חובה לשחק: Rondo of Blood ו Symphony of the Night

קאסטלוואניה – הסאגה הלא נגמרת על דרקולה ומשפחת בלמונט, שהחלה בשנות השמונים כשקונאמי היתה חברת משחקי וידאו מעולה ונערצת. רבים טוענים שהסדרה הגיעה לשיאה באמצע שנות התשעים עם המשחק Symphony of the Night (סימפוניית הלילה) שהציג לראשונה עולם פתוח שאיפשר לשחקן לחקור את הטירה העצומה של דרקולה בצורה חופשית ולא לינארית. אלא שלדעתי המשחק שהביא את הסידרה הזו לשיא היה דווקא קודמו שבמשך כמעט עשור וחצי ניתן היה להשיג אותו אך ורק ביפן ועל קונסולת הפיסי אנג'ין סידי בלבד – אקומז'ו דראקולה אקס Rondo of Blood (מעגל הדמים).

אין תגובות

חובה לשחק: Ys Book I & II

Ys היא סידרת jRPG (משחקי תפקידים יפניים) הארוכה ביותר אחרי Final Fantasy אך החשיפה שלה זכתה במערב היא קטנה משמעותית. וזה קצת לא פייר, כי לסידרת הדגל של Falcom יש אווירת RPG ייחודית ולפחות שני המשחקים הראשונים (בהם עסקינן) מצליחים לשאוב את השחקן לתוך העולם הפנטסטי של Ys ולהיקשר לסיפור ולדמויות. לאחרונה סיימתי את Ys Book II בגירסת הטורבוגרפיקס סידי, וחשבתי שזה רעיון נחמד לעשות ריוויו על המשחק הזה, בעיקר כי אני די בטוח שמעולם לא נעשה אחד כזה בעברית. התקווה היא שזה יתחיל מסורת של סקירות משחקים בבלוג, עם תנאי אחד -שאני אסיים את המשחק עליו אני כותב. תנאי זה גורר תופעת לוואי- לא יהיו ציונים לסקירות, בעיקר כי אם לקחתי את הזמן לסיים את המשחק כנראה שהוא ממש טוב 🙂

אין תגובות

ההיסטוריה של קונסולות משחקי הוידאו

כיום אנו נמצאים בעשור השישי של תעשיית קונסולות המשחקים, כאשר שלוש הקונסולות העיקריות של נינטנדו, מיקרוסופט וסוני הן כבר הדור התשיעי (!) של קונסולות המשחקים. מה שהתחיל בתחילת שנות השבעים עם המשחק "פונג" וקונסולת המגנווקס אודיסי, התפתח לכדי תעשייה שמוערכת בעשרות (אם לא מאות) מיליארדי דולרים. הנה סקירה מהירה של ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, בדגש על שנות השמונים ושנות התשעים.

אין תגובות