חובה לשחק: God of War I & II

סדרת "אל המלחמה" כוללת את המשחקים המזוהים ביותר עם קונסולות הפלייסטיישן לדורותיהן. הגיבור הטרגי והברוטלי שלהם, הלוחם הספרטני קרייטוס, הפך להיות מהר מאד לאחת הדמויות הידועות ביותר בעולם הגיימינג, למרות ואולי בגלל האופי הבוגר והכל כך אכזרי שלו שבא בקונטרסט עם האופי הקליל והילדותי של (למשל) קראש בנדיקוט.

גאד אוף וור 3 יצא לפלייסטיישן 3 והוא השיא של אחת מטרילוגיות המשחקים הקאנוניות ביותר אי פעם ומהמשחקים המרשימים ביותר שיצאו בדור הקונסולות השביעי. למעשה הוא נראה כל כך טוב עד שגירסת הרימסטר שלו לפלייסטיישן 4 הייתה אחד המשחקים היפים ביותר על הקונסולה בשנותיה הראשונות.
גאד אוף וור (2018) לפלייסטיישן 4 התחיל למעשה טרילוגיה חדשה שמתבססת על המיתולוגיה הנורדית עם גיימפליי קרבות חדש ומלוטש למשעי, אבל המשיך את קודמו היטב עם ויזואליות חסרת תקדים לקונסולות הדור השמיני. אין פלא שהוא קיבל כל כך הרבה תארי "משחק השנה", כולל זה של The Game Awards 2018.
אכן שני משחקים אלה הם מדהימים ומוכרים מאד, אבל איפה התחיל הכל? – זה הסיפור של שני משחקי "אל המלחמה" המקוריים על הפלייסטיישן 2.

הסיפור של קרייטוס הוא טרגדיה יוונית קלאסית: הוא היה קפטן בצבא ספרטה שברגע של חולשה כרת ברית נוראית עם אל המלחמה ארס שעזר לו להתגבר על אויביו בתמורה לנשמתו. קרייטוס עשה דברים נוראים ואיומים בשמו של ארס עד שבשיא הזוועות, כשהוא בהתקף אמוק עיוור מטירוף וזעם, הוא רצח את אשתו ובתו. המקדש שבו הוא רצח את משפחתו נשרף והאפר שלהם נדבק לעורו עד סוף ימי חייו, וכך הוא קיבל את הכינוי רוח הרפאים של ספרטה (Ghost of Sparta). באותו רגע קרייטוס נשבע לסיים את ההתקשרות שלו עם ארס, אבל יש רק דרך אחת לעשות דבר כזה, והיא להרוג את אל המלחמה.

כל קטעי המעבר מהמשחק הראשון (זהירות! ספויילרים + תוכן בוגר):


במשחק הראשון קרייטוס יוצא למסע להרוג את אל המלחמה בעזרת שאר האלים שמאסו בהתנהגותו האלימה של ארס, במהלך המשחק האלים יעניקו לקרייטוס קסמים כמו "זעף פוסידון" או "זעם זאוס". המשחק השני ממשיך עלילתית כמעט מידית מסופו של הראשון כשקרייטוס מתחיל בקונפליקט עם שאר האלים ובראשם זאוס, ושוב יוצא לפתור את הקונפליקט בדרך היחידה שהוא מכיר – להרוג את כולם. הפעם יעזרו לו הטיטאנים, אויביהם העתיקים של האלים, ובהתאם קרייטוס יקבל במהלך המסע קסמים כמו "זעם כרונוס" או "קללת טייפון". אל המלחמה 2 הוא כמובן גדול ומורכב יותר מהפרק הראשון אך מתפקד כמעין משחק ביניים כי את מטרתו לחסל את האלים היוונים ישיג קרייטוס רק במשחק השלישי והאחרון בטרילוגיה (הראשונה) של אל המלחמה, שיצא כבר לפלייסטיישן 3 ולכן הוא מחוץ לסקופ של כתבה זו.

God of War I

המשחק הזה שם את מפתחת הצד הראשון של סוני "סנטה מוניקה סטודיו" על המפה. אל המלחמה על הפלייסטיישן 2 הוא משחק Hack and Slash קלאסי, אך מהפכני בדינמיקה של זירות הלחימה. הדרך שבה הקרבות מוצגים הפכה להיות מושא חיקוי והסטנדרט דה פקטו של מרבית משחקי ה H&S ה"מודרניים" שבאו אחריו, כמו לדוגמה משחקי דארקסיידרס המצוינים.

