״האגדה על זלדה: אוקרינת הזמן״ על הנינטנדו 64 נחשב במשך שנים ארוכות למשחק הטוב ביותר בכל הזמנים. זה לא סתם סופרלטיב, כשיצא ב 1998 הוא זכה לציון מושלם כמעט מכל המגזינים באותה תקופה, ולראיה הציון שלו במטהקריטיק שעומד עד היום על 99.
בתחילת החודש יצא הרימייק שלו לנינטנדו סוויץ׳ 2. ואיכשהו, למרות שמדובר ברימייק למשחק כה ישן, נראה שלא סר חינו והוא עומד כיום על ציון 96 במטהקריטיק (מבקרים וגיימרים כאחד!). זה הישג מדהים כי מדובר כאן ברימייק נאמן למקור, הן מבחינת היקף ומבנה העולם והשלבים והן מבחינת מכניקות הגיימפליי והקרבות.
יציאת ״זלדה 64״ (כך נקרא בזמן הפיתוח) לוותה בחבלי לידה רבים שמקורם בכך שהיה אמור לצאת במקור ל 64DD, כונן הדיסקים של הנינטנדו 64. אותו כונן שיציאתו נדחתה במשך שנתיים תמימות ולבסוף כלל לא יצא במערב, גרם למשחק לצאת מפרופורציה מבחינת גודלו. בגלל שהוא תוכנן להיות מאוחסן על דיסק, המשחק יצא בסופו של דבר ב 1998 במחסנית שהכילה 256Mb! נפח זיכרון חסר תקדים למשחק קונסולה (שאינה ניאו גיאו…).
אבל איזה משחק זה היה! אם סידרת זלדה היא אחת מסדרות המשחקים האיכותיות ביותר, הרי ש"אוקרינת הזמן" נחשב בעיני רבים כמשחק הטוב ביותר בסידרה. רבות נכתב על המשחק הזה ששבר את שיא המכירות של המשחק הראשון בסידרה (יותר מ 7 מליון עותקים!). הוא היה המשחק הראשון לקבל ציון 10 מושלם במגזינים ואתרי משחקים רבים, ומאוחר יותר קיבל את התואר משחק המאה של GameSpot. ולא בכדי.
״אוקרינת הזמן״ היה תקופה ארוכה המשחק הכי מרשים ששיחקתי בו. קו העלילה מרתק בעיני למרות שבבסיסו הוא זהה לשאר הקווסטים בסידרה. רמת המשחק דורגה בצורה מושלמת ואיפשרה לימוד יסודי של השליטה בלינק, שיטת הקרבות של נעילה על האוייב פשוט גאונית (לזמנה, ובכלל) והפאזלים והחידות יצרו איזון בין אתגר לעניין.
חשוב לומר כי ״אוקרינת הזמן״ (הן המקורי והן הרימייק) הוא די קל הן בקרבות והן בפאזלים, גם בחלקים היותר מאתגרים שלו. יחד עם זאת, לדעתי זה לא פוגם בהנאה כלל ועיקר. אני אישית אוהב משחקים מאתגרים וככל שיש לי את הבחירה אני בוחר ברמת קושי גבוהה. כאן אין אפשרות לבחור רמות קושי, והמשחק בהגדרתו ובתכנונו אמור להיות יותר חווייתי ופחות מאתגר, ואני ממש בסדר עם זה.
בהוצאות של ״אוקרינת הזמן״ על הגיימקיוב וה 3DS דווקא כן היה Hard Mode שנקרא ״מאסטר קווסט״, שכלל מקדשים, פאזלים ואויבים מאתגרים יותר. האם נינטנדו יתנו לנו את ה״מאסטר קווסט״ כ DLC עתידי לרימייק? לדעתי כן…
יש לי וידוי קצת מביך: הפעם הראשונה ששיחקתי ב״אוקרינת הזמן״ היתה כמה שנים אחרי שהוא יצא. ואם לא די בכך, לא שיחקתי בו על קונסולת נינטנדו 64, אלא על לפטופ ווינדוז עם האמולטור (האגדי!) ״פרוג׳קט 64״. זה לא הוריד מעוצמת החוויה, אבל תמיד הרגשתי שיש לי חוב כלפי עצמי לשחק ביצירת המופת הזאת על קונסולה מקורית. בחלוף השנים חיפשתי קונסולת נינטנדו 64 עם מחסנית (מוזהבת כמובן!) או 3DS עם הרימייק (הראשון) של ״אוקרינת הזמן״, אבל מסיבות שונות זה לא הסתייע.
