קונסולות הדור התשיעי סוף סוף כאן! ושוב שתי הענקיות, אקסבוקס ופלייסטיישן, נאבקות אחת עם השניה כאשר הנינטנדו סוויץ' החלשלוש עומד בצד וצוחק (כי הוא בדיוק חזר מהבנק). אקסבוקס תנסה להחיות את תהילת העבר שלה מימי האקסבוקס 360 ופלייסטיישן תנסה לשמור על מעמדה כמובילת שוק. טכנית, שתי הקונסולות משתמשות ב CPU ו GPU דומים למדי של AMD, עם הבדלים בעיקר במהירות השעון שלהם. הדמיון ממשיך בזיכרון הפנימי RAM ובכונן האחסון, וגם במקרים אלה ההבדלים הם בעיקר במהירות הרכיבים הללו. אז מהם בכל זאת ההבדלים בין הקונסולות? ומי מהן היא הטובה יותר?

הקדמה והבהרה חשובה
מיקרוסופט וסוני הן מתחרות ישירות בשוק קונסולות המשחקים הביתיות, אך הן חברות שונות בתכלית. לשם ההמחשה: נניח שאקסבוקס נעלמת (כקונסולה, כפלטפורמה וכחטיבה עסקית) מיקרוסופט אמנם תושפע מכך אך לא בצורה מהותית ובגדול תמשיך לתפקד היטב. לעומת זאת, אם נניח שפלייסטיישן נעלמת, הרי שסוני כחברה קטנה הרבה יותר תושפע לרעה עד כדי פגיעה אנושה בפעילותה העסקית, כי פלייסטיישן היא חטיבה משמעותית מאד בסוני, אולי אפילו הכי משמעותית.
לכן גם הגישה העסקית של שתי החברות הללו בשוק הגיימינג היא שונה מאד.
מבחינת מיקרוסופט, אקסבוקס היא פלטפורמת גיימינג שפחות תלויה באקסקלוסיביים ספציפיים על חומרה מסויימת, בין היתר כי הם קיימים גם על ווינדוז פיסי. מיקרוסופט מציעה פתרונות גיימינג וורסטיליים כמו מנוי Xbox Game Pass שכמעט ומייתר את הצורך ברכישת משחקים חדשים, או Smart Delivery שמשלים את רמת התאימות לאחור של הפלטפורמה (המצויינת גם ככה) ומאפשר הרצת משחקים שנקנו לאקסבוקס One בצורה מושלמת (ואף טוב מכך) על האקסבוקס Series X. למעשה, אפשר לראות ב Xbox Game Pass שכולל גם את שירות הסטרימינג xCloud כ"הקונסולה החדשה האמיתית" של מיקרוסופט.
מבחינת סוני, המודל העסקי של פלייסטיישן הוא שמרני בהרבה ונשען בכבדות על חומרה ספציפית ועל משחקים אקסקלוסיביים מעולים שאפשר לשחק בהם אך ורק על חומרה זו. מבחינת שירות הסטרימינג PS Now ורמת התאימות לאחור עם משחקי פלייסטיישן מדורות קודמים, כאן סוני מציעה פתרונות מצוצמים משמעותית מאלו של מיקרוסופט.
אבל כתבה זו לא עוסקת במודלים העיסקיים של מיקרוסופט וסוני, אלא בהשוואה טכנית בעיקרה בין שתי הקונסולות החדשות שלהן. ולבסוף יש להכיר בכך שדור הקונסולות התשיעי עשוי להיות האחרון לפני השתלטות הסטרימינג על התעשייה.
בואו נתחיל.

