חובה לשחק: The Messenger

אנחנו בעיצומו של רנסנס רטרו גיימינג – משחקים חדשים עם פיקסלים גדולים ומוזיקת צ'יפטיון יוצאים כל הזמן. הקסם שלהם הוא שהם מנסים לשחזר את משחקי קונסולות ה 8 וה 16 ביט יותר איך שהיינו מעדיפים לזכור אותם ופחות איך שהם רצו בפועל על הקונסולות הישנות. והנה בא עוד אחד, The Messenger (להלן: "השליח"), אבל עד כמה הוא טוב ועד כמה הוא מיוחד בים משחקי הניו-רטרו שיצאו בשנים האחרונות?

הדבר הראשון שכולם אומרים על "השליח" – ובצדק – הוא עד כמה הוא מזכיר את נינג'ה גאיידן, ובעיקר את שלושת משחקי ה NES האייקוניים. סדרת נינג'ה גאיידן התחילה בכלל כמשחק ארקייד Beat’em Up ('מכות רחוב') ורק אח"כ המשיכה על ה NES עם שלושה משחקי פלטפורמה פופולאריים וסופר-דופר קשים. ריו היבוסה, גיבור משחקי ה 2D, המשיך לככב בפריקוול פוליגוני מעולה מ 2004 שפותח ע"י Team Ninja במקור לאקסבוקס המקורי, ושקיבל כמה וכמה גירסאות מצויינות (בלאק לאקסבוקס, סיגמה לפלייסטיישן 3 וסיגמה פלוס לפלייסטיישן ויטה).

"השליח" פותח ע"י סטודיו האינדי Sabotage והוא מופץ ע"י הילדים הרעים של תעשיית האינדי גיימינג כיום – Devolver Digital. זה משחק עם מודעות גבוהה לז'אנר ולשושלת היוחסין (הלא רשמית) שלו, והוא אפילו צוחק על זה. בכלל המשחק הזה משופע בהומור ומרבית הצחוקים הם באינטראקציה עם בעל החנות שאמנם אוכל את הראש קצת יותר מדי כשבוחרים באופציית ה Tell me a story אבל יש לו קסם ולכל הפחות הוא מעלה חיוך.

הגיימפליי ב"השליח" מלוטש עד כדי כמעט שלמות, השליטה בקפיצות ובתקיפות מדויקת עד רמת הפיקסל וזה תענוג צרוף לשחק בו. המשחק כולל מכניקת קפיצה/תקיפה שמכריחה את השחקן "לשלם" על מה שבמשחקים רבים ניתן "בחינם" – Double Jump – כשתוקפים ופוגעים באויב או בחפץ בזמן קפיצה אפשר לבצע קפיצה שניה ולזכות כך בעוד זמן אויר. זה דורש הסתגלות, ואכן "השליח" הוא משחק קשה: עד שסיימתי את המשחק מתתי יותר ממאתיים (זה 200) פעמים רובן מנפילה לתהום באזורים מאד ספציפיים, לדוגמה זה שבשלב ה Cloud Ruins. כשתגיעו לשם תדעו בדיוק על מה אני מדבר… לזכותי אציין שבדרך הצלחתי לאסוף את כל 45 הפאוור סילס, שכדי להשיג אותם צריך לעבור את אתגרי הפלטפורמה הקשים ביותר במשחק.

ואפרופו מוות, שקורה כאמור בתכיפות גבוהה, אחרי שמתים מופיע שד קטן ומעצבן בשם סקווארבל שקודם כל יורד עליך קצת ואז מחזיר אותך לחיים בצ'קפוינט האחרון, אבל עם קנס – הוא מלווה אותך כמה דקות ולוקח לעצמו את המטבעות שאוספים בזמן הזה ושנקראים בשם הדרמטי "רסיסי זמן". אכן, "השליח" הוא משחק קשה ואולי אפילו קשה מאד, אבל הוא הוגן וכשתשלימו בו אתגרים כמו שלב או בוס מסויים תרגישו אשכרה נינג'ה.

למרות שפע משחקי הניו-רטרו שם בחוץ "השליח" עדיין מצליח להיות מקורי ומפתיע. באמצע המשחק מתרחש טוויסט מדהים והעלילה קופצת 500 שנה קדימה בזמן, ובהתאם לכך התצוגה משתנה לגמרי וקופצת מ"גרפיקת 8 ביט" ל"גרפיקת 16 ביט" ואפילו המוזיקה משתנה בהתאם, וזה מגניב ביותר. בנוסף, בערך באותו הזמן קורה דבר מעניין נוסף והמשחק הופך להיות מפלטפורמר לינארי למטרואידוואניה כשבמסכים מסויימים מתווספות נקודות מעבר קדימה ואחורה בזמן מה שמאפשר חידות ופאזלים סביבתיים יצירתיים במיוחד. לכל שלב במשחק יש גירסת 8 ביט וגירסת 16 ביט עם מוזיקה מתאימה!
לדעתי ההיילייט האמנותי של המשחק הזה הוא מוזיקת הצ'יפטיון המשובחת שלו עליה היה אמון Rainbowdragoneyes. עכשיו במקום סתם להרעיף סופרלטיבים אני רק אגיד שבפלייליסט "Games" בטלפון שלי יש בדיוק שלושה פסקולים של משחקי ניו-רטרו: Scott Pilgrim The Game, Shovel Knight ו The Messenger.

לסיום חשוב לי לציין שברנסנס הרטרו גיימינג של השנים האחרונות יצאו משחקים פחות ממצויינים – אם כי עדיין לא רעים – כמו: The Mummy Demastered, Freedom Planet ו Fox n' Forests ועוד. וכמובן שיצאו גם משחקים מצויינים ממש, כמו: Bloodstained Curse of the Moon, Dead Cells, Death's Gambit, Owlboy. אבל The Messenger נמצא מעליהם ולדעתי הוא שני רק ל Shovel Knight האגדי. לכו לשחק בו עכשיו!

!Go Play

נכון לכתיבת שורות אלה "השליח" יצא רק לפיסי (Steam ו GOG) ולנינטנדו סוויץ' במחיר של $20 (לפני מבצעים). סביר מאד שהמשחק המדהים הזה ייצא בקרוב גם לפלייסטיישן ולאקסבוקס.

שיתוף הכתבה