שנים חלפו ושכחתי מהעניין.
יום אחד בתחילת ספטמבר 2026 נינטנדו פרסמה דיירקט ביוטיוב לכבוד 40 שנה לסדרת זלדה, ושם הופיע טריילר לקונסולת סוויץ׳ 2 במהדורה מיוחדת שתצא באותו הזמן עם הרימייק החדש (השני) ל״אוקרינת הזמן״.
בכל חיי רכשתי רק קונסולה אחת במכירה מוקדמת. זו היתה הפלייסטיישן 4 פרו מהדורת גאד אוף וור מ 2018. אם כן, הסוויץ׳ 2 מהדורת 40 שנה לזלדה היא הקונסולה השניה. ואיך שנראית תעשיית הגיימינג כיום, ייתכן גם שזו הקונסולה האחרונה :/
ויש לי עוד וידוי מביך: זו קונסולת הנינטנדו הראשונה שאני רוכש בכספי שלי. בסופר נינטנדו שלי זכיתי בתחרות גיימינג בשנות התשעים, את הגיימבוי קנה אבא שלי באחת מנסיעותיו לחו״ל, ואת ה DS קיבלתי מנינטנדו בכבודם ובעצמם, יחד עם 10 משחקים, כמחווה לכך שהסכמתי להחזיר להם את הדומיין nintendo.co.il. כן, הדומיין הישראלי הרשמי של נינטנדו היה כמה שנים בבעלותי. סיפור אמיתי!
כן, זו כנראה הקונסולת מהדורה מיוחדת הכי יפה שנינטנדו הוציאה אי פעם.
אבל זה רק חצי מהחוב. החצי השני הוא המשחק.
האם הרימייק על הנינטנדו סוויץ׳ 2 הצליח לשמור על האיכויות של המקור? כמה אפשר עוד לשפר במשחק המעוטר ביותר בהיסטוריה של הגיימינג עם רימייק שמתיימר להיות נאמן למקור?
הגרפיקה של המשחק המקורי העיפה אותו אל גבולות היכולת של הנינטנדו 64 והתוצאה לא היתה מביישת אפילו משחקים על קונסולות מתקדמות יותר (כמו למשל הסגה דרימקאסט).
בהתאמה, הרימייק על הנינטנדו סוויץ׳ 2 הוא ככל הנראה המשחק היפה ביותר שנינטנדו הוציאה אי פעם, והוא תצוגת תכלית יפהפיה ליכולות של הקונסולה.
הפרזנטציה של ״אוקרינת הזמן״ על הסוויץ׳ 2 היא מדהימה בכל קנה מידה. הגרפיקה היא חדה (אמנם לא 4K, אך כן מעל 1080P במצב עגינה) וחלקה כמשי (כמעט תמיד על 60fps קבוע). המודלים מפורטים להפליא, ובמיוחד של לינק לרבות הבגדים והמצנפת שלו, הדמויות הראשיות והבוסים.
אהבתי במיוחד את זה שהמצנפת של לינק לא עושה אף פעם קליפינג לתוך פריטים אחרים כמו המגן או החרב שעל גבו, מה שקורה בהמון משחקים גם טובים מאד כמו Dragon's Dogma 2 שם הגלימות של הדמויות הן בקליפינג תמידי עם המגנים (בעע).
אבל הדבר הכי יפה ב״אוקרינת הזמן״ הוא העולם שלו. היערות עם הצמחיה הצפופה שמגיבה לתנועותיו של לינק, המערות עם הערפילים הדינאמיים על הרצפה, אנימציית המים היפהפיה שהיא מהמרשימות שראיתי, התאורה וההשתקפויות שהן מציאותיות הרבה יותר ממה שהסוויץ׳ 2 אמור להעז להציג, ועוד ועוד.
