צל הסייבר VS השליח

סייבר שאדו הוא המשחק השני שמפיץ סטודיו האינדי האגדי שהיה אחראי על שאבל נייט – Yacht Club Games. הוא עוצב ופותח ע"י מפתח אחד (!) מפינלנד בשם ארנה הונזיקר שעבד עליו במשך שנים לגמרי לבדו. והוא מנסה לעשות את מה שניסה לעשות (בהצלחה רבה) עוד משחק אינדי מעולה – The Messenger (או "השליח") של Sabotage Studio – והוא לשחזר את חווית המשחק המקורית של משחק הנינג'ה האולטימטיבי: נינג'ה גאיידן.

לי אישית סייבר שאדו הרגיש פחות נינג'ה גאיידן ויותר כמו שילוב של שני משחקי נינג'ה אחרים מדור ה 8 ביט: Shadow of the Ninja לנינטנדו נס (שנקרא גם "משחק הנינג'ה השני שיצא לנינטנדו") ו Cyber Shinobi לסגה מסטר סיסטם (כי הדמות שמשחקים שם היא גם רובוט). אבל באמת, כמו השליח גם סייבר שאדו מנסה להיות נינג'ה גאיידן, ומכיוון שהם כל כך דומים (מבחינת השליח – יותר החלק ה 8 ביטי שלו) אז אני אשווה ביניהם לאורך כל הסקירה הזאת.

העלילה מספרת על מסדר נינג'ות שהמנהיגה שלו חלתה ואביה, ד"ר פרוגן, ניסה להציל אותה באמצעות ניסויים רובוטיים (שנקראים במשחק סינטטיים). שאדו הוא השריד האחרון של המסדר הזה ועם החיים החדשים שקיבל כיצור סינטטי הוא יוצא למסע להציל את מנהיגת המסדר שהיא גם (כמובן) אהובתו. בדרך הוא צריך להביס את צבא היצורים הסינטטיים של ד"ר פרוגן שנוצרו לצוד ולהכחיד חברי המסדר כדי להשתמש ב"אסנס" שלהם.
העלילה אפילו קצת מרגשת לפרקים, אבל חסרת חוש הומור ומעט בנאלית, בייחוד לעומת ההומור המצויין של השליח. בדומה לסיידקיק בשם סקווארבל בהשליח, גם לשאדו יש סיידקיק חמוד בשם L-Gion שרואים ושומעים אותו בעיקר בין שלבים, אבל בהתאמה לבנאליות של העלילה אין לו את ההומור העוקצני והמצחיק של סקווארבל.

הגרפיקה, כמו בהרבה משחקי "ניו רטרו" אחרים, היא פיקסל-ארט-ית עם תצוגה שנמצאת על המנעד בין 8 ביט ל 16 ביט ולפעמים אפילו עד ל 32 ביט. לעומת השליח הצבעוני יחסית, צל הסייבר הוא אפל יותר ונראה ומרגיש כמו משהו שיצא בתחילת דור ה 16 ביט, וזו בדיוק היתה כוונת המפתח.
מוזיקת הצ'יפטיון של המשחק הופקה ע"י ג'ייק קאופמן שעבד עם המפיצה גם על שאבל נייט ומשחקים רבים של WayForward (החברה ממנה יצאו רוב המפחים של שאבל נייט), כמו דאבל דרגון ניאון המעולה וסדרת Shantae. המוזיקה באמת מצויינת, והמנגינה בבוס האחרון מגניבה במיוחד, אבל הוא עדיין לא הצליח להכנס לפנתאון הצ'יפטיון שלי שכולל את סקוט פילגרים, שאבל נייט, וכן – השליח.

המשחקיות דומה לזו של השליח – אם כי יותר לינארית ופחות בסגנון מטרואידוואניה – כלומר פלטפורמר מהיר ומדוייק שדורש מהשחקן להיות דרוך כל הזמן. לשאדו יש מד חיים ומד קסם שיורד כשמשתמשים בתנועות מיוחדות שלומדים ככל שמתקדמים בשלבי המשחק. לאורך השלבים ישנן נקודות שמירה שבהן אפשר "לרכוש" פאוור-אפים שממלאים את מד החיים ואת מד הקסם באמצעות "מטבעות" שאוספים מאויבים מובסים.
אבל בנוסף לאלה אפשר לרכוש גם מלווים רובוטיים עם מד חיים משל עצמם (עד שלוש פגיעות שאחריהן הם נהרסים). המלווים הרובוטיים הם די מגוונים וכוללים רובוט שממלא את מד הקסם, מגן שמאפשר גם לירות אותו על אויבים, להב בומרנג שמשתמש במומנט התנועה של הדמות ועוד. המלווים האלה הם מעין אופציית "איזי מוד" של המשחק, כי בהרבה מקרים נראה שהם כאן כדי להקל על המעבר של איזור קשה במיוחד. אני אישית תמיד מעדיף לשחק על HARD ולכן ניסיתי להשלים את השלבים מבלי להשתמש במלווים האלה בכלל, וברוב המקרים הצלחתי.

ואם ברמת קושי עסקינן, שאדו הוא ללא ספק אחד המשחקים היותר קשים – מתתי בו יותר מ 300 פעם (!!) בערך 50% יותר ממספר הפעמים שמתתי בהשליח, וזה אומר הכל כי השליח הוא ממש לא משחק קל. נכון שרמת הקושי הגבוהה במשחקי הנינג'ה האלה היא חלק מהעניין, והיא מסתכמת בלמידת תבניות התזוזה של האויבים ומציאת חלונות הזמן (מצומצמים ככל שיהיו) שנוצרים כדי לקפוץ או להתקיף, אבל אני חייב להגיד ששאדו סייבר הוא לפרקים קשה מאד עד כדי מעצבן. עם זאת, זה רק מעצים את הרגשת הסיפוק אחרי שמסיימים שלב או בוס קשה במיוחד.

מבחינת גיוון בשלבים, בדומה לשלבי היריות בהשליח כשרוכבים על דרקון, גם בצל הסייבר יש שלב מגניב במיוחד שבו רוכבים על אופנוע שבהמשך הופך לרובוט (!). חבל רק שאין יותר מהשלבים המיוחדים האלה כי הם באמת מוסיפים לחוויה.
אכן, צל הסייבר הוא משחק טוב מאד אבל מכיוון שהוא דומה כל כך לשליח, ההשוואה אליו מתבקשת עד כדי ראש בראש. ולכן אני חייב לומר שהשליח הוא טוב ממנו, בכל אספקט. עם זאת מדובר עדיין במשחק מצויין ומאתגר, ואיזה כיף שאנחנו חיים בזמן שבו שני המשחקים האלה יוצאים וצריך לבחור בין טוב מאד למעולה, פריבילגיה שלא כל כך היתה קיימת בתקופה שאותה המשחקים האלה מנסים לשחזר…

!Go Play
Cyber Shadow יצא לכל הקונסולות ולפיסי (גם בגירסאות מק ולינוקס) בסטים וגוג במחיר צפוי למשחק אינדי מסוג זה של $20. יפ, כמו המחיר של השליח 🙂 מומלץ במיוחד למי שבקטע של משחקי נינג'ה או משחקי ניו-רטרו מאתגרים במיוחד.