Headpic-Console-History-5

ההיסטוריה של קונסולות משחקי הוידאו

נכון למועד כתיבת שורות אלה, אנו נמצאים בעשור החמישי של תעשיית קונסולות המשחקים, כאשר שלוש הקונסולות העיקריות (נינטנדו ווי U, אקסבוקס ONE, פלייסטיישן 4) ושתי הקונסולות הניידות (פלייסטיישן Vita, נינטנדו 3DS) הן דור שמיני (!) של קונסולות המשחקים. מה שהתחיל בתחילת שנות השבעים עם המשחק "פונג" וקונסולת המגנווקס אודיסי, התפתח לכדי תעשייה שמוערכת בעשרות (אם לא מאות) מיליארדי דולרים. הנה סקירה מהירה של ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, בדגש על שנות השמונים ושנות התשעים.

דור ראשון ושני
מלחמת הקונסולות הראשונה

סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים היו סוערות בשוק קונסולות משחקי הוידאו. יצאו עשרות קונסולות מחברות רבות (רובן היו "קונסולות פונג" – קונסולות של משחק אחד) ובשוק השתוללה מלחמה נוראית, כאשר השחקנים העיקריים בה היו: האטארי VCS (או כפי שנקראה החל מ 1982 – ה 2600) המגנווקס אודיסי ואודיסי 2, המאטל אינטליויז'ן והקולקו קולקוויז'ן. 1983 סומנה כשנה בה התמוטט השוק, כאשר במרכז ההתמוטטות היתה אטארי.
אטארי הוציאה משחקים מאכזבים שלא עמדו בתחזית המכירות, ניסתה לשווק מחשבים שנתפסו כצעצועים למרות שלא היו כאלה, ההסכם שלה עם נינטנדו לשיווק הפאמיקום (לימים ה NES) בארה"ב לא צלח והיא נכנסה למשבר מניות חמור. חברות משחקים רבות נסגרו בגלל הצפת השוק בקונסולות בינוניות ומשחקים גרועים. לאחר הפסדי ענק, חברת וורנר נפטרה מאטארי ומכרה אותה.

Game_Consoles_Timeline_1970s

דור שלישי
התחלה חדשה – קונסולות ה 8 ביט

1985
נינטנדו מנסה להיכנס לאמריקה אך נתקלת בהתנגדות מצד החנויות והרשתות שלא מוכנות לשמוע עוד על קונסולות משחקי וידאו. נינטנדו עושה ניסיון שיווקי תקדימי בניו-יורק ומתחייבת לקנות בחזרה כל קונסולה שלא תצליח להימכר. משחקים חזקים מהארקייד כמו דונקי קונג ופופאיי הפכו את הניסיון להצלחה מסחררת.

1986
מערכת הבידור של נינטנדו, Nintendo Entertainment System או בקיצור NES, מתחילה להיות משווקת בכל שאר ארה"ב והופכת במהרה לשם נרדף למשחק וידאו. המשחק המהפכני סופר מאריו ברוס הוא מקדם המכירות מספר אחת של המערכת.
באותה השנה, בעקבות הצלחתה האדירה של נינטנדו, נכנסת גם סגה לשוק עם קונסולת 8 ביט משלה- המאסטר סיסטם. גם אטארי מנסה להיכנס שוב לשוק עם מערכת ה 7800, אלא שנינטנדו מוכרת בארה"ב פי תשעה יותר קונסולות מכל מתחרותיה יחד. ביפן שליטתה כמעט מוחלטת ורק באירופה המאסטר סיסטם מצליחה לתת פייט ל NES ומשתלטת על נתח שוק משמעותי.

1987
נינטנדו מוציאה משחקי מפתח כמו קיד איקרוס, מטרואיד, ומעל כולם – זלדה, ובכך היא מבססת סופית את מעמדה כחברה המובילה בשוק. אטארי שוקעת וסגה מצליחה לחדור מעט יותר אם כי עדיין הרחק מאחורי נינטנדו.
הבעיה של סגה היא סבוכה, לכאורה היא הייתה צריכה להצליח. המאסטר סיסטם מציגה עליונות טכנולוגית על פני ה NES ורצים עליה כמה מלהיטי הארקייד החזקים ביותר של סגה כמו וונדר בוי, אלכס קיד ואאוטראן. אלא שסגה נכשלת בגיוס חברות משחקים שיפתחו למערכת שלה, היות ורובן ככולן חתמו כבר על ההסכמים הדרקוניים הידועים לשימצה של נינטנדו. תסביך ההגעה המאוחרת לשוק ירדוף את סגה עד סוף דרכה כיצרנית קונסולות והחל מהמערכת הבאה תהיה סגה תמיד החלוצה בהוצאת קונסולות חדשות, אך עם הצלחה חלקית בלבד.
NEC מוציאה ב 1987 את הפיסי אנג'ין שמשווקת כקונסולת 16 ביט לעומת ה NES והמסטר סיסטם. אלא שקונסולה זו היא למעשה מערכת 8 ביט עם מעבד גרפי חזק של 16 ביט. SNK תשתמש בטריק דומה עם קונסולת הניאו גיאו שתצא שלוש שנים אחר כך.

