מגזין פריק נוסד על ידי רמי שיר, עורך עיתון הילדים הידוע "אצבעוני", שתיפקד כעורך מגזין פריק מיום היווסדו ועד יומו האחרון. פריק היה ירחון על משחקי מחשב ומשחקי וידאו שיצא לאור לראשונה באוקטובר 1992. כשהוא מציג כתבות מעניינות יותר ותוכן טוב יותר, עבר פריק את יריבו הוותיק "וויז" (שהיה מעין מגזין מכירות של רשת באג) מבחינת תפוצה והשיג גם תוצאות עיסקיות בהתאם. בשיאו הגיע פריק ליותר מ 15,000 מנויים, הישג חסר תקדים למגזין נישה מסוגו בארץ. מגזין "זומביט" ויורשו "קליק" גם הם לא היו תחרות רצינית לפריק.
בעקבות עלייה תלולה בפופולאריות של אתרי אינטרנט העוסקים במשחקי וידאו והמיתון הכלל עולמי בתחום ההוצאה לאור של מגזינים מודפסים, גורמים שפגעו אנושות במכירות, הוחלט לסגור את המגזין. גליון 99 אשר יצא לאור ביולי 2001 היה הופעתו המודפסת האחרונה של פריק.
אפשר לקרוא אונליין סריקות גליונות רבים של פריק ב"מאגר המגזינים הישנים". עוד מקורות תמצאו בפוסט בפורום.
ערוץ היוטיוב "יאללה בלאגן" של דימה חריטונוב פתח אתר סריקות של גליונות פריק, כולל אופציית חיפוש!
דימה הוא גם כתב אורח ב VGF ופרסם כתבה על הראיון שלו עם רמי שיר שנסוב כולו סביב מגזין פריק.
ב 2025 רמי שיר השתתף באירוע גיימינג שארגן דימה וכתב על כך פוסט מעניין בפייסבוק.
ולבסוף, הנה ערך הוויקיפדיה על מגזין פריק.
קצת עלי…
אני אבי פישמן, נעים להכיר 🙂 אני גיימר עוד מילדותי המוקדמת בשנות השמונים, אז שיחקתי בעיקר על הקומודור 64 והסגה מסטר סיסטם. בתחילת שנות התשעים השתדרגתי לקונסולות ה 16 ביט של סגה ונינטנדו, ותנו לי להגיד לכם – כל כך אהבתי אותן! (ובמיוחד את המגה דרייב). במיוחד אהבתי לקרוא עליהן ועל המשחקים שלהן במגזינים, בעיקר באנגלית אבל גם קצת בעברית, עד שהתעוררה אצלי תשוקת הכתיבה, ורציתי גם אני לכתוב עליהן.
לא הייתי צריך לחפש יותר מדי איפה לכתוב. בתחילת שנות התשעים היו בארץ שני מגזינים עיקריים: וויז מבית באג שהיה מעל הכל מקדם מכירות של רשת החנויות, ופריק מבית אצבעוני. כן, היה גם את מגזין התוכנית המיתולוגית זומביט (שדרך אגב, גם שם כתבתי תקופה קצרה…), אבל ללא ספק המגזין הכי "רציני" היה פריק. וכך יצא, שבאמצע שנות התשעים התחלתי לעבוד שם ככתב פרילנסר.
בהתחלה כתבתי בעיקר על משחקים למערכת ה 3DO, כאשר את המערכת היקרה הזו (אז היא עלתה יותר מ 2000 ₪) קיבלתי מהחברה המייבאת לשם סקירת משחקים וקידום מכירות ושיווק המערכת בארץ. בשלב מאוחר יותר רכשתי קונסולת סוני פלייסטיישן והתחלתי לכתוב על משחקים למערכת זו. את המשחקים השגתי מחנות שנמצאה בקירבת ביתי (מגה סאן סנטר בקניון הזהב בראשון לציון) שבתמורה קיבלה פרסום בגוף הכתבה.
לגלריית הכתבות שלי במגזין פריק –>
או אז מגזין פריק נסגר…
אחרי שעברתי את הצבא, הטיול, האוניברסיטה בארץ, האוניברסיטה בחו"ל, כמה מקומות עבודה, וכשהתחלתי להתבסס מבחינת קריירה, נזכרתי שתמיד אהבתי לכתוב על משחקים. אז החלטתי לחזור לתחביב הישן שלי.
וקצת על הבלוג…
בלוג זה הוא אבולוציה של אתר VGפריק המקורי, שהתמקד בעיקר באמולטורים. את האתר המקורי הקמתי ב 2001 (מה שהופך אותו לאחד מאתרי הגיימינג הוותיקים בישראל שעדיין פעילים!) בגלל ההתלהבות שלי מגילוי אמולטור הארקייד MAME ואמולטורים נוספים של קונסולות.
