שינובי (נינג'ה ביפנית) היה התגובה של סגה לטרנד הנינג'ות של שנות השמונים. סידרת המשחקים הזאת הייתה תצוגת יכולות של סגה באולמות הארקייד ובמקביל על המאסטר סיסטם ואחריה כמובן גם על המגה דרייב. ב 30 השנים שחלפו מאז המשחק הראשון יצאו לא מעט משחקים תחת השם "שינובי" אך לא כולם יכולים באמת להיקרא קלאסיקות. ללא ספק שיאה של הסידרה היה בראשיתה עם שלושה משחקים שאני קורא להם "טרילוגיית ג'ו מוסאשי".

שינובי
המשחק המקורי יצא לארקייד ב 1987 על פלטפורמת הסיסטם 16 של סגה. הוא פותח ע"י צוות בראשות יוטאקה סוגאנו ושאב השראה מהגיימפליי של המשחק רולינג ת'אנדר שיצא כשנה לפני כן ע"י נאמקו. הסיפור מתרחש בימינו אנו (כלומר בשנות השמונים…) והוא על נינג'ה בשם ג'ו מוסאשי שיוצא להציל ילדים שנשבו ע"י הארגון הטרוריסטי זיד. עם הצלת שבויים מסויימים ג'ו יקבל שדרוג של השוריקנים לאקדח עם כדורים מתפוצצים, ומבעיטה/אגרוף (בהתקפה קצרת טווח) לחרב קאטאנה. ג'ו יכול גם להשתמש ב"נינג'ה מג'יק" שיחסל את כל האויבים על המסך. אך זה ניתן לביצוע רק פעם אחת בשלב. בין השלבים העיקריים יש שלבי בונוס בגוף ראשון שבהם צריך לחסל עם שוריקנים את כל הנינג'ות על המסך כדי לזכות בפסילה נוספת.

שינובי הוא משחק ארקייד קלאסי (עם גרפיקה וסאונד מעולים לזמנו), ובהתאם לכך מטרתו להוציא מהשחקן כמה שיותר מטבעות ובמקביל לא להיות ארוך מדי. פאן פאקט מעניין עם קשר למשחק הבא בסדרה – הנינג'ות בשלב הראשון שמטפסות על הקירות נראות באופן [יותר מדי] מחשיד כמו ספיידרמן. אכן, בשנות השמונים תחום זכויות היוצרים במשחקי וידאו לא היה מפותח במיוחד 🙂
כמו להיטי ארקייד רבים אחרים של סגה באותה תקופה, גם שינובי יצא בגירסאות כמעט לכל קונסולה (כן, גם ל NES) או מחשב ביתי שהיה קיים. אבל הגרסה הביתית הטובה ביותר היא ללא ספק זו שיצאה על הקונסולה של סגה באותו הזמן – המאסטר סיסטם. יש לציין גם את הגרפיקה המעולה של גירסת הפיסי אנג'ין, אך זו גירסה קצת בעייתית כי היא השמיטה כמה שלבים ואין בה אפשרות לתקיפה קצרת טווח, כלומר אין בעיטות/ אגרופים/ חרבות וניתן רק להטיל שוריקנים, מה שמגביל את הגיימפליי ומצמצם את חווית המשחק.

ההמשך היחיד של שינובי באולמות הארקייד היה Shadow Dancer מ 1989. זה היה משחק מתוחכם יותר מקודמו עם גרפיקה וסאונד משודרגים (הודות לפלטפורמה הסיסטם 18 עליה הוא רץ), וגיימפליי מורכב יותר שהתבטא בשותף החדש שלך ללחימה בזיד – כלב תקיפה לבן שניתן לשלוח לנטרל אויבים. אלא שמשחק זה לא נכלל בטרילוגיית ג'ו מוסאשי בה עסקינן כי הגיבור הוא הייאטי שהוא הבן של ג'ו. יצויין כי גירסת המגה דרייב של שאדו דנסר היתה טובה בהרבה ממשחק הארקייד, אם כי מעט פחות מרשימה ויזואלית.
הספרייטים של הייאטי היו הבסיס לעיצוב הספרייטים של ג'ו מוסאשי בשני משחקי הדגל הבאים שיצאו [אקסקלוסיבית] למגה דרייב. שניהם מופיעים כמעט בכל רשימות המשחקים הטובים ביותר שיצאו לקונסולת ה 16 ביט של סגה.

נקמתו של שינובי
נקרא ביפן סופר שינובי. נקמתו של שינובי היה בין המשחקים המוקדמים ביותר שיצאו למגה דרייב ב 1989. למרות זאת הוא היווה, יחד עם גולדן אקס שיצא באותו הזמן, תצוגת יכולות פנטסטית לקונסולה הצעירה. המשחק פותח ע"י צוות בראשות נוריושי אובה ומטרתו הייתה להציג את העליונות של המגה דרייב על המתחרים – הנינטנדו NES והנק פיסי אנג'ין.