1989
נינטנדו משיקה קונסולה ניידת חדשה – הגיימבוי! הקונסולה מגיעה עם המשחק הממכר טטריס והופכת להיות להיט מיידי. למרות מסך המונוכרום הקטן של המערכת שמציג 4 גווני אפור בלבד, היא נמכרת בהיסטריה בעיקר בזכות משחקים מצויינים כמו סופר מאריו לנד וחיי סוללה ארוכים.
באותה השנה משיקה NEC את קונסולת הפיסי אנג'ין בארה"ב תחת השם טורבו גראפיקס ומציעה לראשונה כונן סידי המתחבר לקונסולה כתוספת ומאפשר להריץ משחקים מדיסקים אופטיים.

דור רביעי
מערכות ה 16 ביט

1989 הייתה גם השנה שבה סגה הציגה לעולם את קונסולת ה 16 ביט הראשונה, המגה דרייב. לאחר הצלחה חלקית בלבד ביפן, החל שיווק המגה דרייב בארה"ב תחת השם ג'נסיס. המערכת היוותה שיפור משמעותי מבחינת גרפיקה וסאונד על פני כל שאר המערכות בשוק ופורסמה כמסוגלת להריץ גירסאות מושלמות של משחקים מאולמות הארקייד. כדי להוכיח זאת, הגיע עם המערכת המשחק אלטרד ביסט שהיה באותו זמן להיט ענק באולמות הארקייד. המערכת לא איכזבה והמכירות השתפרו מאד, קל וחומר לעומת המכירות של המאסטר סיסטם.
באותה השנה הציגה אטארי את מכשיר ה 16 ביט הנייד הראשון, האטארי לינקס. כשהוא מציג גרפיקה צבעונית ומעבד חזק יותר מזה של הנינטנדו גיימבוי, אטארי החלה לתמוך במכשיר החדש בכל כובד משקלה והוציאה עליו גירסאות של משחקי 7800 ומשחקי ארקייד, כמו טוקי שהיה המרה קרובה מאד למשחק הארקייד המקורי (שלא כמו גירסאת המגה דרייב המאכזבת). עם זאת הקונסולה לא הצליחה להמריא בין היתר בגלל שמועות על כך שאטארי מתכוונת בקרוב להפסיק את תמיכתה במכשיר.

Game_Consoles_Timeline_1980s

1990
שנת 1990 הייתה שנה מוצלחת לנינטנדו. הלהיט הגדול ביותר של נינטנדו אי פעם, סופר מאריו ברוס 3 יצא, ולמרות תחרות מתגברת מצד המגה דרייב והטורבו גראפיקס, הייתה זו השנה הטובה ביותר ל NES. ביפן השיקה נינטנדו את ספינת הדגל החדשה שלה: קונסולת ה 16 ביט הסופר נינטנדו, אשר איתה יצא גם המשחק המצוין סופר מאריו וורלד. המערכת החדשה הציגה לראשונה אפקטים גרפיים של זומים ותלת מימד ועלתה ברוב יכולותיה הטכניות על המתחרה מבית סגה.
ב 1990 הוצגה לראשונה גם הניאו גיאו – קונסולת ה"24 ביט" המהפכנית של SNK. בזכות מעבדי משנה חזקים, הציגה קונסולת ה 16 ביט החדשה הזאת יכולות גרפיקה וסאונד בכמה רמות מעל אלו של הסופר נינטנדו והמגה דרייב, ולמעשה היוותה גירסה ביתית של פלטפורמת הארקייד החדשה של SNK. כל משחק שיצא לאולמות המשחקים יצא גם בגירסה ביתית מושלמת למערכת הניאו גיאו. המערכת המדהימה הזאת, שמשחקים עליה יצאו במשך עשור וחצי אחרי השקתה (!!), הייתה עם חיסרון אחד גדול – תג המחיר שלה. הקונסולה האימתנית הזאת עלתה עם השקתה $400 (ביחס למחירי הג'נסיס והסופר נינטנדו שהיו בסביבות ה $250) ומחיר זה נשאר קבוע במשך זמן רב לעומת הקונסולות המתחרות שהוזלו תוך תקופה קצרה יחסית. יתר על כן, כל משחק לניאו גיאו עלה כ $250 ולעיתים אף יותר!
בשנה זו המשיכה סגה את תמיכתה במגה דרייב עם להיטי ארקייד כמו אפטר ברנר 2, איסוואט ומה שזכה למשחק השנה על פי מגזינים רבים: גירסה אקסקלוסיבית למגה דרייב ברמת ארקייד פרפקט של סטריידר מבית קאפקום.
NEC המשיכה בתמיכתה בטורבו גרפיקס והוציאה גירסה ניידת של הקונסולה שתיפקדה באמצעות מתאם מיוחד גם כטלויזיה ניידת. הטורבו אקספרס קיבל את אותן מחסניות המשחק דמויות כרטיסי האשראי של אחיו הנייח והציג לראשונה תאימות מושלמת בין קונסולה ניידת לקונסולה נייחת.

