ביקורת סרט: שחקן מספר אחת

"שחקן מספר אחת" הוא האדפטציה של סטיבן שפילברג של הספר הסופר-פופולרי שנושא את אותו שם מאת ארנסט קליין, שגם גוייס להיות אחד הכותבים של הסרט. בעתיד דיסטופי של 2045 פיצוץ האוכלוסין גרם לכך שרוב האנשים חיים בערים ענקיות וצפופות ומחפשים אסקפיזם בעולם המציאות המדומה "אואזיס", שם הם מבלים את רוב זמנם כאווטאר וירטואלי.

ה"אואזיס" הוא מעין עולם פנטזיה שמתקיים בשנות השמונים של המאה העשרים. מתאים ממש ששפילברג יהיה אחראי על הסרט הזה כי הוא היה מלך האייטיז – עם שוברי קופות כמו איטי, מלתעות, אינדיאנה ג'ונס וחזרה לעתיד, ובניינטיז עם סרטים כמו פארק היורה וענק הברזל. והסרט – כמו הספר – מפוצץ אזכורים של דמויות תרבות פופ, קומיקס ומשחקי וידאו (כמו סטריט פייטר, באטל טואדס, מורטל קומבט, היילו, מיינקראפט ואוברווטש) ומתובל בהתלהבות במוזיקת אייטיז ורטרו-ווייב. נכון, הבלוג שאתם קוראים עכשיו עוסק יותר בביקורות משחקים מאשר בביקורות סרטים, אבל לפעמים הגבולות מטשטשים ואני "נאלץ" לכתוב גם על סרטים… וסרט זה הוא דוגמה מצוינת לכך.

אז "שחקן מספר אחת" הוא מהסרטים האלה שמתיימרים לחזות טרנדים טכנולוגיים. וסרטים אלה, גם אם הם מתבררים להיות פחות או יותר נכונים, לרוב הופכים די מהר ליצירות אנכרוניסטיות מגוחכות. הנה שתי דוגמאות לסרטים כאלה:
"איש הרס" (Demolition Man) מ 1993 הוא סרט די מדהים בנבואות הטכנולוגיות שלו וביניהן שיחות וידאו עם טאבלטים. הסרט מתרחש ב 2032 וכולם שם מבצעים שיחות וידאו עם מכשירים גמלוניים דמויי אייפאדים, כשברור היום לכולם שאף אחד לא עושה את זה למרות שהטכנולוגיה קיימת כבר זמן רב. דרך אגב, "איש הרס" היה מדויק בצורה מצמררת כשניבא טרנדים טכנולוגיים וחברתיים אחרים, כמו: רכבים אוטונומיים, איסור נשיאת נשק ומעקב תמידי אחר אנשים תוך הגבלות קשות על חופש הביטוי… אה, וגם את הקריירה הפוליטית של ארנולד שוורצנגר! כן, הולי פאדג'!
עוד דוגמה מעניינת היא "דו"ח מיוחד" (Minority Report) מ 2002 שמציג שליטה במערכות ממוחשבות תוך כדי מחוות ידיים ופקודות קוליות. מספר שנים אחר כך מיקרוסופט יישמה את הטכנולוגיה הזאת בצורה מאד מרשימה (ושפותחה בישראל. כמובן) עם אביזר ה"קינקט" שהתחבר לקונסולת האקסבוקס, אבל כולנו יודעים כמה זה תפס. תראו איזה צחוקים, וזכרו שב 2002 זה נראה מדהים ועתידני בטירוף:

אבל "שחקן מספר אחת" יוצא לאקרנים ב 2018, כש VR זה הבאזוורד הכי טרנדי, וזה נראה לא בלתי סביר שבשנת 2045 כולנו נשתמש במשקפי VR כדי להימלט מהמציאות (ונקבל את משלוח הפיצה באמצעות רחפן). עם זאת, כמה מצחיק יהיה לצפות בסרט הזה עוד עשר שנים בערך אם השימוש היחיד של VR יהיה פורנו? 🙂 אבל בלי קשר לעד כמה הסרט יהיה מדויק בעתיד, ההפקה השתמשה בציוד VR בצורה אינטנסיבית בזמן הצילומים וזה מרשים לכשעצמו.

הסרט אמנם מתבסס על הספר המצוין של ארנסט קליין, והסופר הוא כאמור אחד מהכותבים של הסרט, אבל הוא עבר שינויים רבים ואיננו אדפטציה מדויקת של הספר, ומי שמצפה לכך עלול להתאכזב כי באמת ישנם הבדלים גדולים ביניהם. אבל זה לאו דווקא דבר רע, ורק הגיוני שסרט שאורכו שעתיים וקצת לא יתיימר להיות מקיף וכולל כמו הספר עליו הוא מתבסס, קל וחומר ספר אפי ועמוס כל כך כמו "שחקן מספר אחת".

ה"אואזיס" הוא עולם פנטסטי יפהפה ועשיר בטירוף שיצליח להלהיב כל גיק, עד כדי כך שלפעמים תשאלו את עצמכם איך הם הצליחו להשיג את הזכיונות לכל הדמויות (והאביזרים) שיופיעו על המסך. העולם הזה עומד בקונטרסט למציאות בעולם העתידני הדיסטופי של הסרט, ולכן מתבקשת ההשוואה לחיים ה"מזוייפים" המשתקפים ברשתות החברתיות כיום, והמסר החברתי הזה אכן הודגש.
אבל עזבו מוסר השכל. איזו גרפיקה! 🙂 "שחקן מספר אחת" הוא סרט מודרני עתיר תקציב של אחד הבמאים ההוליוודיים הגדולים בכל הזמנים, אז צפוי שה CGI יהיה ברמה הגבוהה ביותר ולא פחות מספקטקולרי, ואכן הסרט לא מאכזב ומספק כמה וכמה רגעים של ויזואליה מהממת. ותכלס, זו אחת הסיבות העיקריות ללכת לראות אותו.

מבחינת השחקנים – טיי שרידן (סייקלופ באקסמן אפוקליפס) ובן מנדלסון (אורסון קרניק בסטאר וורז רוג אחת) כפרוטגוניסט וכאנטגוניסט בהתאמה נותנים הופעה משכנעת, כאשר מעל שניהם נמצא מרק ריילנס (ה BFG בסרט עי"ג) כממציא הגאון של ה"אואזיס", שמשחק מדהים כהרגלו. מבחינת העלילה – ספרתי כמה וכמה חורים לא ברורים, אבל הסרט מתמקד יותר במסע ובהרפתקה מאשר כל דבר אחר, וההרפתקה המדהימה הזאת נשענת בכבדות על נוסטלגיה לתרבות הפופ של שנות השמונים והתשעים, ובעיקר סרטים ומשחקי וידאו.
ההישענות הזאת על הגיקדום של שני העשורים האחרונים של המאה שעברה היא אלמנט משמעותי ביותר בסרט, ואחת הסיבות שנהניתי ממנו כל כך, כי זה באמת נעשה בצורה מושקעת ובאהבה גדולה לתקופה הזאת. ובשורה התחתונה החוויה הקולנועית של "שחקן מספר אחת" היא כיפית ממש והוא מומלץ לכל מי שמחפש פאן, במיוחד (אבל לא רק) אם הוא גיק של רטרו.

לסיום, קבלו בונוס מגניב – להקת הרטרו-ווייב הלונדונית GUNSHIP יצרה קליפ רטרו גיימינג מדהים על הסרט:

תודה שקראתם! אם נהניתם אשמח אם תעשו לייק לדף VGFreak בפייסבוק!

שיתוף הכתבה