You are currently viewing חובה לשחק: Darksiders III

חובה לשחק: Darksiders III

סקירות רבות של דארקסיידרס 3 ציינו כי הוא משחק טוב, אבל עם משחקיות קצת מיושנת ומחדש מעט מאד. וזה נשמע כמו משחק מתאים ממש לבלוג שאתם קוראים עכשיו 🙂 ובהתחשב בכך שמאד אהבתי את שני המשחקים הקודמים – ואפילו כתבתי עליהם כתבת "חובה לשחק" – הנה הסקירה שלי של Darksiders 3.

דארקסיידרס 3 מתרחש פחות או יותר במקביל לשני משחקים הקודמים. קפצו שניה לכתבה על דארקסיידרס 1 ו 2 כדי לקבל מושג על הרקע העלילתי של המשחק. הפעם הפרוטגוניסט היא פיורי – הפרש(ית) השלישי(ת) מתוך ארבעת פרשי האפוקליפסה. פיורי נשלחת, בפקודה של "המועצה החרוכה", למצוא ולהביס את המניפסטים הפיזיים של שבעת החטאים על פני כדור הארץ, וזאת מיד לאחר האפוקליפסה שגרמה להשמדתה הכמעט מוחלטת של האנושות. המשחק ממשיך, כמו קודמיו, לדון בשאלות פילוסופיות של "טוב" נגד "רע" ומה שביניהם, וזה באמת מעניין אבל מקבל את תשומת הלב הראויה רק בסופו.

את 20-30 השעות שייקח לשחקן הממוצע לסיים את המשחק הוא יבלה בעיקר בקרבות עם שדים (וגם קצת מלאכים). אמנם יש כמה חידות ופאזלים סביבתיים הפזורים פה ושם לאורך השלבים – משמעותית פחות מהמשחקים הקודמים -אבל ללא ספק הלחם והחמאה של דארקסיידרס 3 אלו הם הקרבות. פיורי היא עוצמתית במיוחד בהתקפותיה, אך נראה שביחס לאחיה היא מעט חלשה מבחינת ספיגת נזק. גם אויבים חלשים יחסית יכולים להביס אותה עם שלוש-ארבע פגיעות, ולכן היא נסמכת בכבדות על יכולת ההתחמקות שלה, שמזכירה מאד את מכניקת ה Witch Time ב Bayonetta. אכן, המשחק הזה הוא עליית מדרגה משמעותית בקושי של הקרבות לעומת שני המשחקים הקודמים, והמפתח להצלחה בו הוא למידה והתמחות במנגנון ההתחמקות והתקפת הנגד.

אני נהנה ממשחקים מאתגרים ומקפיד כמעט תמיד לשחק ברמות הקשות יותר, ובהתאם בתחילת המשחק מתתי הרבה יותר פעמים ממה שאני רגיל ולכן השתמשתי הרבה ב"מג'יקים" ובתנועות המיוחדות של פיורי (שמלווים בגרפיקה מרהיבה!). אבל ככל שהמשחק התקדם מצאתי שאני מסתמך פחות ופחות על ה"מג'יקים" ויותר על מנגנון ההתחמקות שהמיומנות שלי בו השתפרה בהתמדה.

עם ההתקדמות במשחק פיורי מקבלת ארבע צורות Hollow (אש, סערה, כח וקרח), ולכל צורה יש נשק משני נוסף על השוט הקאנוני שלה, וביטוי גרפי בצבע השיער של פיורי, וזה נראה מגניב מאד. המעבר בין הצורות הוא מיידי בלחיצת כפתור, וכל צורה כוללת יכולות מיוחדות (כמו קפיצה כפולה, דאייה, שבירת מחסומים וכד') שמאפשרות לפיורי להגיע למקומות חדשים. אכן, פעמים רבות יש צורך לחזור לאזורים שכבר ביקרתם בהם, אבל זה הרבה פחות מעיק ממה שזה נשמע.
העולם בדארקסיידרס 3 מרגיש קטן יותר ביחס למשחקים הקודמים, ונראה שכולו מתרחש בעיר אחת עם אזורים שונים שמחוברים ביניהם במעין מבוך אחד ענקי. מבחינת קנה מידה המשחק פחות אפי מקודמיו, אין בוסים ענקיים ממש ואין בכלל שלבי רכיבה על סוס במרחבים כמו שיש בשני המשחקים הקודמים.

הארטיסטיות המיוחדת של סדרת דארקסיידרס, כמו גם הסיפור המעניין, מהווים עטיפה נאה למשחק שבבסיסו הוא Hack & Slash מטרואידווניה מאתגר ויפהפה. אם כמוני הייתם בעניין של שני המשחקים הקודמים, אתם תהנו מאד גם מהמשחק הזה ומהערך המוסף שלו ליקום של דארקסיידרס.

!Go Play
דארקסיידרס 3 יצא בסוף 2018 לפלייסטיישן, לאקסבוקס ולפיסי במחיר מלא של $60 לפני שתי הרחבות לא ממש משמעותיות. כמה שאני אהבתי את המשחק, הוא לא באמת שווה מחיר מלא, אבל הוא מקבל מדי פעם הנחות משמעותיות על הקונסולות כמו גם על הפיסי ב GoG, סטים ואפיק.
בסוף 2021 המשחק יצא על הנינטנדו סוויץ' במחיר מלא (מפתיע משהו) של $40 שאולי משקף את זה שזו הגירסה הכי פחות מרשימה גרפית.