1991
הסופר נינטנדו מושק בארה"ב, אלא שהוא נתקל בקשיים מול הג'נסיס המבוססת של סגה וגם מול קודמו, ה NES. רבים בוחרים שלא לשדרג את ה NES הישן והאהוב למערכת החדשה והיקרה רק בגלל משחק השקה אחד מוצלח – סופר מאריו וורלד.
סגה יוצאת עם סוניק הקיפוד שיהיה להצלחה מדהימה וביסס את הג'נסיס כקונסולה המתחרה הגדולה והרצינית ביותר מול הסופר נינטנדו. סוניק מציג גרפיקה ברמה גבוהה ומהירות משחק שלא הייתה מוכרת עד כה ושהציגה היטב את ביצועיה של הג'נסיס.
במקביל להכרזתה של סגה על כונן סידי למגה דרייב, מכריזה גם נינטנדו בשיתוף עם חברת סוני על כונן סידי לסופר נינטנדו.
באותה השנה אטארי מכריזה על פרוייקט פנתר, קונסולת 32 ביט אמיתית שאמורה להתחרות בסגה ובנינטנדו. לימים שונה השם ליגואר והקונסולה הייתה ההופעה האחרונה של אטארי בשוק הקונסולות.
סגה מוציאה גם את מערכת ה 8 ביט הניידת הראשונה שלה שכוונה לנגוס מנתח השוק העצום של הגיימבוי. הקונסולה שנושאת את השם הלא מקורי גיימגיר, מציגה עדיפות טכנית ברורה על הגיימבוי ומבחינת ביצועים היא למעשה מסטר סיסטם ניידת. אלא שהגיימגיר זוכה להצלחה מוגבלת בלבד בגלל תג מחיר גבוה יותר מהגיימבוי ותחלופת סוללות גבוהה מאד.
בעיית תחלופת סוללות גבוהה הופיעה לא רק בגיימגיר אלא גם באטארי לינקס וב NEC טורבו אקספרס. הסיבה לכך היא ששלושת הקונסולות הניידות הללו כללו מסכים צבעוניים עם תאורה אחורית, שהיו באותה התקופה בזבזני אנרגיה גדולים. לעומת האפרוריות האפלולית של הגיימבוי, קונסולות אלה הציגו אמנם גרפיקה צבעונית ומרהיבה עם תאורה אחורית למשחק גם במקומות חשוכים, אך הבזבוז הגדול של הסוללות היה אולי הדיל ברייקר העיקרי שלהן. לדוגמה, בגיימגיר 6 סוללות הספיקו לכ 3 שעות משחק לעומת הגיימבוי בו 4 סוללות הספיקו לכ 10 שעות!

1992
זו הייתה שנה טובה לסגה. למרות הסכמים דרקוניים שכבלו חברות רבות לנינטנדו, הבינו השמות הגדולים כמו קונאמי וקאפקום שהסגה מגה דרייב היא כוח שאי אפשר להתעלם ממנו. הן מכריזות על הוצאת גירסאות של משחקיהם הטובים ביותר למגה דרייב: מגה מן וסטריט פייטר של קאפקום וקונטרה וקאסטלוואניה של קונאמי. בנוסף לאלה, יוצאים למגה דרייב שני משחקים מהותיים בפיתוח פנימי של סגה: סטריטס אוף רייג' 2 המדהים וסוניק 2 המהפכני שהופכים מיד ללהיטים ענקיים.
בשנה זו מוציאה סגה גם את כונן הסידי שלה לג'נסיס בשם המחייב סגה סידי אשר מציג גרפיקה משופרת ויכולות סאונד ברמת סידי. לעומתה, נינטנדו מפסיקה את שיתוף הפעולה שלה עם סוני לפיתוח כונן דומה לסופר נינטנדו, בעיקר בגלל חילוקי דיעות על חלוקת ההכנסות ביניהן ממכירת הדיסקים לקונסולה המשותפת. נינטנדו חותמת עם פיליפס ומכריזה שוב על כונן סידי לסופר נינטנדו שיהיה תואם עם מערכת ה CDi של פיליפס. החלטה שלימים תתברר להיות שגויה ותוצאותיה יהיו בעיקר משחקים גרועים בכיכובם של דמויות נינטנדו, מאריו וזלדה, שפותחו ויצאו בלעדית לקונסולה של פיליפס.
סוני השלימה כמה כותרים אחרונים שהיו בפיתוח לסופר נינטנדו, אמרה שלום ולא להתראות, ומתחילה לפתח על בסיס הטכנולוגיה שכבר קיימת אצלה קונסולה חדשה מבוססת כונן סידי. קונסולה עתידית זו, שלימים תיקרא פלייסטיישן, תהפוך להיות אחת מאבני הדרך החשובות ביותר בתעשיית משחקי הוידאו.

הדור החמישי ממש מעבר לפינה. אבל לפני שנמשיך, מה דעתכם לעשות לייק לדף הפייסבוק של VGפריק? – תודה!

facebook like banner

דור חמישי
מערכות ה 32 וה 64 ביט

מערכת סידי חדשה נוספת שהוכרזה בשנת 1992 היא ה 3DO. קונסולת 32 ביט מתקדמת זו זוכה לתמיכה מאסיבית מצד חברות חזקות מאד בשוק כמו פנסוניק, אלקטרוניק ארטס וטיים וורנר. העקרון מאחורי הקונסולה הזו הוא מהפכני, חברת 3DO תפתח את הפלטפורמה הטכנולוגית וחברות אחרות ייצרו את הקונסולות שמתבססות עליה.

1993
פנסוניק היא החברה הראשונה שמרימה את הדגל של 3DO, אלא שהמערכת המדהימה הזאת פשוט הקדימה את זמנה בכשנתיים ונכשלה בעיקר בגלל תג מחיר גבוה שעמד על $700.
אטארי יוצאת עם קונסולת היגואר המשווקת כקונסולת ה 64 ביט הראשונה, כאשר קונסולות הדור החדש שכבר יצאו או הוכרזו היו "רק" 32 ביט. הבסיס לטענה המופרכת הזאת הוא שימוש בשני מעבדי 32 ביט (ראשי וגרפי). האטארי יגואר, שמיוצרת ע"י IBM, היא בהחלט קונסולה מרשימה מאד אך לא מצליחה להתרומם מול התחרות העזה בפניה היא ניצבת ותתיצב בעתיד הקרוב. נינטנדו וסגה מכריזות על הקונסולות החדשות שלהן: הסגה "סאטורן" שתהיה מערכת סידי והנינטנדו "פרוג'קט ריאליטי" שתהיה מערכת מחסניות משחק ותפותח ע"י חברת סיליקון גראפיקס.