CPU – מעבד ראשי
גם ה XBX וגם PS5 משתמשות במעבד AMD בארכיטקטורת ZEN 2 עם שמונה ליבות ו 16 ת'רדים (ליבות "וירטואליות" שמתקבלות אם מפעילים אופציית היפר-ת'רדינג). ההבדל בין שני המעבדים הוא באיך הם מתייחסים למהירות השעון של הליבות.
האקסבוקס מקבעת את המהירות ל 3.8GHz בלי היפר-ת'רדינג ול 3.6GHz עם היפר-ת'רדינג. הפלייסטיישן מאפשרת מהירות שעון משתנה של הליבות והת'רדים עם מקסימום 3.5GHz. אם כן, ההבדל בפועל הוא 0.1GHz שהוא לא באמת משמעותי אבל לאקסבוקס יש יתרון של מהירות גבוהה במקצת אם המפתח יבחר שלא להשתמש בהיפר-ת'רדינג. כאן יש לציין ששימוש בהיפר-ת'רדינג הוא מסובך, ורוב המשחקים כיום לא משתמשים בזה. בנוסף, מהירות השעון של ה CPU באקסבוקס היא קבועה ולכן הביצועים שלה תיאורטית יהיו יציבים יותר.
מנצחת: אקסבוקס
P0 – X1

GPU – מעבד גרפי
בדומה ל CPU, גם כאן ה XBX וה PS5 משתמשות במעבד דומה של AMD בארכיטקטורת RDNA 2 (בפלייסטיישן זה רשמית בלבד) אלא שכאן ההבדל הוא גדול יותר – הן במספר יחידות החישוב (Compute Units או CU) והן במהירות השעון שלהן.
המעבד הגרפי של האקסבוקס כולל 52 יחידות חישוב (CU) במהירות 1.825GHz, ואילו זה של הפלייסטיישן כולל פחות CUs אבל במהירות תיאורטית גבוהה יותר: 36 יחידות חישוב (כמו בפלייסטיישן 4 פרו…) במהירות משתנה שמגיעה למקסימום של 2.23GHz.
כיום מקובל לתת דירוג למעבדים עפ"י נתון ה TFLOPs שלהם. טרה פלופ מציין כמה טריליוני חישובים של מספרים דצימליים (מספרים שכוללים נקודה עשרונית) המעבד מסוגל לבצע בשניה. שיטת החישוב של TFLOPs מתבצעת בגדול באמצעות הכפלת מספר יחידות החישוב במהירות השעון שלהן. אם כן, הדירוג של המעבד הגרפי של הפלייסטיישן הוא 10.3TFLOPs והדירוג של זה של האקסבוקס הוא 12.2TFLOPs.
היתרון של האקסבוקס מודגש אף יותר מכיוון שבדומה למה שראינו ב CPU מהירות השעון של ה GPU באקסבוקס היא קבועה, לעומת המהירות המשתנה בפלייסטיישן. גם כאן, זה יאפשר תיאורטית ביצועים יציבים יותר לאורך זמן.
מנצחת: אקסבוקס
P0 – X2

RAM – זיכרון פנימי
שוב, בדומה ל CPU ול GPU, גם כאן האקסבוקס והפלייסטיישן דומות בכך ששתי הקונסולות כוללות 16GB של זכרון RAM מסוג GDDR6 אבל שונות בעיקר במהירות הרכיבים.
מהירות הזיכרון של האקסבוקס מחולקת ל 10GB במהירות 560GB/s ו 6GB במהירות 336GB/s. הזיכרון הפנימי של הפלייסטיישן הוא במהירות אחידה של 448GB/s. מרבית המשחקים כיום לא דורשים יותר מ 10GB ולכן לפחות בטווח הקצר יש לאקסבוקס יתרון ברור.
מנצחת: אקסבוקס
P0 – X3

