עולם הגיימינג נמצא בתקופה סוערת. אקסבוקס מנסה שוב בפעם המי-כבר-סופר להמציא את עצמה מחדש ולחזור להיות רלבנטית אחרי הקטסטרופה מלפני יותר מעשור (על כך בהמשך הכתבה). פלייסטיישן הפסידה מאות מליוני דולרים בנסיונות כושלים ליצור את הפורטנייט הבא. שוק הפיסי נמצא במשבר החומרה הקשה ביותר אי פעם (אף יותר ממשבר כרטיסי המסך בשיא טרנד הקריפטו). אולפני משחקים רבים עוברים גלי פיטורים ואף נסגרים. ורק נינטנדו ממשיכה להיות נינטנדו, רק עם משחקים יקרים יותר ויותר.
עם כל השינויים הללו, הסינוסואידה של עולם הגיימינג עדיין חזקה וקיימת.
אל תוך הבלאגן הזה, פלייסטיישן החליטה שדווקא עכשיו היא זורקת פצצה תדמיתית.
החטא של פלייסטיישן
פלייסטיישן הכריזה לאחרונה על שני דברים מבאסים וקשורים האחד לשני:
א. החל מינואר 2028 ייצור של משחקים פיזיים ייפסק לחלוטין (!), ושחקני פלייסטיישן יחוייבו לרכוש משחקים אך ורק באמצעות החנות הדיגיטלית היחידה על הקונסולה שלהם.
ב. כחצי שנה לפני כן, החנויות הדיגיטליות של קונסולות העבר הפלייסטיישן 3 והויטה יסגרו לצמיתות.
הפלייסטיישן 6, כך מסתבר, תהיה קונסולה דיגיטלית בלבד. כמו הסטים מאשין של VALVE, רק עם חסרון אחד גדול: מערכת הפעלה סגורה לגמרי ומוגבלת לחנות מונופוליסטית אחת בלבד, עם 99% אותם המשחקים במחירים גבוהים הרבה יותר.
זה מסביר בצורה ברורה את היציאה של פלייסטיישן משוק משחקי הפיסי, שהוכרזה לאחרונה.
הם מבינים שכיום זו הסיבה היחידה לרכוש פלייסטיישן – משחקי סינגל פלייר אקסקלוסיביים איכותיים במיוחד שיוצאים בתדירות של פעם-פעמיים בשנה.
פעם היה יותר טוב
זוכרים איך פלייסטיישן עקצו את אקסבוקס ב E3 2013 שם הושקו קונסולות הדור השמיני – הפלייסטיישן 4 והאקסבוקס וואן?
במסיבת העיתונאים של אקסבוקס הם עשו מצגת נוראית ששמה את הגיימינג כתוצר משני לאקסבוקס וואן ודחפה את הקונסולה כ״האב״ מדיה בסלון שירכז טלויזיה וסטרימינג. האקסבוקס היתה גם יקרה יותר (כי כללה בקופסה את מצלמת ה״קינקט״) וגם חלשה יותר מהפלייסטיישן 4. ואם זה לא הספיק לאקסבוקס כדי לקבור את עצמם, הם גם הציגו מגבלות על משחקים פיזיים, כמו: מגבלות על כמה יהיה אפשר לשתף אותם עם אחרים (להשאיל או למכור) ואפילו דרישה מעצבנת במיוחד לאותנטיקציה אונליין אפילו למשחקי שחקן יחיד.
התשובה של פלייסטיישן היתה אחד הסרטונים הקצרים והחזקים, שני אולי רק לנאום ה ״299״ שלהם שני עשורים לפני ב E3 1995. אכן, ב 1995 הם נתנו נוק אאוט לסגה, וב 2013 הם נתנו נוקאאוט לאקסבוקס (ממנו אקסבוקס לא התאוששה בעצם עד היום!).
נכון, הרבה השתנה מאז, גם תעשיית הגיימינג, גם תעשיית החומרה וגם העולם העסקי בכללותו. פלייסטיישן, למרות ואולי בגלל שליטתה הבלתי מעורערת בשוק הקונסולות הנייחות, ניצבת בפני לחצים של בעלי המניות להמשיך להציג צמיחה. זו כנראה הסיבה להתנהגות הדורסנית שלה, וכתבתי על כך בכתבות ״הסינוסואידה של עולם הגיימינג״ מ 2019 ומ 2023.