1994
נינטנדו מתמהמהת עם "פרוג'קט ריאליטי" או בשמה החדש ה"אולטרה 64", ומנסה לדחוף את הסופר נינטנדו עם משחקים חדשים ומהפכניים. התוצאה: משחקים מדהימים (יחסית לטכנולוגיית דור רביעי) כמו סטאר פוקס שהשתמש בצ'יפ הסופר FX ודונקי קונג קאנטרי שמוכיחים את טענת נינטנדו שהסופר נינטנדו עדיין מסוגל להעמיד תחרות גם בעידן הסידי והקונסולות החדשות. דונקי קונג קאנטרי הפך להיות המשחק הנמכר ביותר באותה שנה והצליח לדחוף את מכירות הסופר נינטנדו עד לרמה של הסגה ג'נסיס. משחק הארקייד המדהים קילר אינסטינקט שיצא באותה שנה הכיל פרומו שיווקי על הנינטנדו אולטרה 64. זה היה פרסום שקרי כי קילר אינסטינקט לארקייד רץ על חומרה ייעודית, לא קשורה לטכנולוגיה של הקונסולה החדשה של נינטנדו.
בשנה זו מסיימת סגה לפתח שתי פלטפורמות משחק חדשות מבוססות מעבדי 32 ביט. הראשונה, שם קוד יופיטר, מבוססת קרטרידג'ים (מחסניות משחק) והשנייה, שם קוד סאטורן, מבוססת דיסקים. סגה החליטו על מערכת מבוססת דיסקים והפסיקו את פרוייקט יופיטר. אלא שבמקום לנטוש את הטכנולוגיה הזו, שונה ייעודה לקונסולת הרחבה למגה דרייב, היא זכתה לשם קוד חדש (מארס) ושווקה לבסוף בשם 32X.
הקונסולה המשולבת החדשה של המגה דרייב וה 32X מציגה גרפיקה וסאונד טובים מאלו של הסופר נינטנדו. סגה מוציאה למכשיר להיטי ארקייד פוליגוניים (גרפיקת תלת מימד) כמו וירטואה פייטר, וירטואה רייסינג וסטאר ווארס ארקייד, כאשר התוצאה מרשימה למדי. עם זאת, מעט מאד חברות חיצוניות מוציאות משחקים ל 32X ועתידה לא ברור.
למרבה ההפתעה נינטנדו מוציאה גם היא גירסת הרחבה משלה לסופר נינטנדו, שמתחברת כמו ה 32X לחריץ הקרטרידג'ים (מחסניות המשחק) של הקונסולה. אלא שהמערכת המורחבת של נינטנדו איננה מהפכנית כמו ה 32X וכל ייעודה הוא לאפשר לשחק משחקי גיימבוי על הטלויזיה ובכך גם להנות במשחקי המונוכרום הפשוטים מצבע ואפשרויות משחק חדשות.
SNK מנסה גם היא לרכב על גל קונסולות הסידי ששוטף את העולם. הניאו גיאו סידי מכילה בדיוק את אותה החומרה של קונסולת הניאו גיאו המקורית ומריצה בדיוק את אותם המשחקים רק בגירסאות דיסקים ובמחיר נמוך בהרבה ($50 לדיסק לעומת $250 למחסנית משחק!). עם זאת, למרות שלכאורה מדובר היה ברווח בטוח, הקונסולה התבררה להיות כשלון. מחיר הקונסולה היה שערורייתי ($300) למרות חומרה מיושנת יחסית והיא הציגה זמני המתנה ארוכים מאד בין טעינה לטעינה (עד 30 שניות!) בגלל מהירות כונן בסיסית (X1). כשנה אחר כך מנסה SNK לשפר את המצב עם יציאת הניאו גיאו CDZ שהיתה גירסה זהה לסידי רק עם כונן בעל מהירות כפולה שקיצר את זמני ההמתנה בחצי. ה CDZ אפילו זכתה להצלחה יחסית ביפן ולכמה משחקים ייחודיים לה כמו סאמוראי שודאון RPG.
יציאת הניאו גיאו סידי בארה"ב היתה פשוט טרגדיה. למרות שעם ההשקה באמריקה כבר יצא ה CDZ ביפן, לארה"ב הגיעה רק הגירסה הרגילה והאיטית של המכשיר כאשר מולו התייצבו הסאטורן והפלייסטישן האימתניים שהיו עליונים עליו בהרבה. הניאו גיאו סידי גווע במהירות וסימן גם את סגירתו של הסניף האמריקאי של SNK.
לקראת סוף השנה יוצאות ביפן שתי קונסולות חדשות שמסמנות את המעבר המלא לגרפיקת פוליגונים תלת מימדית: הסגה סאטורן והסוני פלייסטישן, כאשר הפלייסטיישן מציג עליונות ברורה על הסאטורן בכל הנוגע לביצועים בתלת מימד.

