ShovelKnight-Headpic-1

חובה לשחק: Shovel Knight

שאבל נייט הוא שיר הלל למשחקי הפלטפורמה על קונסולות ה 8 ביט, ובעיקר הנינטנדו NES. הוא מציג גרפיקת 8 ביט מעולה ומוזיקת צ'יפטיון לא פחות ממדהימה. אם היה יוצא בסוף האייטיז, שאבל נייט היה בקלות תופס מקום בפנתאון משחקי ה NES הטובים ביותר, לצד המשחקים האגדיים שמהם הוא שואב השראה: מגה מן 2, קאסטלוואניה, סופר מאריו 3, ודאק טיילס.

אביר האת נחשב אחד מסיפורי ההצלחה הידועים ביותר בקיקסטארטר, וזאת למרות שהוא גייס סה"כ פחות מעשירית (!) מהסכומים המטורפים של Mighty No. 9 או Bloodstained ("רימייקים" של מגה מן וקאסטלוואניה בהתאמה). לא ברור איך הקיקסטארטר הזה הצליח כל כך, הרי אין כל כך מחסור במשחקי פלטפורמה 8 ביט, אבל קרוב לודאי שמי שקורא שורות אלה לא מתלונן על כך. אני יודע שאני ממש לא. בסופו של דבר, המשחק יצא אמנם בכמה חודשי איחור לעומת התכנון המקורי, אך ההמתנה בהחלט היתה שווה את זה.

WallpaperPixels

שאבל נייט לכאורה מגביל את עצמו לרזולוציה, מספר הצבעים ומגבלות האודיו של ה NES אך מציג משחק שנראה ונשמע יותר טוב ממה שה NES היה מסוגל להריץ בפועל. לדוגמה: אין פליקרים של ספרייטים (בלי דמויות מהבהבות זה לא באמת משחק 8 ביט :)) והגרפיקה מוצגת בצורה חדה ביותר (קונסלת ה NES הוציאה סיגנל RF בלבד עם איכות תמונה גרועה, במקרה הטוב). אפשר להגיד ששאבל נייט הוא משחק 8 ביט יותר כמו שאנחנו זוכרים אותם וקצת פחות מאיך שהם היו באמת.
הגרפיקה במשחק באמת נהדרת, וזה לא משנה אם אתה רטרו גיימר או לא כל כך (הרי כולנו רטרו גיימרים, לפחות קצת…). הדמויות מורכבות מפיקסלים מרהיבים בארט סטייל Cartoon-ish ובאנימציות מצויינות, והרקעים אטמוספירים ומפורטים כמה שניתן עם פיקסלים כל כך גדולים P:
המשחק משתמש בלוח הצבעים של ה NES (סה"כ 52) אבל לא מגביל את עצמו במספר הצבעים על המסך. ל NES היתה מגבלה של 24 צבעים בו זמנית על המסך, וגם מגבלה בגודל ובמספר הספרייטים שיכולים להיות מוצגים בזמן נתון. המגבלות האלה כמובן לא תופסות בשאבל נייט, ולכן הוא נראה כמו המשחק היפה ביותר שה NES יכול היה להציג בעולם מושלם בלי מגבלות.

הסאונד מתעלה אפילו על הגרפיקה, וכולל את אחד הסאונדטרקים הצ'יפטיוניים הטובים ביותר שיצא לי לשמוע – באותה הליגה עם סקוט פילגרים! את המוזיקה יצר ג'ייק קאופמן שבאופן מפתיע (או שלא כל כך מפתיע) היה אחראי גם למוזיקה במשחק שכבר סקרתי בעבר – דאבל דרגון ניאון. דרך אגב, שני טרקים כאן נוצרו ע"י מאנאמי מצומאה שעבדה עד 1991 בקאפקום והיתה אחראית לסאונדטרק המעולה של מגה מן ושל משחקי ארקייד רבים כמו UN Squadron ו Magic Sword.

אבל מה שבאמת הופך את המשחק הזה למיוחד הוא המשחקיות שלו. כמו המשחקים היותר טובים מדור ה 8 ביט, השליטה בשאבל נייט כל כך הדוקה שלא משנה מה קורה על המסך, אם נפסלת אתה מרגיש שזו היתה אשמתך הבלעדית. האביר הקטן מגיב מעולה ללחיצות הכפתורים גם בהתקפות וגם בקפיצות המדוייקות ומערכת הנזק עובדת היטב.

בקטע של משחקי פלטפורמה 8 ביט? מה דעתך לקחת רבע דקה הפסקה ולעשות לייק לדף הפייסבוק של VGFreak!

facebook like banner

אחד מערוצי הרטרו גיימינג האהובים עלי, My Life in Gaming, הוציא מדריך וידאו לשאבל נייט בסטייל קלטות ההדרכה מהאייטיז. פשוט גאוני:

גבירותי ורבותי, שאבל נייט הוא בקלות משחק הרטרו המקורי הטוב ביותר שיצא לי לשחק בו. הוא עושה הכל כל כך טוב, עד שלמרות הבחירה התמוהה באת חפירה ככלי הנשק (היה לי קצת קשה לקבל את זה שלגיבור אין חרב. אבל זה בעיקר כי אני בוק) – אני פשוט התאהבתי בו מהשלב השני בערך ולא הורדתי את השלט מהיד עד שסיימתי אותו. ציון מומלץ ביותר מעריך אותו בחסר. חובה חובה חובה!

!Go Play
את המשחק אפשר לרכוש לקונסולות בחנויות Xbox Live, Nintendo eShop ,Playstation Network.
או לפיסי ב STEAM או GOG. אני מציע לחכות למבצעים שיוצאים כל הזמן.

אפשר כמובן להשיג אותו בקלות גם מבלי לשלם עליו בכלל, אבל תרשו לי להמליץ לרכוש את המשחק הזה. הוא ללא ספק שווה אפילו את המחיר המלא שלו שעומד על $15.

דברו על פוסט זה ועל רטרו גיימינג בכלל בפורום!

שיתוף הפוסט