתית עם הפלייסטיישן 3, מה שגרם לה לסיים את הדור השביעי בתיקו עם מתחרתה הצעירה מיקרוסופט (צעירה בתחום הקונסולות כמובן) ובהפסד לנינטנדו. עם ההשקה המצוינת של הפלייסטיישן 4 והמשחקים הבלעדיים המדהימים שלה, סוני שוב עלתה על הסוס ושעטה קדימה לדומיננטיות ברורה בדור השמיני. אבל עם ביסוס מעמדה כמובילת שוק, סוני עשתה לקראת סוף הדור השמיני ותחילת הדור התשיעי כמה צעדים יהירים והרשתה לעצמה להשתכר מאוויר הפסגות.
עם זאת, פלייסטיישן סטודיוז לא מפסיקים להוציא משחקים עם רמות ההפקה הגבוהות ביותר בתעשייה, וזו הסיבה שהפלייסטיישן 5 מוכרת פי שניים יותר יחידות ממתחרתה, וכך משמרת את הפער שנוצר בדור הקודם. איטרציה קטנה, מעוצבת ויעילה יותר של הפלייסטיישן 5 תגרום בודאי לקפיצה נוספת במכירות, בתנאי כמובן שיוצע מלאי סביר שלה. אבל בסופו של יום, ההשקעה ארוכת הטווח של פלייסטיישן באולפנים שלה והניהול ההדוק שלהם הם הגורמים לכך שפער האיכות והמכירות נשמר מול אקסבוקס.

אחרי ההצלחה המרשימה של האקסבוקס 360, מיקרוסופט פישלה עם ההשקה של האקסבוקס One והמחסור הכרוני שלה במשחקי סינגל-פלייר איכותיים ובלעדיים. אבל אז היא התחילה להתנהל בענווה ועם כמה צעדים בוני אמון צרכני, ובראשם התאימות המצוינת לאחור עם משחקי 360 והאקסבוקס המקורי. בנוסף, היא פעלה כדי שהטעות של האקסבוקס One לא תחזור על עצמה ווידאה שבכל סיבוב החומרה שלה תהיה החזקה ביותר.
אקסבוקס גם מיצבה את הפיסי כפלטפורמה משלימה כאשר מרבית משחקיה שהיו בעבר בלעדיים, כמו גירז אוף וור ופורזה הורייזון, הושקו במקביל גם על ווינדוז. פלייסטיישן הפתיעה וגם התחילה להציע את משחקיה הבלעדיים על הפיסי, אבל לא במקביל להשקתם על הקונסולה אלא תקופת מה אחרי. עם זאת, אקסבוקס לא התחזקה כמו שצפיתי, בעיקר בגלל בעיות ניהוליות ועיכובים רבים בתהליכי הפיתוח של המשחקים באולפני אקסבוקס סטודיוז, והדרך שלה להתחזקות תלויה בהתגברות על הקשיים האלה.

כיום, כשה"אקסקלוסיביים" של אקסבוקס ופלייסטיישן יוצאים גם על הפיסי, ולרוב גם בגרסאות עם פרזנטציה עדיפה, הפיסי מסתמן להיות מעין "קונסולת על", גם אם יקרה וקשה לתחזוקה יחסית לקונסולות. כפי שפירטתי למעלה, המחיר של מערכת פיסי טובה כיום הפך להיות מגוחך בגובהו עד כדי כך שקשה באמת להמליץ על פיסי לעומת הפלייסטיישן 5 או האקסבוקס סריז. לא רק מבחינת תמורה למחיר, אלא במקרים מסויים גם מבחינת אופטימיזציה של משחקים. לכן, אני צופה שאחרי העדנה של השנים האחרונות, הפיסי יחזור לאט ל"מקומו הטבעי" כפלטפורמה נישתית לגיימרים עם הרבה כסף (וגם לא מעט סבלנות, כישורים טכניים ואורך רוח).
הסוויץ' של הפיסי גיימינג, הלא היא הסטים דק, מסתמנת כפלטפורמה היברידית לא רק במובן של ניידות ונייחות, אלא בעיקר במובן של פיסי שמרגיש כמו קונסולה. באיטרציה הבאה שלה היא צפויה להציע את הפתרון הנייד המשלים הטוב ביותר גם לשחקני קונסולות וגם לשחקני פיסי.

נינטנדו כהרגלה עדיין פועלת כאילו בוואקום ונהנית מעדת מעריצים סופר נאמנים ולקוחות רבים שמצאו בסוויץ' פיתרון גיימינג מספק. הסיכוי שנראה את נינטנדו מוציאה את משחקיה על איזושהי פלטפורמה אחרת הוא אפסי, אז אם אתם חזק בעניין של פוקימון, מאריו או זלדה (ואתם לא רוצים להתעסק עם אמולטורים) אז אין לכם באמת מה לקנות קונסולה אחרת.
אבל הסוויץ' היא פלטפורמה זקנה שאפילו כשהושקה היתה חלשה מאד. למרות שהיא מספקת גיימרים קז'ואליים רבים, היא ממש לא מספקת את אלו שמוגדרים הארדקור, אלו כבר עברו (או מתעתדים לעבור) לסטים דק. ולבסוף, מסתמן שהסוויץ' פרו כבר לא תקרה, והקונסולה הבאה של נינטנדו תהיה משהו חדש לגמרי.