You are currently viewing עולם המפלצות 4 – ילדת הפלא

עולם המפלצות 4 – ילדת הפלא

בשנים האחרונות אנו חווים רנסנס של ממש של רימייקים למשחקי ילד הפלא (הקרואים גם סדרת עולם המפלצות). הרימייק הזה הוא של המשחק הרשמי האחרון בסדרה, עולם המפלצות 4 (MW4). הוא אמנם נקרא Wonder Boy אבל הדמות הראשית היא דווקא ילדה בשם אאשה (Asha). המשחק המקורי היה אחד ממשחקי הפיקסל ארט המרשימים ביותר שיצאו על המגה דרייב בשנותיה האחרונות. האם הרימייק עומד בציפיות הגבוהות?

עולם המפלצות 4 (או בקיצור MW4) מתרחש בעולם פנטזיה "ערבי-מזרח תיכוני", וזאת בניגוד למשחקים הקודמים שהתרחשו בעולם בעל אופי יותר "מערבי-אירופאי". זה היה הקטע של סגה באמצע שנות התשעים, אולי בהשפעת הסרט אלאדין של דיסני מאותה תקופה, מה שהתבטא לדוגמה גם במשחק המגה דרייב המעולה Beyond Oasis (או Story of Thor).
לא רק האופי המדברי-ערבי היה שינוי לעומת שאר המשחקים בסדרה, אלא שבניגוד לשלושת המשחקים הראשונים בסדרה, MW4 גם הצניע את האלמנטים של משחק התפקידים בסגנון מטרואידוואניה, ושם דגש בעיקר על משחקיות הפלטפורמה. זה פחות מוצא חן בעיני, כי באמת שאהבתי את אופי המטרואידוואניה של שלושת משחקי עולם המפלצות הראשונים… אוקיי, אז MW4 הוא יותר משחק פלטפורמה, אבל איזה משחק פלטפורמה! המשחקיות מלוטשת ומדוייקת, והגרפיקה היא ללא ספק מהיפות והצבעוניות שהמגה דרייב הציגה אי פעם.

מה שייחד את המשחקיות של MW4 היה העוזר המעופף של אאשה הנקרא פפלוגו. היצור הזה נראה כמו כדור כחול עם פה ענקי שמעופף באמצעות האוזניים שלו (מאד חמוד ומאד יפני). פפלוגו הוא אלמנט בלתי נפרד מגיימפליי הפלטפורמה במשחק ואפשר לרחף איתו, להשתמש בו כפלטפורמה, להתגונן באמצעותו מפני אש, ללחוץ על מתגים, ועוד.
עוד אלמנט משחקיות חדשני יחסית לאותה תקופה היה שילוב של מעברים פנימה והחוצה מהמסך. זה נתן לעולם המשחק יותר נפח, כי למרות שהוא משחק פלטפורמה דו מימדי, ישנם מעברים (במקומות מסויימים) שבאמצעותם אפשר להגיע ל בקדמת המסך או מאחוריו.

הרימייק נקרא "וונדר בוי – אאשה בעולם המפלצות", ואני מניח שהכותרת "וונדר בוי" נמצאת כאן בעיקר מסיבות שיווקיות… ומה שמגניב במיוחד זה שהוא פותח ע"י הצוות המקורי של חברת Westone בראשות ריואיצ'י נישיזאווה, שפיתח את MW4 לפני כל כך הרבה שנים! וד"א, במקביל לעבודה על הרימייק הזה אותו הצוות עבד גם על ההוצאה של משחק הארקייד האבוד Clockwork Aquario. המפיצה היא חברת ININ שעושה בשנים האחרונות חייל בתחום הרימייקים של משחקי רטרו.
הרימייק אם כן מנסה להנגיש את המשחק העתיק הזה לקהל חדש. האם הוא מצליח בכך?

