שבעים אלף מבקרים הגיעו השנה ל E3 במרכז הכנסים בדאון טאון לוס אנג'לס, ורצפת התערוכה היתה עמוסה לעייפה בחובבי גיימינג מכל סוג שאפשר לחשוב עליו, מסתובבים בין הביתנים המושקעים (בטירוף!). כולם פה מתלהבים מגיימינג, ואף אחד לא נשאר אדיש לאנרגיות העצומות שמוקרנות מכל ביתן ולא משנה גודלו – כל מפתח משחקים יורה בתותחים הגדולים ביותר שלו כדי למשוך את תשומת ליבה של המדיה. וכנציג מדיה, אני חייב להגיד שזה נורא כיף 🙂

כדי להעביר את החוויה בצורה הכי מדוייקת שאני יכול, צילמתי מאות תמונות והעליתי אותן לשני אלבומים בפליקר:
1 – האלבום הראשון הוא תמונות מאירועים לפני התערוכה;
2 – והאלבום השני הוא תמונות מרצפת התערוכה עצמה שצילמתי במהלך שלושת ימיה;
בשני האלבומים האלה אפשר למצוא את כל התמונות כולן, אבל זה באמת עלול להיות קצת יותר מדי, אז הפוסט הזה יציג היילייטים מהביתנים המעניינים ביותר. חשוב לציין שלמרות שהגעתי לתערוכה כעיתונאי, לא קיבלתי שום קדימות בתורים והייתי צריך לחכות כמו כולם יותר משעה כדי לשחק עשר דקות, ואף יותר מכך במשחקים הגדולים. אכן, שלושה ימים זה פשוט לא מספיק זמן כדי לחוות את כל מה ש E3 מציעה, וזו ידידיי עובדה.

אקסבוקס
הדוכן המושקע של אקסבוקס סבב כמובן סביב ה One X והמשחקים שהוצגו במסיבת העיתונאים של מייקרוסופט – ובעיקר פורזה ו Sea of Thieves. מעניין שבכל עמדות ההדגמה הוצבו ה Dev Kits של הקונסולה, ולא הקונסולה הסופית שתמכר בחנויות. הוא היה מושקע עם ראיונות חיים (כמו בכל הדוכנים של החברות הגדולות) על הבמה המרכזית וכל מיני הופעות, כמו לדוגמה מקהלת פיראטים בהתלהבות שלהם מ Sea of Thieves. צחוקים.

נינטנדו
ללא ספק הדוכן הכי אפקטיבי בתערוכה, עוצב בהשראת העיר ממשחק הסוויץ' החדש מאריו אודיסי – ניו דונק סיטי 🙂 ההבדל לעומת שאר הדוכנים הגדולים הוא שאצל נינטנדו פשוט עומדים בתור ומשחקים, בלי קביעת תור מראש ובלי הורדת אפליקציות. נינטנדו הציגו את ספלאטון 2, Arms שמשתמש בחיישני התנועה של הג'ויקונים, וכמובן את מאריו אודיסי שהסתמן כמשחק פשוט מעולה והולך להיות (הפתעה!) להיט ענקי.

פלייסטיישן
הדוכן הגדול והנפוח ביותר מחשיבות ברצפת התערוכה, אי אפשר היה פשוט לעמוד בתור ולשחק אלא הם דרשו שתרשם מראש באפליקציה, ואז תעמוד בתור – והרבה עיתונאים כאן בתערוכה הביעו מרמור על זה. כמובן שהמשחקים שהוצגו היו אלו ממסיבת העיתונאים, והעיקריים קיבלו גם מיני דוכן מעוצב משלהם. אבל באיזור הענקי של סוני היו גם עמדות משחק של מפתחות צד שלישי כמו קול אוף דיוטי החדש, דסטיני 2, וכמובן באטלפרונט 2 של EA שנעדרה לחלוטין מ E3, אך קיימה כמה ימים לפני אירוע נפרד (וכאוטי) משלה – EA Play. בין המשתתפים הסתובבו קנאק וגם קרייטוס והבן שלו, וכל הגיימרים-תיירים מאד שמחו.

סגה
מלבד יאקוזה 6 ושני משחקי Total War, הוצגו כאן כמובן שני משחקי סוניק החדשים: פורס ומאניה. פורס נראה ומרגיש כמו מרבית משחקי סוניק החדשים יחסית (דוגמת Generations), אבל מאניה הוא פשוט חגיגת רטרו אחת גדולה והוא נראה ומרגיש (ובעיקר משחק) כמו משחקי סוניק המעולים מתקופת המגה דרייב. פשוט תענוג! אטלוס הציגה גם את Ys שמונה שאמנם לא נראה מרשים מדי ויזואלית, אבל זה Ys, אז אני שמח 🙂

קאפקום
הציגו בעיקר את מארבל נגד קאפקום אינפינט שנראה מעולה, ואת Monster Hunter World. היה איזור מגניב של היסטוריית 30 השנים של סטריט פייטר, ואפילו יושינורי אונו – המפיק האגדי של סדרת סטריט פייטר – חילק פוסטרים חתומים של 30 שנה לסטריט פייטר! כמובן שעמדתי בתור שעתיים כדי להשיג אחד מאלה, אבל היה שווה את זה 🙂

אינדי
באיזור מיוחד למשחקי אינדי – ה Indie Cade – הוצגו משחקים רבים, חלקם הזויים וסוריאליסטיים וחלקם פיקסל ארטים מגניבים. אחד מהם הוא Detention – משחק הישרדות אימה ב 2D שמתרחש בטאייוואן בשנות השישים, אבל מכולם אהבתי במיוחד את Desert Child שהוא משחק פיקסל ארט מגניב ממש על בחור ואופנוע הרחף שלו שמתחרה במירוצים ועסוק בין לבין לשרוד ולשדרג את האופנוע. בכלל, באיזור האינדי היו מפתחים שעמדו ליד המשחקים שלהם, סיפרו בהתלהבות רבה עליהם והיה כיף לשוחח איתם. אכן, השוני בגישה בין המפתחים והמפיצים הגדולים למפתחי האינדי היה שמים וארץ.

עוד
גם הדוכנים של אקטיוויז'ן, יוביסופט, WB גיימס, וסקוור אניקס היו מרשימים ומרהיבים והציגו משחקי AAA מדהימים – לדוגמה אקטיויז'ן עם קול אוף דיוטי שמתרחש במלחמת העולם השניה (חזרה למקורות הסדרה), יוביסופט עם אסאסינס קריד אוריג'ינס, אך בין המרשימים והמצופים ביותר היה ללא ספק Shadow of War של WB Games.

אסכם ואומר שתערוכת E3 היא ממש המכה של עולם הגיימינג, ואני יכול להגיד עכשיו, אחרי הביקור שלי באירוע המדהים הזה, שכל גיימר שמכבד את עצמו ואת התואר המחייב הזה מוכרח להיות כאן לפחות פעם בחייו!

אסכם ואומר עוד משהו – מה שנכתב מעל תמונת סיום התערוכה הוא די חרטוט – עדיף לקרוא ולצפות בסקירות של התערוכה באינטרנט ובשידורים החיים של מסיבות העיתונאים הגדולות שמשודרות בכל מקום. התערוכה הזאת היא מהממת בגודלה ובצפיפות האירועים בה ולנסות להספיק את הכל לבד זה בלתי אפשרי, ואפילו אם באים בצוות זו עבודה קשה. חווית הקריאה והצפיה של E3 מהבית לא נופלת הרבה מחווית הביקור בתערוכה, ובטוח שהיא נוחה וזולה יותר.