SSD – כונני אחסון
שתי הקונסולות כוללות כונני SSD בטכנולוגיית NVMe המהירה משמעותית מזו של הארדיסקים מכאניים. הקפיצה הטכנולוגית הזאת מאפשרת זמני טעינה קצרים משמעותית מאלו שהורגלנו אליהם בקונסולות הדור היוצא. אלא שכאן מתגלה פער משמעותי למדי בין שתי הקונסולות:
האקסבוקס כוללת זיכרון 1TB במהירות 2.4GB/s. הפלייסטיישן כוללת מעט פחות אחסון 825GB אבל במהירות גבוהה הרבה יותר של 5.5GB/s. כן, וואו. בזכות מהירות הכוננים הללו, שתי הקונסולות יכולות העביר חלק מהמטלות החישוביות מה RAM ל SSD.
כיום הרבה משחקים שוקלים יותר מ 100GB ולכן הרחבה של האחסון תהיה די הכרחית, וגם במובן הזה הפלייסטיישן מציגה יתרון ברור. האקסבוקס מציעה הרחבת אחסון בדמות כרטיסי הרחבה שייוצרו (לפחות בהתחלה) בלעדית ע"י סיגייט. כרטיסי ההרחבה הללו יתחברו באמצעות חריץ ייעודי בגב הקונסולה. העניין הוא שהחיבור הייחודי הזה מבטיח שהכרטיסים האלו יהיו יקרים משמעותית ממוצרי מדף סטנדרטיים. לעומת זאת, הפלייסטיישן תכלול אפשרות הרחבה באמצעות כרטיסי NVMe סטנדרטיים עם חיבור PCIe 4.0  ובתנאי שיהיו מהירים מספיק ובגודל פיזי מתאים. סוני תספק מידע על תאימות ויהיו יצרנים שייצרו כרטיסים כאלה שיהיו ממותגים מראש לשימוש ב PS5 (סמסונג כבר מציעה מוצר כזה).
שתי הקונסולות כוללות כניסות USB בתקן 3.2 (עם מהירות מקסימלית – תיאורטית בלבד – של 20GB/s) לחיבור כוננים חיצוניים. העניין הוא שבפועל הן לא יספקו מהירות גבוהה מספיק, ולכן ישמשו בעיקר לגיבוי ולאחסון משחקים ישנים מהדור הקודם. הרחבה באמצעות כרטיסי NVMe
מנצחת: פלייסטיישן
P1 – X3

וידאו
גם האקסבוקס וגם הפלייסטיישן כוללות יציאות HDMI 2.1 שיתמכו תיאורטית ברזולוציית 8K ו 4K בקצב של עד 120FPS. וחשוב מכך, חיבורי הוידאו הללו יתמכו גם ב (Variable Refresh Rate (VRR שמאפשר סנכרון עם המסך, גם כשקצב הפריימים אינו בדיוק 120 (ויש להדגיש שבמציאות בהרבה מקרים הוא אפילו לא יהיה 60). שתי הקונסולות כוללות גם תמיכה חומרתית ב Ray-Tracing, עם פגיעה מובנת באיכות התמונה של משחקים שיבחרו להשתמש באופציה זו.
בפועל, מרבית המשחקים ישאפו לרוץ על 4K 60FPS והקונסולות משתמשות בטכניקות אופטימיזציית וידאו כדי לאפשר כמה שיותר פרטים על המסך תוך שמירה על קצב פריימים גבוה ככל האפשר.
האקסבוקס משתמשת בטכניקות כגון: Hardware Accelerated DirectX Ray Tracing, ומה שהם קוראים לו Xbox Velocity Architecture שמונע באמצעות DirectStorage API של מיקרוסופט, שד"א כלול גם בווינדוז, ושמאפשר גישה מהירה יותר למידע באמצעי האחסון.
הפלייסטיישן משתמשת בטכניקות כגון: Primitive Shaders שדומה ל Mesh Shaders, ושבב מיוחד בשם Kraken שכל ייעודו הוא פתיחת טקסטורות מכווצות במהירות ושבאמצעותו קצב העברת הנתונים מה SSD יוכפל עד ל 9GB/s. לאקסבוקס יש שבב דומה, אבל עם קצב העברת הנתונים המכווצים נמוך פי שניים.
מכיוון שה GPU בפלייסטיישן אינו RDNA2 מלא, סוני מפתחת טכניקת Image Reconstruction (העלאת הרזולוציה המוצגת באמצעות תוכנה) ייעודית לפלייסטיישן, דומה ל DLSS של אנוידיה. טכניקה זו תהיה יותר אפקטיבית מטכניקת ה Checkerboard שנעשה בה שימוש ב PS4 Pro וה One X. סביר להניח שמיקרוסופט תכלול גם היא פתרון דומה באקסבוקס, שיהיה מבוסס על פתרון ה Super Resolution של AMD.
תיקו
P2 – X4