הגרפיקה, בדומה לרימייקים יפניים רבים אחרים מהשנים האחרונות, נראית כמו גרפיקת סל שיידינג פרימיטיבית על הנינטנדו גיימקיוב (מתחילת שנות האלפיים). הנכסים הגרפיים מבחינת פירוט הטקסטורות והרזולוציה הם באיכות נמוכה, והאנימציה בינונית בלבד. במיוחד הפריעה לי אנימציית ההליכה של אאשה שלא מתאימה כל כך לקצב ההתקדמות על המסך. באופן כללי אני יכול להגיד שגרפיקת הפיקסל ארט ה"עתיקה" במשחק המקורי היתה מפורטת ועשירה יותר מהגרפיקה ה"מודרנית" של הרימייק. כל כך חבל שהמפתחים לא אימצו את הטריק מהרימייק האגדי של וונדר בוי 3 מלכודת הדרקון שאפשר מעבר בזמן אמת מהגרפיקה החדשה לישנה בלחיצת כפתור.
בינוניות הפרזנטציה של MW4 מודגשת ביתר שאת כשמביאים בחשבון את שאר המשחקים "החדשים" בסדרה, ובמיוחד את הרימייק של מלכודת הדרקון ואת מאנסטר בוי המדהים שקיבל את משחק השנה של VGFreak לשנת 2018.
המוזיקה המחודשת היא חמודה וכוללת פה ושם אזכורים למוזיקה הקאנונית של שאר המשחקים בסדרה, וגם כמה אפקטים של סאונד שמזכירים את משחקי וונדר-בוי. הכל מאד נחמד עד שהשריקות של אאשה כשהיא קוראת לפפלוגו מתחילות קצת לעלות על העצבים… ישנם עוד כמה איזכורים (עדינים) למשחקי עולם המפלצות הקודמים, כמו תמונות מעניינות בארמון של העיר הראשית.

בהשוואה למשחק המקורי מבנה השלבים והגיימפליי נשאר פחות או יותר אותו הדבר. אבל כאמור, לדעתי הוא משתלב טוב יותר עם גרפיקת פיקסל ארט מאשר עם גרפיקה פוליגונית שמדמה 2D (נקרא גם לפעמים 2.5D) שנראית כאילו נלקחה מקונסולת דור שישי מלפני 20 שנה.
המשחק אינו קשה כלל וכלל, במיוחד כשלוקחים בחשבון שהוא כולל תוספת מבורכת, אם כי מעט "שוברת" משחק – אפשר לשמור את המשחק בכל מקום שרוצים, כמו Save-State באמולטור. העניין הוא שזה מלווה במעבר של כמה מסכים ואנימציות שנראות בהתחלה חמודות עד שרואים אותן בפעם המי יודע כמה וזה מתחיל לעצבן, כמו השריקות של אאשה לפפלוגו. מצאתי את עצמי שומר לפני כמעט כל דלת (כי אולי מסתתר מאחוריה איזה בוס). פתרון עדיף היה יכול להיות הוספת נקודות שמירה ברחבי השלבים, כמו במרבית משחקי הפלטפורמה הניו-רטרו המודרניים כיום, וכך גם לשמר ולו חלקית את האתגר של המשחק המקורי.

עולם המפלצות 4 תמיד היה הבן החורג (או בעצם בת חורגת?) של הסדרה – המשחקיות היא לינארית יחסית, העולם בעל התמה הערבית (למרות שאאשה היא בלונדינית עם עיניים כחולות…) מרגיש קצת לא קשור, וזה שמשחקים ילדה גם קצת לא מובן כי אחרי הכל למשחק קוראים "ילד הפלא".
מכל משחקי סדרת עולם המפלצות, MW4 היה תמיד הפחות חביב עלי, אבל עדיין מדובר כאן על משחק פלטפורמה סולידי עם קריצות רטרו שייגרמו לכל סגה פאנבוי לחייך 🙂

!Go Play
המשחק המקורי יצא ב 1994 ביפן בלבד, ולקח כמעט עשור עד שב 2002 צף לראשונה באינטרנט תרגום חובבים שאפשר היה להוריד ולהפעיל על אמולטור. רק ב 2012, כמעט 20 שנה מאז יציאת המשחק המקורי, הוציאה סגה תרגום רשמי של המשחק להורדה מחנויות האונליין של פלייסטיישן, אקסבוקס ונינטנדו.
הרימייק יצא לפלייסטיישן 4 ולנינטנדו סוויץ' במחיר (מעט גבוה מדי לדעתי) של $35. הגירסה הפיזית, היקרה יותר, מגיעה גם עם משחק המגה-דרייב המקורי כבונוס. המשחק המקורי משתמש באותו האמולטור המוצלח של אוסף הטוריקן שיצא לאחרונה.