1995
סגה מפתיעה את השוק האמריקאי עם יציאה מוקדמת בשלושה חודשים מהמתוכנן של הסאטורן. מכשיר ה 32 ביט העוצמתי של סגה לא מצליח למכור היטב בעיקר בגלל מחסור במשחקים, החברות המפתחות פשוט הופתעו מההשקה המוקדמת ולא הספיקו עדיין להכין את הליין אפ המתוכנן.
באותה שנה ממש, סגה ו 3DO מתכננות להכריז על מיזם חומרת 64 ביט משותף חדש אך העיסקה לא יוצאת אל הפועל. בסופו של דבר פנסוניק קונה את הטכנולוגייה הזאת, שנקראה M2 בעבור סכום עתק של 100 מליון דולר!
נינטנדו מוציאה את הוירטואל בוי, כרוניקה של כישלון ידוע מראש. המערכת המוזרה, שפותחה ע"י אותו המפתח של הגיימבוי, הכילה קסדת מציאות מדומה עם שני מסכים קטנים שהציגו תמונה סטריאוסקופית בגווני אדום ואפור בלבד. הקונים נרתעו ממוזרות המכשיר ומההתרעות הרבות שהיו עליו ושהזהירו מפני משחק ממושך, והמכירות צללו. מעניין לציין שהשלט של הוירטואל בוי נחשב עד היום בעיני רבים כאחד משלטי הקונסולות המוצלחים ביותר שיצאו אי פעם.
גם סוני נכנסת לשוק וטורפת את קלפי המשחק עם יציאת הפלייסטישן בארה"ב. סוני מוכרת את הקונסולה שלה עם ליין משחקי השקה מוצלח ותג מחיר נמוך יחסית ($300 לעומת תג המחיר של $400 של סאטורן). ליגואר יוצאת מערכת סידי, אך היא לא מצליחה להרים את מכירות הקונסולה.
בצעד מפתיע ולא צפוי, במיוחד לאור הוצאת גירסה ניידת חדשה של המגה דרייב בשם נומאד, יוצאת סגה בהכרזה על הפסקת התמיכה בסגה סידי וב 32X. סגה מחליטה גם לנטוש את תוכניותיה לקונסולה ההיברידית נפטון שאמורה הייתה לשלב בין המגה דרייב, הסגה סידי וה 32X, ומשקיעה את כל מאמציה בסאטורן שמאבד במהירות נתחי שוק יקרים לפלייסטיישן.
נינטנדו מגמגמת על כך שכדאי עדיין להשקיע במשחקים לסופר נינטנדו, למרות שהשוק כולו עבר כבר לפאזת ה 32/64 ביט. רק לקראת סוף השנה היא מוציאה ביפן את קונסולת ה 64 ביט שלה שפותחה בשיתוף עם סיליקון גרפיקס, האולטרה 64, ומצליחה למכור תוך זמן קצר את כל סטוק החומרה שלה. אלא שיש מחסור חמור מאד במשחקים לקונסולה החדשה, ועקב כך נפגע אמון הצרכנים בחברה.
NEC מכריזה על סיום התמיכה בטורבו גרפיקס על שלל גירסאותיה, שגם ככה שהלכה ונעלמה מהמדפים. היה ניסיון של NEC לצאת עם קונסולת 32 ביט משלה בשם PC-FX, אך הוא נכשל כשלון חרוץ. הקונסולה הזאת יצאה ביפן בלבד והיתה נחותה משמעותית מהמתחרות מבית סגה וסוני.

Game_Consoles_Timeline_1990s

1996
שנה זו סימנה את עיצומו של קרב מערכות ה 32/64 ביט. סוני הורידה את מחיר הפלייסטיישן בארה"ב ל $200 והכריזה על משחקים חדשים רבים. סגה נגררת בעל כורחה להורדת מחירים ומתחילה לחוש את ההפסד לסוני כאשר מכירות הסאטורן נשארות הרחק מאחורי הפלייסטיישן.
ביפן הסאטורן דווקא נמכר היטב, בעיקר בגלל משחקים מצויינים כמו וירטואה פייטר 2 ופאנזר דרגון שדחפו את יכולות הקונסולה מעל ומעבר למה שנחשב אפשרי רק שנה לפני כן, אבל בארה"ב המכירות עדיין מאכזבות מאד.
אטארי נכנעת לתחרות האיומה, סוגרת את שעריה ומכריזה על סיום התמיכה בקונסולת היגואר. ה 3DO שהצליח מעט יותר מהיגואר, דועך גם כן לאיטו ונעלם מהמפה. הנינטנדו 64 מושק רשמית בארה"ב ומוכר מצויין, זרם המשחקים למכשיר גובר והוא מתחיל לבסס עמדה תחרותית אל מול הפלייסטיישן.
בשנה זו שוק משחקי הוידאו נוסק לשיאים חדשים מבחינת מחזורי מכירות ורווחים. סוני מובילה את השוק עם המדיניות החופשית שלה בכל מה שנוגע לפיתוח משחקים. בניגוד לנינטנדו שהייתה ידועה לשימצה בסלקציה הנוקשה של מפתחי המשחקים לקונסולות שלה, איפשרה סוני למעשה לכל אחד לפתח משחקים למערכת שלה, ועם עלויות תמלוגים נמוכות משמעותית. בעקבות זאת, חברות רבות וביניהן גם שמות גדולים כמו סקוור ונאמקו נטשו את נינטנדו ועברו לפתח משחקים בלעדית לפלייסטיישן.
נינטנדו מוציאה את הגיימבוי פוקט, גירסה משופרת ראשונה של הקונסולה הניידת המצליחה שלה. הפוקט הוא קטן יותר, מציג מסך בהיר יותר והשיפור הניכר ביותר שלו הוא חיסכון כפול בזמן סוללה: 10 שעות משחק על 2 סוללות AAA (לעומת 10 שעות על 4 סוללות AA). הגיימבוי פוקט מקפיץ את מכירות המכשיר הוותיק בצורה שמפתיעה אפילו את הנאיביים ביותר בנינטנדו.

