וונדר בוי נחשב באייטיז הקמע של סגה, יחד עם אלכס קיד, ועד להגעתו של מיודענו סוניק הקיפוד. אלא שמשחקי וונדר בוי לא פותחו ע"י סגה, וכפי שפירטתי בכתבה ילד הפלא לפני עולם המפלצות הם מהמקרים הסבוכים ביותר של זכויות יוצרים במשחקי וידאו שאני מכיר. אבל למרות הרקע העסקי הסבוך, משחקי "עולם המפלצות" של הסדרה הם ממשחקי הפלטפורמה-פעולה-תפקידים הטובים ביותר שיצאו.
גראדיוס, קונטרה וקסטלוואניה היו המותגים החזקים ביותר של קונאמי בתקופת קונסולות ה 8 וה 16 ביט בשנות השמונים והתשעים. אבל בסוף הניינטיז הסדרות האלו ירדו מגדולתן בעיקר בגלל מעבר לא הכי מוצלח לגרפיקת 3D מבוססת פוליגונים. אלא שבסוף שנות ה 2000 הוציאה קונאמי משחקים חדשים בסדרות הללו כמשחקי ניו-רטרו בסגנון פיקסל-ארטי (!) רק כדי להעלים אותם לעד פחות מעשר שנים אחר כך…
בשנות השמונים והתשעים סגה שלטה בישראל בזכות החברות "באג" (בעיקר במסטר סיסטם) ו"סאני" (בעיקר במגה דרייב), ובאותו זמן כמו רבים אחרים גם אני הייתי ילד סגה. היום אני לא אספן וגם לא מתיימר להיות אספן, אבל גירסת המיני של המגה דרייב הצליחה ללחוץ אצלי על כל הכפתורים הנכונים ואיכשהו יצא שקניתי את כל שלוש הגירסאות של הקונסולה: המגה דרייב היפנית (הגירסה המקורית שהיתה לי בניינטיז), המגה דרייב האירופאית והג'נסיס האמריקאית.