זה היה פשוט קסם! גיליתי שבאמצעות אמולטורים אני יכול לשחק חופשי בכל משחק שכילד נורא רציתי אבל לא יכולתי להרשות לעצמי. במשך שנים רבות האתר המקורי לא עודכן יותר מדי, והמשיך להיות מתוחזק בעיקר כדי לתמוך בפורום ובקהילת הגיימרים שלו, קהילה שכיום עברה לקבוצת הפייסבוק "רטרו ישראל".
לא רציתי למחוק את האתר המקורי, והוא עדיין קיים בכתובת המחייבת old.vgfreak.com 🙂
הבלוג במתכונתו הנוכחית התחיל לפעול באמצע 2014, והכתבה שאתם קוראים כעת היא למעשה [עדכון של] הכתבה הראשונה שפורסמה.
הכתבות הראשונות היו על רטרו גיימינג כללי והתמקדו באמולטורים, משחקי ארקייד, ההיסטוריה של קונסולות המשחקים ועוד.
ב 2015 רכשתי את הדומיין המחייב VGF.co.il אשר מבצע העברה אוטומטית לדומיין הראשי (והוותיק, מ 2003!) של האתר.
ב 2016 התחלתי לכתוב סקירות גם על משחקים ספציפיים, ובעיקר על משחקי רטרו מהתקופה האהובה עלי – סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים.
ב 2017 קיבלתי הזמנה להשתתף בתערוכת E3 כנציג מדיה, מה שהיה מבחינתי הגשמת חלום ילדות, לא פחות. בעקבות כך התחלתי לכתוב גם על משחקים יותר חדשים, אבל במיוחד על משחקי "ניו-רטרו" – משחקים חדשים שמחקים את הגיימפליי והפרזנטציה (גרפיקה וסאונד) של המשחקים הקלאסיים – ובעיקר מטרואידוואניות וביטאמאפים ("מכות רחוב").
ב 2018 התמזל מזלי שוב להשתתף ב E3, ואז גם נכנסתי למאגר העיתונאים של חברות יח"צ שמקדמות משחקים, והתחלתי לקבל הצעות לקודים של משחקי אינדי וניו-רטרו על מנת לכתוב עליהם.
באמצע 2021 הבלוג עבר שינוי עיצוב משמעותי עם התמקדות בתוכן המקורי העשיר שהוא הספיק לצבור, תוך מזעור ערוצי הסושיאל והפרסומות למינימום ההכרחי. טעימה קטנה מהעיצוב הקודם אפשר לראות בארכיב האינטרנט.
האהבה הגדולה שלי היא כמובן למשחקים עצמם, אבל הבלוג עוסק גם לא מעט בחומרה. יש לי אובססיה קטנה לשלטי משחק, ואני מאד בעניין של קונסולות ישנות וגם חדשות, וההשוואות ביניהן. רק חשוב לי לציין שלדעתי קונסולות שלא מקבלות משחקים פיזיים (כמו Xbox Series S או PlayStation 5 Digital Edition) אינן נחשבות בעיני קונסולות אמיתיות, אלא יותר קופסאות סטרימינג בנות תוקף.
בסוף כל שנה אני גם בוחר את משחק השנה שלי שהוא המשחק הטוב ביותר בעיניי שיצא (או ששיחקתי בו לראשונה) באותה שנה.
מרבית הכתבות בבלוג נכתבו על ידי עבדכם הנאמן, אך הבלוג מארח מדי פעם גם כותבים אורחים, כמו: בן נחום (מומחה ואספן רטרו ידוע), דימה חריטונוב מערוץ היוטיוב YallaBalagan, ג'וני דקל מערוץ היוטיוב Lord AuroMetalSaurus, ושמואל מקונן העורך לשעבר של Vgames.
כשפתחתי את הבלוג היעד שלי היה לפרסם לפחות כתבה אחת בחודש, וברטרוספקטיבה של כעשר שנים אני שמח לראות שהצלחתי בכך.
אני משתדל להשקיע בכתבות כאן, הן בתוכן* מקורי והן בתפיסות המסך ובטריילרים.
❤ ולי רק נותר לקוות שאתם תאהבו לקרוא לפחות כמו שאני אהבתי לכתוב אותן ❤
*חשוב לציין (1) הכתבות כולן נכתבו ע"י אנשים אמיתיים ללא שימוש ב AI.
**חשוב לציין (2) בניגוד למבקרי משחקים רבים אחרים, אני מקפיד לשחק ולסיים כל משחק שאני כותב עליו.