נקמתו של שינובי הוא משחק מורכב וארוך בהרבה מקודמו שהיה לינארי וקצר, כמו שמשחקי ארקייד אמורים להיות. הוא הציג פיתוחי גיימפליי כמו קפיצה כפולה, הטלת חמישה שוריקנים בו זמנית, מד חיים (לעומת מוות בפגיעה אחת), וארבע יכולות מיוחדות, או "נינג'ה מג'יק": מגן, קפיצה משופרת, שיפור כלי הנשק, והתאבדות תוך חיסול כל מה שנמצא על מסך. שינוי נוסף היה הגבלת מספר השוריקנים שג'ו יכול להטיל, לעומת אינסוף במשחק הראשון.
הגרפיקה של מרבית השלבים מרהיבה מכל הבחינות – הספרייטים, האנימציה, והרקעים. המוזיקה היא מהמגניבות על הקונסולה, וזה לא מפתיע כי המלחין של המשחק הוא יוזו קושירו – המלחין האגדי שאחראי בין היתר גם לפסקול של סדרת המכות סטריטס אוף רייג'.

זוכרים את הנינג'ות/ספיידרמנים מהמשחק הראשון? – אז כאן המפתחים באמת התפרעו: האויב עם הלהביור נראה בדיוק כמו רמבו, אחד הבוסים הוא רובוט בדמות אדם שבאמצע הקרב נחשף השלד שלו ומגלה כמה הוא דומה למחסל/טרמינייטור, ספיידרמן הוא אחד הבוסים (כולל יריות הקורים) ובאמצע הקרב הוא הופך לבאטמן (כן, WTF), ואפילו גודזילה מופיעה כאן כבוס, אם כי במתכונת מוקטנת מגודלה המוכר.
בהוצאות המאוחרות יותר של המשחק (באוספים ובחנויות האונליין של הווי, האקסבוקס, והפלייסטיישן), ההפרות הגסות האלו של זכויות יוצרים תוקנו והספרייטים שונו. כמובן שמומלץ לשחק בגירסה המקורית למגה דרייב. זה די צחוקים לראות איך נינג'ה אנונימי (יחסית) מחסל כמה מהדמויות הכי Badass בתרבות הפופ המודרנית.

שינובי III
נקרא ביפן סופר שינובי II. אילולא הילת ה"ראשוניות" של קודמו, זה היה בקלות המשחק הטוב בסדרה. הדעות חלוקות לגבי מי משניהם הוא המשחק הטוב יותר, אבל ברור שמדובר כאן בג'ו מוסאשי במיטבו. ג'ו חוזר כדי להלחם בארגון הטרור ניאו זיד, ולשם כך שינובי 3 נותן לו כמה יכולות "משנות משחק", כמו: ריצה, חסימת התקפות, בעיטה באויר, קפיצה כפולה מקירות והתקפת זינוק אחרי ריצה. בכלל, שינובי 3 דומה בהרבה אספקטים לנקמתו של שינובי, רק משודרג ובעיקר מהיר יותר מקודמו.

הגרפיקה בנקמתו של שינובי הייתה מעולה לזמנה, אבל ארבע שנים חלפו ושינובי 3 צריך היה להוכיח שהוא מסוגל לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של 1993. ואכן הוא עמד בהם בהצטיינות: הספרייטים של האויבים – ובעיקר של הבוסים – שודרגו בגודל ובאנימציה, ושלבי הרכיבה על הסוס ועל גלשן המים הם לא פחות ממדהימים ויזואלית. המוזיקה הפעם לא הולחנה ע"י יוזו קושירו ואולי לכן היא טובה, אך לא ברמה של המשחק הקודם.

על שינובי 3 עבד צוות שונה מזה שעבד על המשחקים הקודמים, והוא היה מתוכנן לצאת ב 1992. אפילו נשלחה גירסאת בטא לעיתונאי משחקים כדי שיכתבו סקירות מוקדמות על המשחק. אך סגה לא היתה מרוצה מהבטא ויציאתו של שינובי 3 נדחתה בשנה כדי לבצע כמה שינויים. בפועל יצא משחק שונה מאד מגירסאת הבטא, כשלשמחת כולם מרבית השינויים היו לטובה מבחינת עניין (בשלבים ובאויבים) וגרפיקה. דרך אגב, קל מאד למצוא את הרום של גירסאת הבטא, אך קחו בחשבון שהוא לא כל כך שחיק.

ועוד דבר אחד קטן…
במקביל ליציאת נקמתו של שינובי למגה דרייב תוכנן לצאת משחק ספין אוף למסטר סיסטם בשם שינובי קיד. בגירסה הסופית סגה החליטה להשתמש בדמות הקמע שלה דאז במקום בילד גנרי, וקראה למשחק "אלכס קיד בעולמו של שינובי". משחק זה פותח ע"י הצוות המעולה של סגה R&D2, שפיתחו גם את Castle of Illusion ו Asterix, לכן לא מפתיע שזה משחק פלטפורמה מעולה. למרות שהוא ילדותי מעט, הוא משלב מוטיבים ממשחקי שינובי (מוזיקה, חרבות ושוריקנים ואויבים) עם מוטיבים ממשחקי אלכס קיד (בלוקים שניתנים להריסה, שלבי שחייה וחמידות כללית).

כמו מרבית משחקי המסטר סיסטם המאוחרים, גם משחק זה לא יצא מעולם ביפן.
אמנם הוא לא קשור לטרילוגיית מוסאשי, אבל הוא לגמרי Hidden Gem! ואני לא יכול יותר מדי להמליץ על המשחק הזה 🙂

!Go Play
את כל המשחקים בכתבה זו אפשר להריץ בקלת על אמולטורים או על כל קונסולת רטרו ניידת.