המגה דרייב מיני – כל הגירסאות

בשנות השמונים והתשעים סגה שלטה בישראל בזכות החברות "באג" (בעיקר במסטר סיסטם) ו"סאני" (בעיקר במגה דרייב), ובאותו זמן כמו רבים אחרים גם אני הייתי ילד סגה. היום אני לא אספן וגם לא מתיימר להיות אספן, אבל גירסת המיני של המגה דרייב הצליחה ללחוץ אצלי על כל הכפתורים הנכונים ואיכשהו יצא שקניתי את כל שלוש הגירסאות של הקונסולה: המגה דרייב היפנית (הגירסה המקורית שהיתה לי בניינטיז), המגה דרייב האירופאית והג'נסיס האמריקאית.

אין תגובות

היו שלום ותודה על הדגים

אקו הדולפין היה משחק כל כך ייחודי שבהתחלה ממש שנאתי אותו, כמו שלימדו אותנו לשנוא כל דבר שונה. עד אז משחק טוב היה בעיני משחק מכות "רגיל" כמו Streets of Rage או משחק פלטפורמה "שיגרתי" כמו Sonic. מנכ"ל סגה דאז, טום קלינסקי, אהב את השם אקו הדולפין, הוא אמר שזה שם מצויין כי הוא קליט והוא באותה תבנית כמו סוניק הקיפוד.
אלא שבניגוד לסוניק, הדמות אותה משחקים במשחקי אקו אינה חיה שעברה האנשה ברוטלית בסגנון הריטושים של וולט דיסני. אקו הוא משחק "ניו-אייג'", אתה משחק שם דולפין אמיתי, פוטוריאליסטי, שלשם שינוי לא קופץ מפלטפורמה אחת לשניה תוך כדי השמעת צליל מעצבן, אלא שוחה ברחבי האוקינוס בסביבה פיזיקלית ריאליסטית במיוחד, וכאן טמון ייחודו האמיתי של המשחק.

אין תגובות

עולם המפלצות – הרפתקאותיו של ילד הפלא

וונדר בוי נחשב באייטיז הקמע של סגה, יחד עם אלכס קיד, ועד להגעתו של מיודענו סוניק הקיפוד. אלא שמשחקי וונדר בוי לא פותחו ע"י סגה, וכפי שפירטתי בכתבה ילד הפלא לפני עולם המפלצות הם מהמקרים הסבוכים ביותר של זכויות יוצרים במשחקי וידאו שאני מכיר. אבל למרות הרקע העסקי הסבוך, משחקי "עולם המפלצות" של הסדרה הם ממשחקי הפלטפורמה-פעולה-תפקידים הטובים ביותר שיצאו.

אין תגובות

ילד הפלא לפני עולם המפלצות

משחקי "עולם המפלצות" הם ממשחקי הפלטפורמה-פעולה-תפקידים הטובים ביותר שיצאו ועליהם כתבתי כתבה נפרדת. אבל לפני שוונדר בוי היה אביר מניף חרבות שנלחם בדרקונים הוא היה ילד מערות שמשליך גרזינים על שבלולים… 🙂  זה הסיפור של משחקי ילד הפלא לפני סדרת Monster World.

אין תגובות

על קיפודים ושרברבים – עלייתו של סוניק הקיפוד

מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים ועד לאמצע שנות התשעים חלשו שתי חברות עיקריות על שוק משחקי הוידאו – נינטנדו וסגה. הן היו מזוהות יותר מכל לפי הקונסולות (החומרה) שהן שיווקו ולפי ליין המשחקים הייחודיים להן, כך למשל בתחום משחקי התפקידים נינטנדו הציגה את סדרת זלדה ואילו סגה הציגה את פנטזי סטאר. בהתאם, בתחום משחקי הפלטפורמה התמיד-פופולארי לנינטנדו היה את מריו ולסגה היה את סוניק.

אין תגובות

מכות רחוב – דאבל דרגון נגד פיינל פייט נגד סטריטס אוף רייג'

Streets of Rage (או SOR) לא המציא את ז'אנר של משחקי ה Beat ’em up / Brawler או כפי שהוא נקרא בעגה ה'לא מקצועית'- מכות רחוב. ההשוואה העתיקה מול המשחק הקלאסי Final Fight מבית קאפקום היא בהחלט מתבקשת, אבל לא מהסיבות הנכונות. רבים סבורים שסגה ניסתה להעתיק את פיינל פייט עם המשחק SOR הראשון שיצא למגה דרייב. זה לא מדוייק, הם בהחלט ניסו להעתיק את ההצלחה של המשחק הזה, אבל חשוב לציין כי קאפקום עצמה ניסתה לשחזר עם פיינל פייט הצלחה של משחק אחר: Double Dragon של חברת טכנוס שיצא בשנת 1987.

אין תגובות

מגה דרייב HDMI להמונים

רפרודוקציות של קונסולות קלאסיות תמיד היו כאן, אך הפכו להיות הרבה יותר שכיחות לאחר שנינטנדו הוציאה את הנס קלאסיק האובר-פופולארי שהפך לפריט אספנים נדיר ויקר בעודו נמכר בצורה סדרתית בחנויות (ווט דה פאדג' נינטנדו? ווט דה פאדג'?!). הסגה ג'נסיס (מגה דרייב בישראל) היא אחת הקונסולות הפופולארית ביותר מהתקופה ה"קלאסית" (קונסולות מחסניות משחק מדור ה 8-16 ביט) ולכן לא מפתיע שהיא זוכה להרבה רפרודוקציות, חלקן גרועות ממש אבל חלקן – מסתבר – לא רעות בכלל.

אין תגובות

חובה לשחק: Gunstar Heroes

הוא אחד המשחקים הקבועים ברשימות עשרת הטובים ביותר על המגה דרייב, ואחד ממשחקי הפלטפורמה/יריות המרשימים ביותר שיצאו בניינטיז ואולי מעולם. זה משחק שזכה לכל הסופרלטיבים והוא כנראה ה Hidden Gem הכי פחות Hidden בספריית המגה דרייב. המשחק שמיליוני ילדי ניינטיז נשבעים עליו – Gunstar Heroes!

אין תגובות

שינובי – טרילוגיית ג'ו מוסאשי

שינובי (נינג'ה ביפנית) היה התגובה של סגה לטרנד הנינג'ות של שנות השמונים. סידרת המשחקים הזאת הייתה תצוגת יכולות של סגה באולמות הארקייד ובמקביל על המאסטר סיסטם ואחריה כמובן גם על המגה דרייב. ב 30 השנים שחלפו מאז המשחק הראשון יצאו לא מעט משחקים תחת השם "שינובי" אך לא כולם יכולים באמת להיקרא קלאסיקות. ללא ספק שיאה של הסידרה היה בראשיתה עם שלושה משחקים שאני קורא להם "טרילוגיית ג'ו מוסאשי".

אין תגובות