אל המלחמה יצא על הפלייסטיישן 2 ב 2005 כשהקונסולה היתה כבר כמה שנים בשוק והיכולות שלה היו מוכרות היטב, ובשילוב עם היצירתיות של המפתחים זה מסביר את ההישג הגרפי המדהים שהוא המשחק הראשון (ואפילו יותר מכך – השני). העלילה המעניינת, הברוטליות הנפלאה של הקרבות וסצינות המעבר, ומעל הכל – קנה המידה העצום של חלק מזירות הלחימה והבוסים, כל אלה היו חסרי תקדים לאותה התקופה. ולויזואליות המרשימה של GoW התווספה מוזיקה אפית מתאימה שמצליחה להכניס את השחקן להתלהבות של סרט אקשן-פנטזיה עתיר תקציב.

לתקדימיות של המשחק כמובן יש גם צדדים פחות חיוביים, ובמשחקי גאד אוף וור הראשונים כולם מסכימים כי אלו הם ה Quick Time Events (או בקיצור QTE) שמכריחים את השחקן לבצע לחיצות כפתורים ותנועות ג'ויסטיק בעיתוי מדויק כדי לעבור את הסצנה. אמנם לרוב התוצאה הויזואלית מרהיבה, אבל רוב הגיימרים רואים ב QTE אלמנטים מתסכלים וסתמיים עם ערך משחקיות נמוך. עוד קטעים קצת מעצבנים, שהופיעו בעיקר במשחק הראשון, היו הפאזלים עם ספירה לאחור שדרשו מעבר מנקודה לנקודה בזמן הקצר ביותר האפשרי ובעיתוי מושלם, וכמה מהאתגרים האלה גם כן מתסכלים למדי.

God of War II

אל המלחמה 2 הוא המשך ישיר של המשחק הראשון ומרגיש מאד דומה לו רק עם גרפיקה מעט משופרת. הוא היה מעין שירת הברבור של הפלייסטיישן 2, כי למעשה הוא יצא רק ב 2007 – אחרי שהפלייסטיישן 3 הושק וכבר התחיל להמכר! אבל זה ניכר בדרך שבה הוא דוחף את הקונסולה אל גבולות יכולותיה. הוא מחזיר את הקרבות הברוטאליים מהמשחק הראשון ומעלה את הרף בכל הקשור לגרפיקה, ובהנתן המשחק הראשון שהיה באמת יפהפה ומרשים, זה לא משהו קל להשגה. האויבים מפורטים ומרשימים יותר, התווספו קרבות אוויר על פגסוס עם כנפיים בוערות (!), והפעם יש הרבה יותר בוסים ואויבים עצומי מימדים. קשה לתאר במילים עד כמה המשחק הזה מרשים עד שמשחקים בו… רק זיכרו – מדובר במשחק שיצא על קונסולת דור שישי.
המשחק השני גם לא התבייש להראות שהוא לקח השראה מסרטי Swords and Sandals קלאסיים כמו Jason and the Argonauts מ 1963 ו Clash of the Titans מ 1981 (שזכה לרימייק סביר ב 2010). למעשה, ג'ייסון ופרסאוס, הגיבורים של הסרטים האלה בהתאמה, הם מיני בוסים ב GoW2 !

משחקי אל המלחמה על הפלייסטיישן 2 היו מדהימים לזמנם, ואפילו כיום הם חוויית משחק כיפית בזכות המשחקיות המצויינת, העלילה המעניינת, הקרבות האפיים והמוזיקה המלהיבה שלהם. יש לציין שאמנם המשחק השלישי בסדרה יצא רק לפלייסטיישן 3 (כאמור עם גירסת 1080P לפלייסטיישן 4) אבל מבחינת גיימפליי הוא אינו שונה מהותית משני קודמיו, ולכן אני מאד ממליץ לשחק את שלושת המשחקים האלה אחד אחר השני. עוד אני ממליץ לשחק אותם בדרגת קושי Hard שנותנת אתגר כיפי אם כי ממש לא קשה מדי.

!Go Play

את משחקי אל המלחמה מתקופת הפלייסטיישן 2 אפשר לשחק כמובן על הקונסולה המקורית, או בגירסאות רימסטר  על הפלייסטיישן ויטה והפלייסטיישן 3.
על הפלייסטיישן 4 (ומעלה) הדרך היחידה לשחק באל המלחמה 1 ו 2 היא באמצעות שרות הסטרימינג PS Now שזמין דרך אגב גם לפיסי. כמובן שעל הפיסי אפשר גם להריץ את משחקי ה PS2 המקוריים לא רע בכלל באמצעות אמולטור כמו ה PCSX2.
אבל הגירסה האולטימטיבית של המשחקים האלה היא ללא ספק רימסטר ה HD שלהם על הפלייסטיישן 3, עליה הם מוצגים בקצב פריימים של 60fps והחלקת Anti-Aliasing.

מקווה שנהנתם מהקריאה. אשמח אם תעשו לייק לדף VGFreak בפייסבוק. תודה 🙂

שיתוף הכתבה