Headpic-GA-RODA-01-small

חובה לשחק: Golden Axe Revenge of Death Adder

כולם מכירים את גולדן אקס. הוא אחד המשחקים המזוהים ביותר עם פורטים של משחקי ארקייד לקונסולות ולפיסי. ללא ספק ממשחקי הארקייד האהובים עלי בכל הזמנים, גולדן אקס היה פנומנלי בזמנו ועדיין נראה ומשחק מצויין גם כיום, רבע מאה אחרי שיצא לראשונה. אבל מעט מדי מכירים את הסיקוול שלו: נקמתו של דת' אדר, שיצא לארקייד שלוש שנים אחריו והיה שדרוג גרפי מדהים. הסיבה העיקרית לאנונימיות היחסית שלו היא שהוא מעולם לא יצא לו פורט לקונסולות ביתיות!

בעקבות ההצלחה של Altered Beast באולמות הארקייד, סגה הוציאה שנה אחרי ב 1989 את Golden Axe שהתבסס על אותה החומרה – ה System 16. זו גם הפלטפורמה שהיתה הבסיס החומרתי של הקונסולה המצליחה ביותר של סגה – המגה דרייב – שיצאה ביפן באותה השנה. מאקוטו אוצ'ידה, שעמד בראש "צוות שינובי" שפיתח את אלטרד ביסט, היה גם המפתח הראשי של גולדן אקס. ואכן, בגולדן אקס מופיעים כמה Easter Eggs מאלטרד ביסט, כמו הלטאה עם המקור והזנב הצהוב (מסתבר שיש לדבר הזה שם: קוקאטריס) שהיתה אויב באלטרד ביסט והפכה ליצור שאפשר לרכב עליו בגולדן אקס.

גרפיקה מדהימה לזמנה (במיוחד של המג'יקים ובמיוחד של הדרקון הענקי שמגיח מהשמים!), מוזיקה מעולה ואטמוספירית של טורו נקביאשי, וגיימפליי כיפי שאיפשר קומבו אוטומטי של התקפות ורכיבה על מאדר פאקר דרקונים. כל אלה הפכו את גולדן אקס ללהיט גדול יותר מאלטרד ביסט ולאחד ממשחקי הארקייד המפורסמים ביותר בכל הזמנים, עם פורטים כמעט לכל קונסולה או מחשב. את ההצלחה הפנומנלית הזו סגה לא הצליחה למנף כמו שצריך, ולגולדן אקס יצא משחק המשך ישיר אחד בלבד לארקייד. אבל איזה משחק!

לפני שנתעסק במשחק שלשמו התכנסנו, בואו נעבור מהר על הנסיונות של סגה לפתח את עולם הגולדן אקס:
מגה דרייב – גולדן אקס 2 היה משחק המשך ישיר למשחק הראשון, עם אותם גיבורים אייקוניים, ולמרות שהיה משחק סולידי למדי הוא לא חידש כלום. גולדן אקס 3 יצא בלעדית ביפן והיה לא רע אם כי הציג גרפיקה ברמה נמוכה מהפוטנציאל של החומרה, וזה מאד חבל כי גם הוא משחק Hack & Slash לא רע בכלל.
גיימגיר – מי שמכיר אותי קצת יודע שממש רציתי לאהוב את אקס באטלר לגיימגיר, אבל מדובר בניסיון חיקוי לא מוצלח במיוחד של זלדה 2, ולמרות שניסיתי לא הצלחתי להתחבר אליו.
מאסטר סיסטם – גולדן אקס וואריור הוא כנראה הספין אוף הטוב ביותר בסדרה. הוא נראה ומרגיש יותר כמו משחק זלדה הראשון, רק עם גרפיקה טובה יותר.
ארקייד – גולדן אקס דואל הוא משחק מכות אחד על אחד בינוני ביותר שמתרחש בעולם של גולדן אקס. אין מה לבזבז עליו אסימונים 🙂
פלייסטישן 2 – במסגרת הסידרה 2500 AGES יצא ב 2003 רימייק פוליגוני של המשחק הראשון. למעט רמיקסים תזמורתיים מעולים של המוזיקה מהמשחק הראשון, מי שפיתח את הדרעק הזה צריך להתבייש.
פלייסטיישן 3 ואקסבוקס 360 – גולדן אקס ביסט ריידר היה ניסיון להחיות את הסידרה, אבל הוא לא צלח בעיקר בגלל לינאריות מוגזמת של העלילה ומשחקיות גמלונית. בתור מישהו שסיים את המשחק (כי אני מעריץ הארדקור של גולדן אקס), אומר רק שהמילה 'גמלוני' מגדירה אותו היטב.