קצת נתוני מכירות
גם פלייסטיישן וגם אקסבוקס השיקו בדור הנוכחי (התשיעי) קונסולות דיגיטליות בלבד, ללא כונן דיסקים, כדי לבדוק את מוכנות השוק. קונסולות אלה נמכרו משמעותית פחות מהקונסולות עם כונן דיסקים.
מהנתונים החלקיים שהאולפנים בבעלות פלייסטיישן חשפו במהלך השנים האחרונות אפשר לראות שמשחקי הסינגל פלייר שלהם, אותם משחקים שהם ביטלו על הפיסי כי הם ״מוכרי קונסולות״ (Console Sellers), נמכרו פיזית יותר מדיגיטלית. לדוגמה: לאסט אוף אס 2 מכר 60% עותקים פיזיים, ספיידרמן 2 מכר 65% עותקים פיזיים, דימון סולס 70% עותקים פיזיים, אסטרו בוט 55% עותקים פיזיים.
משחקים חדשים יותר נמכרו פיזית פחות אבל עדיין באחוזים ניכרים, כך לדוגמה גוסט אוף יוטאיי (מ 2025) מכר עד כתיבת שורות אלה 35% עותקים פיזיים.
נראה שהגיימרים ה״מקצוענים״, כלומר אלו שלא משחקים רק פורטנייט / מיינקראפט / רובלוקס / פיפא, אלו שאכפת להם מחווית ההארדקור – אתגר, סינמטיות, אימרסיביות, פרזנטציה ועוד – אלו שמשחקים במשחקי הצד-ראשון המושקעים של פלייסטיישן, חלקם (אם לא רובם) מעדיפים לרכוש את המשחקים שלהם פיזית.
אלו הם הגיימרים שבוודאות גבוהה ירכשו את הפלייסטיישן 6, גם אם מחירה יהיה גבוה מאד. כאן המקום להזכיר כי בהינתן תנאי השוק של רכיבי חומרה כיום (מעבדים וזכרונות) הצפי הוא שהפלייסטיישן 6 תעלה כאלף דולר, בערך פי שניים ממחיר ההשקה של הפלייסטיישן 5 (!).
האם השחקן הקז׳ואלי, זה שרוכש רק דיגיטלי, יהיה מוכן להוציא סכום כזה על קונסולה חדשה?
חברת מחקרי השוק ״סירקנה״ פרסמה את נתוני המכירות של משחקים פיזיים בחנויות. אכן, המכירות הפיזיות יורדות בצורה עקבית כבר יותר מעשור וחצי , אבל לראשונה מאז 2009 בשנה האחרונה (מאי 2025 – מאי 2026) המכירות עלו מעט בכ 3%.
אפשר לייחס את זה לעליות מחירי המשחקים לאחרונה או לכך שהסוויץ׳ 2 הושק בתקופה זו, אבל גם בשנים עברו היו עליות מחירים והשקות של קונסולות.
נכון, משחקי פיסי כיום כבר בכלל לא נמכרים פיזית, וגם על הקונסולות מרבית המשחקים כיום נמכרים דיגיטלית. רק קחו בחשבון שהמשחקים הפופולאריים ביותר הם GAAS, משחקי נצח כמו פורטנייט, רובלוקס או מיינקראפט, ולהם אין בכלל גרסה פיזית.
ועדיין כ 20% מכלל משחקי הקונסולות עדיין נמכרים כדיסקים בקופסאות פיזיות. לכן, קיומו של כונן הדיסקים, אפילו כאביזר פריפריאלי שאפשר לחבר לקונסולה, הוא חשוב מאד להרבה גיימרים.
הבעיה עם חנויות דיגיטליות
על קונסולת הפלייסטיישן יש חנות אחת בלבד שהיא בפועל מונופול מוחלט, לעומת האאוטלטים השונים על הפיסי, חנויות וריסלרים. מבחינה צרכנית זה רע. אבל גם מבחינה טכנית לרכוש משחקים דיגיטלית בחנות של פלייסטיישן עלול להיות רעיון לא הכי טוב.
ראשית, החנות של פלייסטיישן חוותה לא מעט נפילות, פריצות וחשיפת מידע על משתמשים.
