קצר – Lode Runner Legacy

לואד ראנר הוא אחד מזכרונות הגיימינג המוקדמים ביותר שלי עוד מתקופת הקומודור 64, יחד עם ג'אמפמן. המשחק הזה הוא מהעידן שבו במרבית המשחקים הרקע היה שחור והמשחקיות הייתה בסיסית ומונוטונית עם סאונד שכלל בעיקר צפצופים ובליפים.

לואד ראנר המקורי פותח בשפת אסמבלי על מחשב אפל 2 ב 1982 ע"י דאגלס סמית', שהיה סטודנט לארכיטקטורה באוניברסיטת וושינגטון. בניגוד לג'אמפמן שיצא כמשחק אחד בתחילת שנות השמונים וזהו, לואד ראנר הפך להיות סידרה מפוארת עם עשרות משחקים (!). הזכויות לסדרה עברו בסוף שנות ה 2000 מהאדסון סופט ל Tozai Games שאף הוציאו גירסה מודרנית משהו ב 2009 לאקסבוקס לייב ארקייד.
לואד ראנר לגאסי הוא הניסיון של Tozai לחזור למקורות. הגרפיקה היא "מווקסלת", כלומר מורכבת מ Voxels (פיקסלים תלת מימדיים) ענקיים, הרקע הוא שחור והגיימפליי חזר להיות פלטפורמר-פאזלי שבו כל שלב הוא במסך אחד סטטי. אכן, הגרפיקה היא פשטנית במיוחד, והמוזיקה היא רפטטיבית, אבל אנחנו כאן בשביל הגיימפליי האייקוני הקלאסי ופחות בשביל הפרזנטציה.

המשחקיות המקורית נשמרה היטב, והפאזלים שמשלבים את מכניקת כריית הבורות וההתחמקות מאויבים מרגישים כיפיים ונוסטלגיים. המשחק כולל מאות שלבים ברמות קושי שונות, בכמה מודים שונים: הרפתקאת שחקן יחיד, שלבים המותאמים לשני שחקנים, 150 שלבים של המשחק המקורי עם גרפיקה תואמת (אם כי עדיין ב 3D), ואפילו עורך שלבים!
המשחק המקורי מ 1983 היה המשחק הראשון בהיסטוריה שכלל עורך שלבים מובנה, מה שהיה חדשני בצורה בלתי רגילה לזמנו. בהתאם, גם לגאסי כולל עורך שלבים שמאפשר כמובן גם לחלוק את השלבים שיצרת עם כל העולם, אה-לה מריו מייקר.

!Go Play
Lode Runner Legacy יצא לפיסי, נינטנדו סוויץ' ופלייסטיישן 4 במחיר מלא של $12. אמנם מבחינת פרזנטציה הוא לא מרהיב במיוחד, אבל הגייפליי הסופר נוסטלגי שלו הוא סולידי ביותר גם היום, עשרות שנים אחרי שהמשחק המקורי יצא.