Double-Dragon-Neon-Headpic-1

חובה לשחק: Double Dragon Neon

כחובב משחקי מכות רחוב מושבע עוד משנות השמונים, מאד שמחתי לגלות את דאבל דרגון ניאון. ניסיתי לשחק בו לראשונה לכשיצא לפיסי ב 2014 (יותר משנה אחרי שיצא ל PS3 ול X360). חשבתי שהוא מעביר היטב את חווית משחק הארקייד הראשון מ 1987, עם כל הטוב (והרע) שבכך. אכן, ניאון מצליח להעביר היטב את תחושת הנוסטלגיה לדאבל דרגון המקורי בפרט ולאייטיז בכלל בעזרת הומור, מוזיקה והמון רפרנסים צ'יזיים לתרבות האייטיז. אבל עם זאת המשחק גם משחזר את שיטת הקרבות של המשחק המקורי ולכן הוא גם קצת מתסכל למי שרגיל למשחקים "זורמים" יותר. הגעתי עד לאמצע, ואז עזבתי אותו. אחרי כשנה חזרתי לנסות אותו שוב והחוויה פתאום היתה שונה. ולטובה.

מפתחת המשחק WayForward, שאחראית על משחקי רימייק מצויינים אחרים כמו Duck Tales Remastered, עבדה עם מפתח המשחק המקורי, ישיהיסה קישימוטו, כדי לנסות להעביר את תחושת הארקייד המקורית. והם הצליחו בכך כי ניאון מצליח לפרקים לתסכל כמו משחק ארקייד מסוף האייטיז שמנסה להוציא ממך כמה שיותר אסימוני משחק… אבל כדי לפצות על שיטת הקרבות המעט איטית ומאובנת, יש במשחק אלמנטים של משחק תפקידים שעוזרים לשחקן לפתח ולהעצים את הדמות שלו. שימוש במערכת ההעצמה הזו היא המפתח להתקדם ולסיים את המשחק, במיוחד ברמות הקושי הגבוהות יותר.

Double-Dragon-Neon-Poster

ניאון כולל מערכת מפורטת למדי של פיתוח דמויות שמתבססת על איסוף קלטות טייפ עם שירים. כל שיר מייצג פאוור אפ אחר. יש שני סוגים של פאוור אפ – ספיישלים או תנועות מיוחדות (Sosetzitzu), ושידרוג נתונים קבועים של (1)התקפה, (2)הגנה, (3)מג'יק ו(4)נקודות פגיעה (Stances). הסוסציצו כוללים כדורי אש, התקפת דרקונים, ברקים, והחביב עלי – בעיטה מסובבת בסגנון גיא מפיינל פייט. שידרוג הסטאנסס משפיע על לפחות אחד מארבעת הנתונים, בתלות של מצבים מסויימים כמו למשל כשנותר לך פחות מחצי מנקודות הפגיעה עד לפסילה. אני אישית מעדיף להשתמש ב"באלאנס". יש שמונה פאוור אפים לכל סוג ואפשר לבחור להפעיל בו זמנית רק אחד מכל אחד מהם – סוסציצו או סטאנסס. כל אחד מ 16 הפאוור אפים האלה מיוצג ע"י שיר שמוקלט על קלטת, וכל שיר הוא פארודיה על סגנון מוזיקלי אחר מהאייטיז. זה מצחיק ומגניב ומי שבעניין יהנה מאד מלעבור בין השירים, כמובן עם צליל המעבר בין טראקים בווקמן 🙂

אפשר להשיג שירי פאוור אפ רנדומלית עם חיסול אויבים, ואפשר לרכוש שירים ספציפיים בחנות. אפשר גם להגדיל את הקיבולת של הקלטות אצל אמן הטייפים וככה ניתן לשדרג כל פאוור אפ עד למקסימום דרגה 50. אמן הטייפים דורש מית'ריל לכל שידרוג שאותו משיגים עם הבסת בוסים. הצד הפחות טוב בהשתלטות על מערכת הקסמים/ שידרוגים הזאת הוא שהיא דורשת גריינדינג. ללא ספק מצאתי את עצמי משחק את השלב השני הרבה יותר מדי פעמים כדי לקנות שירים, לשדרג קלטות ולהשיג מית'ריל.

בקטע של משחקי מכות רחוב מהאייטיז והניינטיז? קחו רבע דקה הפסקה לעשות לייק לדף הפייסבוק של VGFreak!

facebook like banner

עוד אלמנט גיימפליי חשוב בניאון, שלא קיים במרבית משחקי המכות רחוב הוא פעולת התחמקות. אם מתחמקים מהתקפה ברגע האחרון נכנסים למצב Gleam קצר שבמהלכו כל התקפה מסבה נזק גבוה בהרבה מהרגיל. התמחות בפעולה הזאת יכולה לעשות את המשחק קל הרבה יותר. אם השחקן שולט היטב בפאוור אפים ובהתחמקויות אז אפשר לסיים את המשחק בפחות משעתיים. ואם משחקים שני שחקנים יחד, אף בהרבה פחות מכך, כפי שניתן לראות בלונגפליי הבא:

המוזיקה בניאון מגניבה במיוחד, אבל הגרפיקה היא שק מעורב… הרקעים משעממים וחסרי השראה, אבל דמויות הגיבורים והאויבים מפורטות ונראות מעולה. כמו במשחק המקורי גם כאן שתי הדמויות של בילי וג'ימי הן זהות לחלוטין ונבדלות בצבע השיער בלבד, פעם זה היה כדי לחסוך בזיכרון, היום זה לשם הנוסטלגיה.
האם אני ממליץ על המשחק? – למישהו שחזק בענייני מכות רחוב אז כן! רק תשתלטו על התחמקויות ופאוור אפים. מי שלא בקטע של משחקים כאלה יתכן שהוא ימצא את המשחק קצת חוזר על עצמו, כן, גם עם הומור האייטיז.

!Go Play
את המשחק אפשר לרכוש בחנויות Xbox Live או Playstation Network. אני מציע לחכות למבצעים, אבל אם הקונסולה שלכם פרוצה תוכלו גם לא לשלם עליהם בכלל 🙂
להורדת המשחק לפיסי גשו ל STEAM או לאתר הטורנטים הקרוב למקום מגוריכם 🙂

דברו על פוסט זה ועל רטרו גיימינג בכלל בפורום!

שיתוף הפוסט