משחק הפיקסל ארט הזה היה אחד המטרות בקמפיין הקיקסטארטר המפורסם של קוג'י איגארשי, Bloodstained. זהו המותג החדש של איגארשי שאמור להיות הממשיך הרוחני של סדרת קאסטלוואניה שנמצאת עדיין בידי של קונאמי (ושלא עושה איתה יותר מדי). קללת הירח יצא באמצע 2018 כשנה לפני המשחק הראשי Ritual of the Night כמעין פריקוול שלו. רבים טענו שהוא אפילו טוב יותר מהמשחק הראשי. הוא כל כך הצליח, עד ששנתיים אחר כך, באמצע 2020 יצא Curse of the Moon 2.
להמשיך לקרוא
בלאסטר מסטר היה אחד המשחקים המעוטרים ביותר על קונסולת השמונה ביט של נינטנדו. הוא יצא ב 1988 והיה חדשני בכך ששילב שני סגנונות גיימפליי: יריות-פלטפורמה עם טנק שיכול לקפוץ (שנקרא סופיה) ויריות-איזוטרי ממבט 3/4 עם טייס הטנק (שנקרא ג'ייסון). זה היה המשחק הראשון בסדרה ארוכה למדי, אבל גם היחיד שהיה טוב באמת… עד לריבוט המצוין שיצא ב 2017 כמשחק השקה לנינטנדו סוויץ'.
להמשיך לקרוא
במשך רבע מאה חיכו מעריצי סדרת סטריטס אוף רייג' למשחק חדש בסדרת המכות רחוב הידועה ביותר בז'אנר. עם השנים הודלפו לא מעט ניסיונות להחיות אותה, ואת רובם אפשר לראות בפוסט בפורום האתר, אבל אף אחד מהם לא צלח. או אז, בקיץ 2018 בהפתעה גמורה נחשף פיתוח מתקדם ורשמי של סטריטס אוף רייג' 4 (או SoR4). וכמעריץ מושבע של הסדרה עוד מהמשחק הראשון מ 1991 חיכיתי לפרק החדש הזה בכליון עיניים. ולא רק שלא התאכזבתי, אלא ש SoR4 הוא בקלות משחק השנה (2020) של VGFreak.
להמשיך לקרוא
למרות שאני אישית תמיד העדפתי את סדרת קאסטלוואניה, נהניתי גם ממשחקי ה"ראן אנד גאן" מתור הזהב של קונאמי, ובעיקר מקונטרה 3 על הסופר נינטנדו. בלייזינג כרום הוא המחווה האולטימטיבית למשחקים האלה.
להמשיך לקרוא
הקטע עם רטרו גיימרים הוא שאנחנו נוסטלגיים, בוא נאמר יותר מהממוצע. אם זו גרפיקת פיקסלים ענקיים או פוליגונים ענקיים, זה עניין של טעם וגיל. אבל מה אם אני אגיד לכם שיש משחק שיספק את איטץ' הנוסטלגיה שלכם גם אם הקונסולה הראשונה שלכם הייתה המגה דרייב מהאייטיז וגם אם היא הייתה הפלייסטיישן מהניינטיז?
להמשיך לקרוא
סקירות רבות של דארקסיידרס 3 ציינו כי הוא משחק טוב, אבל עם משחקיות קצת מיושנת ומחדש מעט מאד. וזה נשמע כמו משחק מתאים ממש לבלוג שאתם קוראים עכשיו 🙂 ובהתחשב בכך שמאד אהבתי את שני המשחקים הקודמים – ואפילו כתבתי עליהם כתבת "חובה לשחק" – הנה הסקירה שלי של Darksiders 3.
להמשיך לקרוא
לואד ראנר הוא אחד מזכרונות הגיימינג המוקדמים ביותר שלי עוד מתקופת הקומודור 64, יחד עם ג'אמפמן. המשחק הזה הוא מהעידן שבו במרבית המשחקים הרקע היה שחור והמשחקיות הייתה בסיסית ומונוטונית עם סאונד שכלל בעיקר צפצופים ובליפים.
להמשיך לקרוא