זהו ללא ספק העולם הכי המרהיב שנינטנדו אי פעם הציגה.
המוזיקה הקאנונית מהנינטנדו 64 חוזרת כאן במלוא תפארתה. אבל הפעם היא מנוגנת עם כלים אמיתיים והיא יפה מתמיד. המנגינה בפתיח עם לינק רוכב על הסוסה שלו ׳איפונה׳ ברחבי ׳השדה של היירול׳, תמיד ריגשה אותי והפעם החליל האמיתי הופך אותה לעמוקה ומרגשת אף יותר.
הגיימפליי נשאר בבסיסו זהה למשחק המקורי, עם שיפורים קטנים אבל משמעותיים. השיפור הכי מורגש הוא תפריט החלפת האביזרים שאפשר לקרוא לו בקלות עם כפתורי הכתף L ו R. מזכיר מאד את התפריט המהיר ב Breath of the Wild. זאת לעומת מכניקת התפריטים המסורבלת משהו בגירסת הנינטנדו 64 שהיתה אולי הנקודה החלשה היחידה במשחק. וכן, גם החלפת המגפיים במקדש המים היא הרבה (הרבה!) יותר קלה וזורמת הפעם 🙂
עוד שיפורים הם בשליטה החופשית במצלמה (אחרי הכל, יש לנו הפעם שני סטיקים!), דיבוב מלא בקטעים הסינמטיים, כניסה למקומות ולבתים בלי מסכי טעינה, מעקב אחר ההתקדמות בקווסטים השונים, זרימת קרבות חלקה יותר והוספת כפתור קפיצה.
המשחק גם נתמך ע״י אפליקציית Zelda Notes המצויינת של נינטנדו שכוללת מפות, טיפים, סטטיסטיקות ומעקב מפורט אחר התקדמות במשחק. זו אפליקציה כל כך כיפית שהיא עושה חשק לשחק שוב ב Breath of the Wild ו Tears of the Kingdom, שני משחק זלדה האחרים הנתמכים בה.
הסיפור נשאר אותו סיפור, ילדותי משהו אבל מקסים. האלמנט הייחודי ב״אוקרינת הזמן״ הוא מעבר הזמן: במהלך המשחק השמש זורחת ושוקעת והימים עוברים, ובנוסף לכך יש את המסע בזמן שמאפשר לשחק שתי גרסאות של לינק – כילד וכמבוגר. שינויים שנעשה כילד במקום מסויים ישפיעו על אותו האיזור כשנשחק את לינק הבוגר.
כשמשחקים את לינק הילד, ובמיוחד בחלק הראשון של המשחק ב״יער קוקירי״, ההרגשה היא של סיפור פיות קסום שהתעורר לחיים.
המשחק גם מעמיק את הידע שלנו על ההיסטוריה של היירול, יצירת ה״טריפורס״ וסיפורו של גאנון שהפך ממלך הגנבים האנושי למנהיג המפלצתי של כוחות הרשע. מלבד העלילה העיקרית יש עוד המון דברים לעשות: בריכת הדיג המרתקת, גלריות הפגיעה במטרה, חנות המסיכות, רכיבה על סוסים וכמובן הנגינה באוקרינה, אם להזכיר רק כמה.
״אוקרינת הזמן״ על הנינטנדו סוויץ׳ 2 הוא סיפור פיות קסום ויפהפה שגרם לי להתמכר אליו כאילו לא עברה רבע מאה מאז ששיחקתי בו לראשונה. מזמן לא נהניתי כל כך ממשחק, ואני יכול להגיד סוף סוף שהחוב שלי לעצמי שולם במלואו. עם ריבית.
!Go Play
הרימייק של ״אוקרינת הזמן״ יצא בלעדית על הנינטנדו סוויץ׳ 2. הוא מדהים גם אם אתם מגיעים עם נוסטלגיה (כמוני) וגם אם לאו. הוא היה הסיבה לכך שקניתי את הקונסולה הזאת יחד עם המשחק בהזמנה מוקדמת, וזה אומר הכל.