שנית, קשה עד בלתי אפשרי לקבל את כספך חזרה אם אתה לא מרוצה מהרכישה שלך.
שלישית, לחנות של פלייסטיישן יש היסטוריה של מחיקת תוכן, סרטים ומשחקים, בעיקר בגלל שתוקף זכויות היוצרים שלהם פג. אמנם לרוב אם רכשת את התוכן הוא עדיין יהיה זמין לך, אבל זה לא המצב בכל המקרים כולם. יש לזכור שעפ״י תנאי השימוש פלייסטיישן שומרת על הזכות למחוק תוכן שרכשת בכסף, ואי אפשר לעשות כלום נגד זה.
רביעית, חשבון הפלייסטיישן שלך עלול להמחק, כולל כל הרכישות שבוצעו בו, אם תבצע הפרה מהותית של תנאי השימוש או אם הוא לא יהיה פעיל תקופה מסויימת (כיום זה 36 חודשים).
ולבסוף, החנות תסגר מתישהו. פלייסטיישן בעצמם הזכירו לנו את זה כשבאותה הנשימה עם ההכרזה על חיסול הדיסקים הם גם הכריזו כי החנויות של פלייסטיישן 3 ושל הויטה יסגרו.
גם החנויות של פלייסטיישן 4 ו 5 יום אחד יסגרו.
אכן, גם אקסבוקס ונינטנדו לא חפות מבעיות.
כיום בלתי אפשרי לרכוש משחקים בסדרת המירוצים המעולה של אקסבוקס פורזה הורייזון. המשחק הראשון עד הרביעי לא ניתנים כיום כלל לרכישה דיגיטלית בגלל מגבלת זכויות יוצרים של יצרני המכוניות לשש שנים בלבד. הדרך היחידה (החוקית) לשחק בהם היא להשיג את הגירסה הפיזית על האקסבוקס.
נינטנדו גם הם ידועים לשמצה בסגירת החנויות הדיגיטליות שלהם. משחקי 3DS, נינטנדו ווי ונינטנדו WiiU בלתי אפשריים להשגה דיגיטלית (חוקית). מזל שנינטנדו ממשיכה, בעתיד הנראה לעין, למכור משחקים פיזיים.
המשחקים בחנויות הדיגיטליות הם כמעט תמיד יקרים יותר מהגרסאות הפיזיות שלהם. אמאזון היא החנות הפיזית הגדולה ביותר בעולם, ואפילו שם מחירי המשחקים הפיזיים הם לרוב חצי ופחות מכך לעומת החנויות הדיגיטליות בקונסולות.
זה מעצבן במיוחד כשלוקחים בחשבון שחנות בקונסולה לא חולקת הכנסות עם אאוטלטים אחרים (כמו חנויות דיגטליות אחרות, או חנויות פיזיות) וגם לא נושאת בהוצאות הפקה, עיצוב, ייצור, אריזה ושינוע. כלומר, למרות שהעלויות שלה נמוכות יותר ולמרות ש 100% ממחיר המשחק עובר ישירות לפלייסטיישן, המחיר שלו בפועל בחנות הוא אותו המחיר ולרוב אף גבוה יותר!
נינטנדו, דרך אגב, דווקא כן נותנים היום הנחה של כ $10 על משחקי סוויץ׳ 2 דיגיטליים.
אבל הדבר הכי טרגי בהפסקת המשחקים הפיזיים הוא החיסול המוחלט של שוק היד שנייה, על כל היתרונות שלו לצרכנים.
המשחקים הפיזיים שלי הם רכושי הפרטי, אני יכול לשמור אותם ואני יכול למכור אותם למישהו אחר.
אותם המשחקים בדיוק בגירסתם הדיגיטלית ששילמתי עליהם את אותו הסכום (ואף יותר) אינם הרכוש שלי. אין לי שום בעלות עליהם, ומי שמכר לי אותם יכול חוקית גם לקחת אותם ממני.
החוויה הטקטילית
הביטו, אני כבר עברתי את גיל 40.
לתפיסתי (המיושנת) קונסולות הן קופסאות מעוצבות שנותנות חוויה טקטילית, בדומה לפטיפון או לנגן דיוידי או אפילו לספר.