אודיו
שתי הקונסולות תומכות ב 3D Audio שמאפשר חוויה של סאונד מרחבי. האקסבוקס כולל את Project Aucoustics (שמיישם את טכנולוגיית Triton) שהוא מנוע ייעודי לניהול סאונד במרחב שמבצע סימולציה פיזיקלית של גלי הקול, לא שונה מהותית מ Ray Tracing.
פתרון הסאונד בפלייסטיישן נקרא Tempest 3D, והוא שבב ייעודי שמתבסס על אופטימיזציה באמצעות פרופילי HRTF. השחקן יבחר את הפרופיל המתאים לו ביותר, או ייצר אחד משלו באמצעות אפליקציה ייעודית אשר יזין בה את תמונות ראשו ואוזניו (!). יש לציין שהטכנולוגיה הזאת היא לא תקדימית כמו שהיא נשמעת, חברת קריאטיב הציגה פתרון דומה מבוסס חומרה שנקרא Super X-Fi, עוד בתערוכת 2017 CES. הפתרון החומרתי של סוני מאפשר סאונד מרחבי מכמה מקורות שונים שהשחקן יוכל ממש להבדיל ביניהם ולהבחין במיקומם, ונראה שהוא מרשים יותר מזה של מיקרוסופט.
מנצחת: פלייסטיישן
P3 – X4

שלטים
אקסבוקס הוסיפה לשלט שלה עוד כפתור אחד ודי נחוץ – כפתור שיתוף (שקיים כבר שנים בפלייסטיישן ובסוויץ'). מלבד זאת, השלט נותר כמעט כמו שהיה רק עם שיפורים קטנים אך חשובים בטריגרים ובדיפאד. השלט החדש של הפלייסטיישן 5, לעומת זאת, עבר שינוי עיצובי משמעותי והוא כולל כעת מיקרופון מובנה וטריגרים עם עוצמות התנגדות משתנות (פיצ'ר מעניין למדי שצריך להמתין ולראות איך הוא ייושם). בסוני אהבו לקרוא לשלטי הפלייסטיישן שלהם "דואל-שוק", אבל הפעם משום מה החליטו לשנות את השם ל"דואל-סנס".
מלבד שינויים אלה, שני השלטים די דומים מבחינת קישוריות בלוטות משודרגת, פידבק רטט משופר (זה שבדואל-סנס משוכלל מעט יותר) וחיבור USB-C. כמו השלטים של הדור הקודם, גם כאן מדובר בהעדפה אישית של סטיקים א-סימטריים (X) לעומת סימטריים (P) או סוללות ניתנות להחלפה (X) לעומת סוללה מובנית (P). הייתי נותן כאן את הניצחון לדואל-סנס שהוא באמת מעניין יותר מיריבו, אבל יש נושא חשוב נוסף שיש לשקול כשמשווים בין שלטים – תאימות.
השלט החדש של האקסבוקס משתמש בתקן XInput ולכן הוא תואם בצורה מושלמת לפיסי, מכשירי אנדרואיד ו iOS, וכמובן אקבוקס One. יתר על כן, לשלטים הישנים של האקסבוקס One יש תאימות קדימה לסדרה X. ועל הפיסי תוכלו בכלל להשתמש בכל שלט שתרצו מהאקסבוקס 360 ואילך (!).
הדואל-סנס משתמש בתקן חיבור אלחוטי לא סטנדרטי ולכן התאימות שלו עם מכשירים אחרים היא פחות רחבה. ובניגוד לתאימות קדימה ואחורה של שלטי האקסבוקס, השלטים של ה PS4 לא תואמים למשחקי PS5 והדואל-סנס לא תואם אחורנית לקונסולת ה PS4.
התאימות המוגבלת של שלטי הפלייסטיישן היא לא דבר חדש: לעולם לא אשכח לסוני את זה שהם סרבו לאפשר תאימות של שלט ה PS4 עם הפלייסטיישן 3: אין לדואל-שוק 4 כפתור Start ולכן – למרות שטכנית הוא מתחבר לפלייסטיישן 3 – מרבית המשחקים פשוט לא עובדים איתו.
תיקו
P4 – X5

