חובה לשחק: God of War III

הכוונה המקורית של היוצרים של אל המלחמה, סטודיו סנטה מוניקה המהולל, היתה שקרייטוס ילחם ויחסל את הפנתיאון של האלים היווניים, הנורדיים והמצריים. מה שבסוף התפתח לסדרות משחקים נפרדות, כאשר God of War III בו עסקינן הוא פרק הסיום של הסדרה היוונית. משחק זה הוא השיא האפי של ששת משחקי "אל המלחמה" הראשונים שיצאו לפלייסטיישן 2, PSP ופלייסטיישן 3, והוא כנראה הטוב מכולם בסדרה המפוארת הזאת. בפרק החותם הזה קרייטוס משלים סוף סוף את המשימה שלו לחסל את הפנתאון של האלים היווניים, והוא עושה את זה בברוטאליות מרהיבה כמו שרק קרייטוס יודע לעשות.

סגור לתגובות על חובה לשחק: God of War III

צבי הנינג'ה – נקמתו של שרדר

נקמתו של שרדר הוא לדעתי מעין שיא של תקופת הרנסנס של משחקי הביטאמאפ, או איך שאני אוהב לקרוא להם "מכות רחוב", שאנו נמצאים בעיצומה כיום. לא כי המשחק הוא מעולה בצורה יוצאת דופן, אלא יותר בגלל כמות המכירות האדירה שלו (מליון עותקים תוך פחות מחודש!), במיוחד בהתחשב בכך שזהו משחק דו מימדי פיקסל ארטי בז'אנר שנחשב יחסית נישתי. אבל זה כנראה האפיל של צבי הנינג'ה.

סגור לתגובות על צבי הנינג'ה – נקמתו של שרדר

קצר – Mayhem Brawler

כשהמשחק הזה יצא, כשנה לפני כתיבת שורות אלה, לא הייתי כל כך בעניין שלו כי הוא פשוט לא היה מספיק טוב. אבל כמו שקורה עם הרבה משחקים מהשנים האחרונות, במשך הזמן יצאו לו עדכונים שליטשו את המשחקיות, עד לגירסה 2.1.5 שהציגה גם דמות חדשה לשחק בה בנוסף לשלוש הדמויות המקוריות. לאחרונה גם הוכרז כי הסטודיו המפתח Hero Concept עובד כבר על משחק ההמשך, ולכן החלטתי שעכשיו הוא זמן מצויין לחזור ל Mayhem Brawler בגירסתו הסופית (כנראה) ולבדוק האם הוא שווה את זה.

סגור לתגובות על קצר – Mayhem Brawler

קצר – Final Vendetta

כבר כתבתי על הסטודיו הבריטי Bitmap Bureau שמתמחה במשחקי ארקייד ארקיידיים במיוחד, כלומר משחקי פיקסל-ארט קשים וקצרים. הסטודיו התמקד עד היום בעיקר במשחקי יריות, אבל עם המשחק החדש שלהם "פיינל וונדטה" הם יצאו מהקופסה ויצרו משחק מכות רחוב ארקיידי כמו שהם יודעים לעשות – קצר ומאתגר.

סגור לתגובות על קצר – Final Vendetta

אסטריקס ואובליקס (לא ממש) מכפכפים את כולם

אסטריקס היה הקומיקס הראשון שקראתי באדיקות, כנראה בגלל שהספריה העירונית שהייתי מנוי בה כילד לא החזיקה אף קומיקס אחר… אבל הוא היה פשוט מעולה, ומאז הספרים הבודדים שיצאו בעברית – שאת כל אחד מהם קראתי בערך מאה פעמים – אני מחשיב את עצמי כמעריץ מושבע של אסטריקס ואובליקס: הגאלים שלמרות ההבדל העצום במימדי הגוף שלהם, האף שלהם הוא באותו גודל 🙂

סגור לתגובות על אסטריקס ואובליקס (לא ממש) מכפכפים את כולם

הקומדיה האלוהית – חלק ראשון ואחרון – האינפרנו של דאנטה

סוף שנות ה 2000 היו תור הזהב של משחקי האק אנ' סלאש פוליגוניים על קונסולות הדור השביעי האקסבוקס 360 והפלייסטיישן 3, עם משחקים מצויינים כמו ביונטה, דארקסיידרס וגאד אוף וור 3. העניין הוא שבעוד משחקים אלה יצאו גם על הפיסי ו/או על קונסולות הדורות הבאים, משחק אחד של EA נשכח על הדור השביעי ומעולם לא זכה להוצאה נוספת. המשחק המיוחד הזה נקרא Dante's Inferno והוא היה הנסיון של EA להתחרות בסדרת God of War האובר-פופולארית.

סגור לתגובות על הקומדיה האלוהית – חלק ראשון ואחרון – האינפרנו של דאנטה

אל המלחמה על הפלייסטיישן הנייד

משחקי אל המלחמה על קונסולת הפלייסטיישן הניידת הראשונה הם אמנם קטנים יותר בכל אספקט מאלו שיצאו על הקונסולות הביתיות, אבל הם עדיין משחקי קאנון בסדרה ושומרים על האפיות הקולנועית המטורפת שלה. ויחד עם שני המשחקים המדהימים מהפלייסטיישן 2 שהתחילו את הכל, הם מעמיקים את העושר העלילתי של הסדרה. כמעריץ מושבע של משחקי אל המלחמה על הפלייסטיישן 2, 3 ו 4, אני בהחלט יכול להמליץ עליהם.

סגור לתגובות על אל המלחמה על הפלייסטיישן הנייד

הדרך המשובשת אל פפריום – חלק שני – המשחק

פפריום הוא משחק ביטאמאפ אינדי שיצא לאחרונה פיזית על קונסולת הסגה מגה דרייב ועליה בלבד (!). בשנים האחרונות נוצר תחום נישה של הוצאת משחקים חדשים על קונסולות ישנות במהדורות פיזיות, עם מיקוד על אספנים. פפריום הוא התגלמות התופעה המעניינת הזאת, לטוב ולרע. החלק הראשון של הכתבה התרכז בהיסטוריה ובגרסאות השונות ותיאר את הדרך הארוכה והמשובשת שהמשחק הזה עבר מההכרזה ועד לאנבוקסינג שרבים חשבו שלעולם כבר לא יקרה. זהו החלק השני ובו ביקורת המשחק עצמו, עם מינימום ספויילרים.

סגור לתגובות על הדרך המשובשת אל פפריום – חלק שני – המשחק

חובה לשחק: Scott Pilgrim The Game

סקוט פילגרים הוא אחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים, לכן כמובן שכבר כתבתי על הסרט ואפילו על הפסקול הצ'יפטיוני המגניב של המשחק. "סקוט פילגרים: המשחק" הוא אחד ממשחקי הפיקסל-ארט / ניו-רטרו הידועים ביותר של שנות ה 2010 – על הגרפיקה הייחודית שלו היה אמון לא אחר מאשר פול רוברטסון ועל המוזיקה היה אמון הרכב הצ'יפטיון אנמנגוצ'י, ולכן לא מפתיע שמדובר במשחק מיוחד מאד. אבל המשחק הזה גם סבל מעסקת זכויות יוצרים סבוכה במיוחד, שהפכה אותו לנער הפוסטר של כל מה שגרוע בהפצות דיגיטליות בלבד של משחקים.  

אין תגובות