לבחור קופסה מהמדף, לפתוח אותה, לראות (או לקרוא, רחמנא ליצלן) את חוברת המדריך המצורפת, להוציא את הדיסק (או המחסנית, אם אתם ממש רטרו), להכניס לקונסולה, להרים את השלט, להתיישב על הספה מול הטלויזיה, ולשחק…
זו בדיוק אותה חוויה טקטילית שכל כך חסרה להרבה אנשים כשהם שומעים מוזיקה בספוטיפיי, או רואים סרט בנטפליקס, או קוראים ספר בקינדל. אחרת איך תסבירו את העלייה המטורפת בשנים האחרונות של מכירות התקליטים והפטיפונים, ולאחרונה אפילו סרטי DVD ובלו-ריי, ואפילו – תאמינו או לא – קסטות.
את החוויה הזאת פלייסטיישן רוצים להעלים, בדיוק בזמן שאנשים רק מחפשים אותה יותר ויותר.
מלבד החוויה הטקטילית הכל כך חשובה, אספקט נוסף שנעלם הוא חוויית ״המסע״ להשגת המשחק. ההגעה לחנות, החיפוש ומציאת המשחק, הרכישה הפיזית שלו, והאינטראקציות שחוויתם בדרך.
עד היום אני זוכר איך כילד חסכתי כל החופש הגדול כדי לרכוש ב 350 ש״ח (שהם כמעט אלף שקל כיום!) את Super Street Fighter 2 לסופר נינטנדו, שחיכה לי כל הקיץ על המדף של חנות המשחקים ליד המשביר לצרכן. אולי כדי להצדיק את ההוצאה המטורפת הזאת, חרשתי על המשחק הזה עד תום ואפילו הצלחתי לראות את הסוף הסודי של Ryu שהתגלה רק אם נצחתם בכל הקרבות בלי להפסיד בכלל ברמת הקושי הגבוהה ביותר 🙂
הוא עדיין אצלי. ולאחרונה גם קיבל מקום של כבוד על המדף.
לסיכום
ניסיתי לתת כאן סיבות (אובייקטיביות וסובייקטיביות) שיסבירו למה ביטול המשחקים הפיזיים הוא רעיון גרוע. אבל ברור לי שפלייסטיישן לא ישנו את ההחלטה הזאת. וברור לי גם שיש גיימרים שלא מסכימים איתי ושאימצו לחלוטין את מודל הרכישות הדיגיטליות.
לכן, אסכם בדברים האישיים הבאים:
ככלל אני אישית קונה משחקי קונסולות בקופסאות בלבד.
את הטרילוגיה האגדית של Mass Effect רכשתי פיזית לאקסבוקס אחרי שבכלל סיימתי אותה על הפיסי, כשיצא God of War Ragnarok לא העזתי בכלל לחשוב על לרכוש אותו דיגיטלית, ורכשתי אותו פיזית ואפילו בהזמנה מוקדמת, ואת Witcher 3 רכשתי פיזית על הפיסי מכל הגירסאות!
משחקים דיגיטליים, אלו שאיני מקבל מחברות ההפצה כדי לכתוב עליהם, אני רוכש רק אם יש מבצע עמוק, וגם זה כמעט תמיד על הפיסי. אני תמיד מעדיף את חנות GOG (שם המשחקים הם ללא DRM, כלומר באמת שלכם לתמיד), אבל גם סטים הם אחלה כי יש להם רקורד פרו-צרכני מצויין.
מבחינתי, ההחלטה הזאת של פלייסטיישן תוריד משמעותית את ההוצאה שלי על משחקים. אני יודע, אני במיעוט, אבל אנחנו לא מיעוט מבוטל, ובאנליזת עלות-תועלת פשוטה אפשר להניח שלפחות בטווח הזמן הקרוב, פלייסטיישן תפסיד לקוחות.
אבל, כמה שעצוב לי להודות בכך, בטווח הזמן הבינוני והארוך המודל הדיגיטלי בלבד עשוי להניב לפלייסטיישן ולסוני יותר רווחים. ובסופו של יום, גם אם היא בביזנס של יצירות אומנות ובידור, עדיין מדובר בביזנס, וסוני היא חברה מסחרית שמטרת העל שלה היא להשיא לבעלי המניות תשואה מקסימלית.