תאימות לאחור
ואם בתאימות לאחור עסקינן, בואו נתבונן באפשרויות לשחק משחקים מהדורות הקודמים:
לאקסבוקס יש היסטוריה של תאימות לאחור מצויינת עם אופטימיזציה פרטנית לכל משחק. לדוגמה: אחד המשחקים הטובים ביותר שרוקסטאר אי פעם הוציאו, Red Dead Redemption הראשון, הוא שחיק בצורה הטובה ביותר על האקסבוקס One X עם תאימות לאחור מעולה וברזולוציית 4K וקצב פריימים חלק. המשחק יצא ב 2010 על האקסבוקס 360 והפלייסטיישן 3 בלבד (הדור השביעי של הקונסולות), וכבר אז הגרסה של הפלייסטיישן 3 הייתה נחותה מזו של ה 360 (כמו מרבית משחקי המולטי פלטפורם, בעיקר בגלל ארכיטקטורת החומרה הייחודית והמסובכת שלה). בניגוד למיקרוסופט, סוני לא מאפשרת לשחק את RDR הראשון על שום קונסולה אחרת שלה מלבד הפלייסטיישן 3.
האקסבוקס מסוגלת להריץ את כל המשחקים שהייתה מסוגלת להריץ קונסולת הדור הקודם שלה, כולל תאימות לאחור שמגיעה עד לאקסבוקס הראשון שיצא לפני 20 שנה. ה PS5 לעומת זאת מסוגלת להריץ מבחינת משחקי הדורות הקודמים רק את אלו של ה PS4.
בנוסף לכך, משחקי אקסבוקס רבים (גם משחקי צד שלישי) נהנים מתוכנית ה Smart Delivery של מיקרוסופט מה שאומר שלא משנה איזו קונסולה תרכוש את המשחק – הוא יהיה זמין בגרסה הטובה ביותר שלו על אקסבוקס One או ה Series. פלייסטיישן לא מציעה תוכנית דומה.
מנצחת: אקסבוקס
P4 – X6

משחקים
רבות נכתב על כך שהדור הקודם היה ניצחון ברור לפלייסטיישן בזכות המשחקים הבלעדיים שלה. לסוני, תחת PlayStation Studios יש 13 מפתחות "צד ראשון" (First Party) שמפתחות משחקים בלעדיים לפלייסטיישן. הן היו אחראיות למשחקי מופת כמו Spiderman, The Last of Us, God of War ועוד. לאקסבוקס היו משמעותית פחות מפתחות צד ראשון ובהתאם לכך במהלך הדור היוצא היו לה פחות משחקים בלעדיים גדולים. אלא שאקסבוקס, בהנהגת פיל ספנסר, הבינה את הלקח והגדילה את Xbox Game Studios ל 23 מפתחות (!!) שעמלות על משחקים בלעדיים. חשוב לציין שהבלעדיים של אקסבוקס הם לא *באמת* בלעדיים כי הם יוצאים במקביל גם לפיסי ולסטרימינג, ולכן במובן הזה הפלייסטיישן היא שונה מאד מהאקסבוקס כקונסולה פיזית (לעומת האקסבוקס כפלטפורמה שכוללת קונסולות, ווינדוז פיסי, וסטרימינג).
נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הפלייסטיישן כבר הוכיחה את עצמה כפלטפורמה עם משחקים בלעדיים מעולים, ולכן חובת ההוכחה היא על מיקרוסופט. יש להניח שכמה שנים לתוך הדור החדש של הקונסולות אנחנו נראה כאן מצב של תיקו מבחינת מספר משחקי AAA בלעדיים על שתי הפלטפורמות.
מבחינת משחקי מולטי-פלטפורם קרוב לודאי שהאקסבוקס – שכפי שראינו היא עדיפה טכנית – תציג אותם בצורה מרשימה יותר, אבל לא רק שהניצחון הולך כאן לפלייסטיישן אלא שתכלס זו הנקודה החשובה ביותר בסקירה ולכן מקבלת משקל כפול.
מנצחת: פלייסטיישן
P6 – X6