1997
שנה זו בידדה את מלחמת הקונסולות לשתי חברות, נינטנדו וסוני, אשר מתחרות ביניהן בהצהרות בומבסטיות בכל הנוגע להיקפי מכירות קונסולות ומשחקים. בכל מקרה, סוני שמרה על פער רציני מול נינטנדו, קל וחומר מול סגה שנישתרכה מאחור.
נינטנדו מכריזה על הפסקת התמיכה שלה בסופר נינטנדו, אך למרבה הפליאה מוציאה גירסה חדשה וקטנה יותר של המכשיר זמן קצר אחר כך. נינטנדו מכריזה גם על כונן דיסקים לנינטנדו 64 בשם 64DD שמשחק הדגל שיצא עליו יהיה זלדה החדש. ה 64DD יידחה שוב ושוב במשך כמעט שנתיים עד שהפרוייקט יבוטל רשמית, אבל משחק הזלדה לנינטנדו 64 שייצא לבסוף כמחסנית משחק יהיה לאחד המשחקים הטובים ביותר שיצאו אי פעם לקונסולת משחקי וידאו כלשהי.
למרות שסגה חוזרת ומצהירה שלא תוציא קונסולת משחקים חדשה בעתיד הקרוב, והיא עדיין תומכת בסאטורן בכל מאודה, מחלחלות לתקשורת ידיעות בקשר לפרוייקט חדש של החברה. על הפרוייקט עובדים במקביל שני צוותים, ביפן ובארה"ב. שם הקוד של הפרוייקט האמריקאי הוא "חגורה שחורה" (Black Belt) והקונסולה שלהם תבוסס על כרטיס וודו של 3DFX ותכיל את מעבד ה SH4 של היטאצ'י שאמור לעבוד במהירות 200 מגה הרץ. שם קוד של הפרוייקט היפני הוא "דוראל" והקונסולה שלהם תבוסס על צ'יפ PowerVR של VideoLogic. סגה מחליטה לבסוף להפסיק את הפרוייקט האמריקאי וללכת על הדוראל. בעקבות כך, רוב חברי הצוות האמריקאי נטשו את החברה וחברת 3DFX הגישה תביעה על הפרת חוזה. הקונסולה החדשה זכתה לשם קוד "קאטאנה" (חרב סמוראים) ושוחררה לבסוף כ"דרימקאסט".
גם מחברת סוני עולים שמועות על קונסולה חדשה שבניגוד לקונסולה של סגה גם תתמוך בפורמט סרטי DVD. יתר על כן, הפלייסטיישן 2 תתמוך בכל משחקי הפלייסטיישן 1 הקיימים, דבר שלימים התברר להיות החלטה מוצלחת במיוחד. אבל בכל מקרה שתי המערכות, זו של סגה וזו של סוני אמורות להופיע לכל המוקדם רק שנתיים לאחר מכן.
בזירת הקונסולות הקיימות ניטשת מלחמת חורמה, שנת 1997 אופיינה בהורדות מחירים אכזריות במיוחד. כל חברה הכריזה על הורדת מחירים ומתחרותיה הכריזו כתגובה על הורדות מחירים דומות. בסוף השנה עמדו כל שלוש הקונסולות על מחיר ההפסד $150.
פיינל פאנטזי 7 המדהים על הפלייסטיישן שובר את כל שיאי המכירות עם למעלה מ 2 מיליון עותקים שנמכרו ביפן במהלך 3 ימים בלבד (!). הרבה מעבר למה שנינטנדו הכריזה כמשחק הנמכר ביותר שלה בארה"ב, סטאר פוקס 64, שמכר 300,000 עותקים "בלבד" תוך 5 ימים.
נינטנדו מאשרת שהיא ממשיכה את הפיתוח של הקונסולה הניידת הצבעונית החדשה שלה, שם קוד "אטלנטיס" (לימים הגיימבוי אדבנס) שתהיה מבוססת מעבד 32 ביט ואמורה להציג שעות משחק ארוכות במיוחד על ריצת סוללות אחת.
חברת טייגר מנסה להיכנס לשוק הקונסולות הניידות עם הגיימדוטקום (Game.com היה במשך שנים אחר כך דומיין של חברת הסברו שרכשה את טייגר). הקונסולה הזאת מכילה גם אופציות נוספות בילדאין שהופכות אותה למעין PDA קטן, כמו: משחק סוליטייר, מחשבון, ספר טלפונים ולוח שנה. עם זאת, הגיימדוטקום זוכה להיענות נמוכה מאד. שנה אח"כ מוציאה טייגר גירסה קומפקטית יותר של הקונסולה אבל גם היא לא מצליחה ליצור עניין.