Golden Axe: Revenge of Death Adder (או בקיצור RoDA) פותח גם כן ע"י מאקוטו אוצ'ידה, ויצא אקסקלוסיבית לארקייד 3 שנים אחרי המשחק הראשון, הפעם על פלטפורמת ארקייד מתקדמת יותר – System 32. בהתאם הוא הציג שיפור מטורף בגרפיקה עם הרבה יותר שלבים יפהפיים. הספרייטים של הדמויות ושל האויבים כאן הם גדולים ומפורטים ועם אנימציה מצויינת, אבל הכוכבת האמיתית ב RoDA היא התפאורה. השלבים נראים מעולה, עם גרפיקה צבעונית ומפורטת, נוף יפהפה, אובייקטים (שניתן להרוס או להרים/ להשתמש בהם), ואפקטים של Scaling וזומים מרשימים. כמו בגולדן אקס הראשון, גם ב RoDA יש חמישה שלבים, אבל כאן הם ארוכים הרבה יותר, כוללים יותר מקומות שונים, ובשניים מהם יש מסלול אלטרנטיבי, מה שבפועל מעלה את מספר השלבים במשחק לשבעה. וזה עוד לא כולל את סצינת הסיום הדרמטית של הקרב האחרון מול דת'-אדר.
אבל בשאר האספקטים – הלא ויזואליים – כשמשווים בין RoDA לגולדן אקס הראשון לארקייד, אפשר להתווכח איזה משחק עדיף…
הדמויות האפיות המוכרות כל כך מהמשחק הראשון לא חזרו לצערי במשחק השני: הברברי אקס באטלר הוחלף בסטרנבלייד (שנראה דומה לו מאד. אבל לא בדיוק), האמזונה טייריס פלייר הוחלפה בדורה שהיא בכלל קנטאורית (דורה? סיריאסלי?!), הגמד גיליוס תאנדרהד הזדקן כל כך שהוא עכשיו משתמש בענק בשם גואה בתור קלנועית, והדמות הרביעית החדשה היא טריקס – אלף קטן מידות שהמג'יק שלו מצמיח עץ פלאי עם פירות לריפוי.
בגלל שהמג'יק שלו הוא די זול ועולה רק 6 כדים להפעלה, טריקס הוא דמות קצת שבורה כי יש לו יתרון שרידותי ברור על שאר הדמויות. בערך כמו שלגיליוס היה יתרון על שאר הדמויות במשחק המקורי בגלל טווח ההתקפה המוגדל של הגרזן שלו.

המוזיקה במשחק ממשיכה את המוזיקה של המשחק הקודם באווירה שלה עם דגש מסויים על באסים דרמטיים, אבל אני אישית מעדיף את הטרקים הקלאסיים של המשחק הראשון, ובמיוחד הרמיקסים התזמורתיים של הגירסה לפלייסטישן 2 (שהיא כאמור מזעזעת בכל אספקט אחר שהוא לא מוזיקה). הנה פלייליסט של ארבעה סרטונים שהעליתי ליוטיוב ב 2007. רק להדגיש עד כמה תמיד אהבתי את גולדן אקס בכלל ואת המוזיקה שלו בפרט:

אז למה לדעתי RoDA הוא טוב מאד אבל קצת פחות מגולדן אקס הראשון – ראשית, למג'יקים של הדמויות אין עוצמה משתנה, כל דמות צריכה למלא את המיכסה לשימוש במג'יק אחד קבוע. המג'יקים בעלי העוצמות המשתנות במשחק הראשון עם האנימציות השונות על המסך היו יותר מגניבים. שנית, כמו שכבר ציינתי לעיל הדמויות מרגישות קצת פחות Epic, וכך גם המוזיקה. ושלישית, המפלצות שאפשר לרכב עליהן ב RODA הן בעיקר חרקים ענקיים, אין יותר קוקאטריסים שהיו סוג של מאסקוט של המשחק הראשון, ואין יותר דרקונים. לפחות לא חיים…
אבל הסיבה החשובה ביותר לכך שאני מעדיף את המשחק הראשון היא שלעומתו ההתקפות של הדמויות ב RoDA לא מרגישות מספיק "אותנטיות". אני אסביר: אמנם באף אחד משני המשחקים לא היה דם או gore, למעט סצינת הפתיחה המדממת של המשחק הראשון (בגירסה היפנית בלבד – ראו וידאו של הפלייליסט יוטיוב לעיל). אבל ההתקפות בגולדן אקס המקורי והסאונד שנלווה אליהן הרגישו יותר סלאשים של חרבות וגרזנים מאשר ההתקפות המעומעמות והמוזרות ב RoDA. אז מה אם גואה מנופף בגרזן, סטרנבלייד בחרב דו ידנית וטריקס בקילשון? כולם כלי נשק חדים שיכולים לגרום לנזק רציני! האנימציה והסאונד של ההתקפות יוצרים את הרושם המוזר של מכות יבשות ובלתי אפקטיביות. היחידה שמתאימה את עצמה לגישה ה"פצפיסטית" הזאת היא דורה (פאק, קשה לי עם השם הזה) שמחזיקה במוט עם ריפוד בשני קצותיו. כן, הקנטאורית משתמשת במוט מרופד שנראה כאן מטומטם אפילו יותר מכלי הנשק בתוכנית הניינטיז המביכה American Gladiator. תחפשו את השטות הזאת לבד, אני לא רוצה לזהם את הפוסט היפה שלי בתמונות מהקשקוש הזה.

אז קבעתי סובייקטיבית שגולדן אקס המקורי לארקייד טוב יותר מ RoDA, למרות הגרפיקה הנחותה ואורכו הקצרצר (אפשר לסיים את גולדן אקס בפחות מרבע שעה – שליש מהזמן שלוקח לסיים את ההמשך שלו). אבל נקמתו של דת'-אדר הוא אכן משחק Hack & Slash לא פחות ממעולה שכל חובב הז'אנר חייב לשחק.

!Go Play

הדרך הריאלית היחידה כיום לשחק בניקמתו של דת'-אדר היא על פיסי/ מכשיר אנדרואיד באמצעות אמולטור ורום של המשחק. את אמולטור הארקייד MAME תורידו מדף המערכות, ואת המשחק אפשר למצוא בקלות בחיפוש באינטרנט.

דברו על פוסט זה ועל רטרו גיימינג בכלל בפורום!

שיתוף הפוסט