עיצוב
צריך לדבר על זה שהאקסבוקס נראית כמו קונסולה שמהנדס חומרה עיצב, לעומת הפלייסטיישן שנראית כמו משהו שיצא ממשרד ארכיטקטים. שתי הקונסולות כוללות פתרונות קירור מאסיביים שהיוו אילוץ עיצובי וגרמו להן להיות גדולות במיוחד (הפלייסטיישן 5 היא הקונסולה הגדולה ביותר אי פעם), ושתיהן כיאה למוצרי תרבות פופ משמעותיים זכו לאינספור מימים (הפלייסטיישן מעט יותר).
לדעתי, האקסבוקס נראית טוב יותר, ובגלל שהיא גם קומפקטית יותר מבחינה עיצובית היא מבחינתי הזוכה, אבל זו נקודה מאד סובייקטיבית, ולכן…
תיקו
P7 – X7

מחיר
בזמן כתיבת שורות אלה (סוף 2020, מגיפת הקורונה) ישנם גורמים מאקרו-כלכליים בלתי צפויים שמשפיעים על תמחור וזמינות מוצרים ושאינם בשליטת מיקרוסופט או סוני, אז לא נכנס כאן לאספקטים של מלאי ותמחור בזמן משבר.
כלקח מהפארסה שהייתה השקת האקסבוקס One ב 2013, מיקרוסופט הבטיחה עוד ב 2019 שהיא תהיה תחרותית מול הפלייסטיישן מבחינת מחיר. ואכן מחיר ההשקה של שתי הקונסולות בארה"ב הוא זהה ועומד על $500. בארץ מיקרוסופט הכריזה על מחיר השקה רשמי של ₪2,200, וסוני הכריזה על מחיר רשמי גבוה יותר של ₪2,450. למה יש הבדל של רבע אלפייה? הניחוש שלכם טוב בדיוק כמו שלי…
מחירי המנויים של שתי הפלטפורמות (PS Plus ו Xbox Live Gold) הם זהים, ובשני המקרים חייבים להיות מנויים כדי לשחק אונליין, ברוב המשחקים.
מנצחת: אקסבוקס (תיקו בחו"ל)
P7 – X8