1998
SNK מכריזה גם היא על קונסולה ניידת משלה, הניאו גיאו פוקט, שתעמוד בפני עצמה כמערכת משחקים ניידת וגם תתממשק עם הקונסולה החדשה של סגה כתואם VMS, מערכת הזיכרון הויזואלי של הקונסולה (שיכולה לתפקד גם כמערכת משחק עצמאית עם גרפיקה מוגבלת).
באפריל 1998 מוציאה נינטנדו את הגיימבוי לייט, גירסה של הגיימבוי השחור לבן עם תאורה אחורית (סוף סוף!) אבל אך ורק לשוק היפני ): שתי תוספות חדשות לגיימבוי, מצלמה ומדפסת, מוכרות בהיסטריה למרות רזולוציות עלובות במיוחד. כחצי שנה אחר כך, נינטנדו מוציאה את הגיימבוי קולור שמסמן את מותו המהיר של הגיימבוי פוקט ומעביר פאזה את היסטריית הגיימבוי (ואת כל תעשיית הקונסולות הניידות) מעולם משחקי המונוכרום למשחקים צבעוניים (פאזה שסגה, NEC ואטארי הגיעו אליה כבר לפני 7 שנים!). לקולור יש תאימות אחורה לכל משחקי הגיימבוי, דבר שבדומה להחלטת התאימות אחורה של סוני התברר כהחלטה שיווקית מוצלחת במיוחד והציג תוצאות עסקיות בהתאם.

דור שישי
קדימה לשנות האלפיים

בסוף 1998 הדרימקאסט יוצאת לדרך ביפן. ייחודה של המערכת החדשה של סגה מתבטא בכמה מישורים: מערכת הזיכרון הויזואלי (VMS) שהוזכרה לעיל, שימוש במערכת ההפעלה מיקרוסופט ווינדוז CE לתאימות גבוהה לפיסי וממנו והדבר החשוב ביותר- תאימות מלאה עם מערכת הארקייד החדשה ביותר של סגה באותו זמן, הנאומי מודל 3. סגה מצליחה למכור את כל מערכות הדרימקאסט שסופקו לחנויות, כאשר כמעט עם כל קונסולה נמכר גם עותק של משחק ההשקה המצוין וירטואה פייטר 3.
התגובה של נינטנדו להתפתחויות אצל המתחרות לא אחרה לבוא. לא קונסולה ולא פרוייקט חומרה חדש, אלא משחק אחד שיכניס קצת סדר במערבולת ההכרזות והכרזות הנגד בתעשייה ויזכיר לכולם מי התחיל כאן את הכל. זלדה אוקרינת הזמן על הנינטנדו 64 זכה לכמות שיא של 325 אלף הזמנות מראש של בני מזל שקיבלו קלטת מוזהבת של המשחק. מלבדם, עד סוף השנה נמכרים 2.5 מליון עותקים של המשחק המדהים הזה וההכנסות ממנו הגיעו ל 150 מליון דולר. לשם השוואה, באותה התקופה הסרט המצליח ביותר היה "באגס לייף" של דיסני והוא הכניס 115 מליון דולר.
ב 1998 עולה לראשונה לכותרות נושא האמולציה והאמולטורים. ארגון ה IDSA פועל נמרצות להורדת אתרי אינטרנט שמציעים להוריד רומים של משחקי וידאו, וזאת למרות ששאלת החוקיות של הרומים מעולם לא התבהרה (אז כמו גם היום). כידוע לכל, מלחמת החורמה של ה IDSA לא השיגה את מטרתה, יתר על כן – היא רק העלתה את המודעות לנושא ולכן הגבירה את זרם האמולטורים והרומים באינטרנט.
NEC (מישהו זוכר אותה בכלל? :)) יוצאת סופית משוק הקונסולות והופכת להיות ספקית רכיבים לנינטנדו וסגה.

