הוא אחד המשחקים הקבועים ברשימות עשרת הטובים ביותר על המגה דרייב, ואחד ממשחקי הפלטפורמה/יריות המרשימים ביותר שיצאו בניינטיז ואולי מעולם. זה משחק שזכה לכל הסופרלטיבים והוא כנראה ה Hidden Gem הכי פחות Hidden בספריית המגה דרייב. המשחק שמיליוני ילדי ניינטיז נשבעים עליו – Gunstar Heroes!
שינובי (נינג'ה ביפנית) היה התגובה של סגה לטרנד הנינג'ות של שנות השמונים. סידרת המשחקים הזאת הייתה תצוגת יכולות של סגה באולמות הארקייד ובמקביל על המאסטר סיסטם ואחריה כמובן גם על המגה דרייב. ב 30 השנים שחלפו מאז המשחק הראשון יצאו לא מעט משחקים תחת השם "שינובי" אך לא כולם יכולים באמת להיקרא קלאסיקות. ללא ספק שיאה של הסידרה היה בראשיתה עם שלושה משחקים שאני קורא להם "טרילוגיית ג'ו מוסאשי".
משחקים מבוססים על סרטים תמיד נודעו לשימצה, אבל למרבה ההפתעה הכלל הזה לא תופס במשחקים המבוססים על סרטי דיסני. סרטי הקיץ המצויירים השנתיים של דיסני הם ממנועי השיווק החזקים ביותר שלה בעיקר למוצרים נלווים (מרצ'נדייז) וביניהם כמובן משחקי וידאו. תחילת שנות התשעים היתה תקופת רנסנס לסרטים אלה – ובמיוחד אלאדין ומלך האריות, ובהתאם גם למשחקי הוידאו המבוססים עליהם.
כשסגה נכנסה לשוק הקונסולות לראשונה בדור ה 8 ביט, עם קונסולת המאסטר סיסטם שלה, היא נחלה תבוסה צורבת. עם פיתוח קונסולת ה 16 ביט שלה היא הציבה לעצמה יעד שאפתני – יש שיאמרו בלתי אפשרי – להביס את נינטנדו בשוק קונסולות המשחקים. אני טוען שהיא השיגה את היעד הזה (ומעט אחר כך יצאה משוק הקונסולות לנצח). הנה למה.
סטריטס אוף רייג' היא סדרת המשחקים האהובה עלי. יש משהו ממכר ממש בגרפיקת הספרייטים המצויינת, בשליטה ההדוקה, במוזיקת הטכנו הקאנונית של יוזו קושירו, ובאפקטים המספקים של סאונד המכות. מבחינתי מדובר במשחק המושלם להתפרקות מהירה מעצבים. Streets of Rage Remake הוא חווית הסטריטס אוף רייג' האולטימטיבית ובכלל מדובר באחד ממשחקי הפיקסל ארט הטובים ביותר.
כיום אנו נמצאים בעשור השישי של תעשיית קונסולות המשחקים, כאשר שלוש הקונסולות העיקריות של נינטנדו, סוני ומיקרוסופט הן כבר הדור התשיעי (!). מה שהתחיל בתחילת שנות השבעים עם המשחק "פונג" וקונסולת המגנווקס אודיסי, התפתח לכדי תעשייה שמוערכת בעשרות (אם לא מאות) מיליארדי דולרים. הכתבה הבאה היא קיצור תולדות ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, בדגש על שנות השמונים ושנות התשעים.