גירסאות
בניגוד לדורות הקודמים, בדור החדש התשיעי הוכרזו שתי גרסאות לכל קונסולה כבר במועד ההשקה. מכיוון שהכתבה מתמקדת בגירסאות החזקות ביותר של שתי הפלטפורמות, אציין את הגירסאות הנוספות רק כסעיף השוואה.
הפלייסטיישן הוכרזה עם גירסה נוספת, זהה לחלוטין טכנית לגירסה המלאה רק ללא כונן דיסקים. הגירסה הזאת, שנקראת Digital Edition, תריץ משחקים שנקנו בחנות הדיגיטלית בלבד אשר עפ"י ניסיון העבר מציגה מחירים גבוהים יותר ומבצעים פחות אטרקטיביים. יתר על כן, משחקים דיגיטליים בלבד הם בעייתיים כי הם כבולים לחומרה מסויימת והבעלות עליהם היא לא וודאית. סוני מציעה את הגירסה הזאת ב $100 פחות מהגירסה עם כונן הדיסקים, ובנוסף היא מעוצבת בצורה סימטרית ולכן נראית גם טוב יותר.
אקסבוקס מציעה את ה Series S שלא כוללת כונן דיסקים על כל החסרונות שפורטו לעיל. אלא שכאן גם המפרט הטכני הוא חלש משמעותית בהשוואה ל X ול PS5, אבל בהתאם המחיר שלה גם נמוך יותר (ב $200 – כלומר 40% פחות!).
אם כן, הגירסאות האלה הן שונות מאד מבחינת מיצובן ומחירן ואי אפשר באמת להשוות ביניהן. לעניות דעתי בגלל היותן דיגיטליות בלבד הן פחות ידידותיות לצרכן ולכן אני פחות בקטע שלהן, אבל אני יודע שיש החולקים על דעתי.
תיקו
P8 – X9

סיכום
אקסבוקס: 9 נקודות, פלייסטיישן: 8 נקודות.
בניגוד לדור השמיני היוצא של הקונסולות, הדור התשיעי החדש הוא עוצמתי ביותר, גם בהשוואה לשוק הגיימינג פיסי הנוכחי. בעוד שה PS4 וה XB1 היו – אפילו כשרק הושקו ב 2013 – נחותות ממחשב הגיימינג הממוצע באותו זמן, הרי שה PS5 וה XBX חזקות משמעותית ממחשב הגיימינג הממוצע בזמן השקתן. לראשונה זה שנים ארוכות הקונסולות שוב נותנות פייט אמיתי לגיימינג פיסי. כמובן שעם השקת חומרת פיסי חדשה, ובמיוחד כרטיסים גרפיים חדשים, היתרון הטכני של הקונסולות מהר מאד יעלם. אבל זה עדיין לא מוריד מההישג, מה גם שפיסי עם ביצועים דומים לקונסולות עדיין יקר מהן משמעותית.

לפני שנתיים כתבתי על הסינוסואידה של עולם הגיימינג וצפיתי שסוני תחטא בחטא היוהרה ושהיא כנראה לא תנצח בדור התשיעי, בטח לא בצורה מובהקת כפי שניצחה בדור השמיני. ואכן, טכנית האקסבוקס היא הקונסולה העוצמתית יותר, אבל האם זה אומר שהמשחקים עליה יראו טוב יותר? כנראה שהתשובה היא כן – לאחר תקופת הסתגלות מסויימת של המפתחים לחומרות החדשות, משחקי המולטי-פלטפורם יראו על האקסבוקס בממצוע מעט טוב יותר.
אבל המבחן האמיתי יהיה איך משחקי צד ראשון יצליחו למנף את החומרה, משחקים אקסקלוסיביים עם רמות הפקה ואופטימיזציה גבוהות כמו שהיו God of War על הפלייסטיישן 4 או Gears 5 על האקסבוקס One.

אם נהיה לגמרי אובייקטיבים, הרי שלרכישה של קונסולה חדשה במועד ההשקה שלה אין הרבה ערך מלבד "זכות-התרברבות" (Bragging Rights). ההיסטוריה מלמדת שרכישה של קונסולה שנתיים-שלוש אחרי השקתה היא המשתלמת ביותר: המחיר מתייצב לרמה סבירה יותר, יש המון משחקים שרק הולכים ומשתפרים ואולי אפילו יצאה כבר גירסה משופרת/ יעילה/ קטנה יותר של החומרה המקורית.
בכל מקרה, בסופו של יום דבר אחד ברור – מלחמת הקונסולות בדור החדש תהיה הרבה יותר צמודה ומותחת (וכיפית!) ממה שהייתה בדור היוצא.