1999
נינטנדו מכריזה (כהרגלה באיחור רב לעומת מתחרותיה) על קונסולה חדשה בשיתוף פעולה הדוק עם IBM (שפיתחה גם את היגואר של אטארי). IBM אמונה על מעבד הליבה במהירות 400 מגה הרץ בשם גקו, זאת לעומת 200 מגה הרץ של הדרימקאסט ו 250 של הפלייסטיישן 2. למערכת ניתן שם הקוד "דולפין" ולדברי נינטנדו היא אמורה לצאת תוך כשנה. בנוסף מכריזה נינטנדו על הגיימבוי אדבנס, מערכת ניידת בעוצמת 32 ביט שתהיה בעלת תאימות מלאה לכל משחקי הגיימבוי והגיימבוי קולור.
מייקרוסופט מפתיעה את כולם ומכריזה על מערכת משחקי וידאו משלה בשם קוד XBOX שגם היא, כמו הדרימקאסט, תשתמש במערכת ההפעלה ווינדוז CE. בעקבות פריט מידע זה נפוצו שמועות לגבי תאימות עתידית בין שתי הקונסולות.
באנדאי, ממציאת היסטריית הטמגוצ'י, מוציאה את הקונסולה הניידת שלה, הוונדרסוואן (Wonder Swan). קונסולה זו תוכננה בחלקה ע"י גונפי יוקוי, מתכנן הגיימבוי, וכוללת אמנם מסך שחור לבן אבל עם רזולוציה גבוהה בהרבה מזו של הגיימבוי. המערכת תזכה להצלחה אדירה ביפן אך לעולם לא תראה אור מחוץ לארץ השמש העולה.
מערכת הניאו גיאו פוקט הראשונה עם מסך המונוכרום לא יצאה לאור בארה"ב, עם זאת SNK החליטה כן להוציא באמריקה את האיטרציה השניה של קונסולת ה 16 ביט הניידת שלהם, הניאו גיאו פוקט קולור. המערכת המעניינת הזו זוכה להרבה המרות מצויינות של משחקים מהאחות הגדולה, קונסולת ניאו גיאו הותיקה, כמו מטאל סלאג וקינג אוף פייטרס, ולכן גם מוכרת היטב וצוברת מעריצים רבים. למרות זאת, ההצלחה היחסית של הקונסולה הניידת שלהם לא הצילה את חברת SNK והיא הכריזה בסוף 2001 על פשיטת רגל ועל סגירתה. את כל הזכויות של SNK רכשה חברה קוריאנית בשם פליימור שהמשיכה להוציא משחקים לנאו גיאו ובתחילת 2004 אף החזירה את SNK לארה"ב בשם המחייב SNK NEO GEO.
חברה בשם "קונקטיקס" מוציאה מערכת וירטואלית למקינטוש להרצת משחקי פלייסטיישן (או בקיצור, אמולטור), סוני מנסה לתבוע את קונטיקס ולמנוע את יציאת האמולטור המסחרי הזה לשוק, אך נוחלת תבוסה בבית המשפט. בערך באותו זמן חברה בשם "בלים" מציעה אמולטור מסחרי נוסף של הפלייסטיישן והפעם למחשבי ווינדוז, וגם אותה מנסה סוני לתבוע. פעם אחר פעם, בסך כולל של ארבעה משפטים (!) דחה בית המשפט את טענותיה של סוני נגד בלים. לאחר שנוכחה לדעת שבדרכים לגאליות היא לא תשיג את הפסקת מכירת האמולטור, החליטה סוני לחסל את בלים באמצעות לחץ על רשתות חנויות המחשבים והאלקטרוניקה, עד שלבסוף היא הצליחה להביא לסגירתה.
אלא שהניצחון המפוקפק הזה לא עזר לסוני והיא נחלה תבוסה צורמת במלחמה הזו כאשר החל שיטפון של אמולטורים מצויינים מבוססי קוד פתוח לפלייסטישן שהופצו באינטרנט ועוד בחינם.

2000 והלאה
בזמן שנינטנדו ומייקרוסופט ממשיכות להדליף פרטים מעורפלים על הקונסולות החדשות שלהם, סוני כבר קבעה את רוב הפרטים כולל תאריך היציאה של הפלייסטיישן 2 וסגה כבר הוציאה את הדרימקאסט בארה"ב בהצלחה לא מבוטלת. אבל למרות ההצלחה הראשונית המדהימה של הדרימקאסט, הקונסולה בוטלה ב 2001 עם החלטתה של סגה לצאת סופית משוק הקונסולות ולהתמקד בפיתוח משחקים.
הסוני פלייסטיישן 2 הפך לשליט הבלתי מעורער של דור הקונסולות השישי כאשר הגיימקיוב של נינטנדו והאיקס בוקס של מייקרוסופט, שיצאו בסמיכות ב 2001, נלחמים בקרב צמוד על המקום השני.
בזירת הקונסולות הניידות, הגיימבוי אדבנס היה לשליט הבלתי מעורער, שסיום מלכותו הגיע ב 2004 עם יציאת הקונסולה הראשונה של הדור השביעי -הנינטנדו דיאס.

Game_Consoles_Timeline_2000s

דור שביעי-שמיני-והלאה
צורת הדברים שיבואו

סיפור הדור השישי מסמן אפילוג מבחינת הסקופ של הבלוג. על כן, הסיפורים של הדור השביעי, השמיני והבאים אחריו חורגים עוד יותר לגבולות האפילוג השני.
הסוני PSP שיצא ב 2004 הפסיד הפסד צורם בתחרות עם אחת הקונסולות היצירתיות והמצליחות ביותר בכל הזמנים – הנינטנדו DS. בסיבוב קרבות הקונסולות הבא ב 2005, הסתמן מהפך והקונסולה הנייחת של נינטנדו – הנינטנדו ווי הכניעה את ה XBOX 360 של מייקרוסופט והביסה את הפלייסטיישן 3 שהגיעה למקום האחרון (!) בעיקר בגלל אינספור טעויות ארוגנטיות מצד סוני. נינטנדו השתמשה בחדשנות עם גו'יסטיק מבוסס תנועה שקרץ לקהלים רבים, ולא רק לגיימרים. בסיבוב הבא אחר כך ב 2013 שוב התהפכו היוצרות – נינטנדו לא הצליחה לשחזר את החדשנות של הווי עם הווי U והשלט דמוי הטאבלט שלה. סוני יצאה אבירת הצרכנים כאשר הכריזה שהפלייסטיישן 4 לא תכיל אלמנטים מגבילים רבים שמייקרוסופט הכריזה עליהם עם האקסבוקס ONE.
ומה בעתיד? קסדות VR? מות הדיסקים? משחקי HD בסטרימינג? תעשיית משחקי הוידאו תמיד אופיינה בחדשנות ומהפכניות ונראה שכך זה ימשיך. יותר ויותר אנשים בכל העולם מאמצים את הגיק שיק ואת תרבות הגיימינג אשר מובלת ע"י קונסולות משחקי הוידאו, וזה מבטיח שימשיכו לקרות דברים מעניינים. Stay tuned…

דברו על פוסט זה ועל רטרו גיימינג בכלל בפורום!

שיתוף הפוסט