מיד עם יציאתו של Ninja Gaiden Ragebound יצא גם הדמו של שינובי אמנות הנקמה. בסגה ידעו מה הם עושים, כי היה להם ברור שנינג'ה גאיידן הפיקסל-ארטי החדש הוא טוב (ואפילו טוב מאד), והם חייבים להזכיר לכולם שתוך חודש יוצא עוד משחק נינג'ות פלטפורמרי שמבוסס על משחק מהאייטיז.
המשך…
אף פעם לא באמת שיחקתי – כלומר לא סיימתי – את טרילוגיית נינג'ה גאיידן המקורית. וגם משחקי נינג'ה גאיידן הפוליגוניים (מהאקסבוקס והפלייסטיישן) לא ממש תפסו אותי. אבל ב 2018 יצא The Messenger שרבים ראו בו הממשיך הרוחני של נינג'ה גאיידן, והוא היה מקבל את תואר משחק השנה אילולא באותה השנה יצא גם Monster Boy המדהים שקיבל את התואר הנכסף.
המשך…
אדוני האופל הוא הטייק של קאסטלוואניה לטרנד משחקי אל המלחמה של סוף שנות ה 2000 ותחילת ה 2010. משחקים כמו דארקסיידרס של THQ, ביונטה המדהים של סגה, האינפרנו של דאנטה של EA, ומעל כולם כמובן גאד אוף וור 3 על הפלייסטיישן 3. כל המשחקים האלה, כמו גם אדוני האופל, עוסקים במיתולוגיות דתיות (ובמיוחד נוצריות, למעט גאד אוף וואר כמובן שעוסק במיתולוגיה היוונית).
Lords of Shadow ישב אצלי בבקלוג שנים, ולא נגעתי בו כי קיבלתי את הרושם מהפידבקים אונליין שהוא די בינוני. טעות טעות טעות! מדובר במשחק מצויין ומהמרשימים ביותר בז'אנר שאני כל כך אוהב.
לפני כמה חודשים כתבתי כתבה בשם Rastan-Like – פלטפורמרים חדשים בסגנון ראסטאן האגדי. הכתבה עסקה ברנסנס של השנים האחרונות שחווה ז'אנר הפלטפורמרים האקאנסלאש, שהיו מאד פופולאריים באייטיז במקביל לפופולאריות של סרטי ה Sword & Sorcery. הז'אנר הזה נחלש לקראת סוף האייטיז והוחלף במידה רבה ב"ביטאמאפים" בסגנון האקאנסלאש, כמו גולדן אקס האגדי. אחד המשחקים ברשימה שנתתי שם היה אבאטור והוא מיוחד מספיק כדי שיזכה בכתבה משלו.
המשך…
אבירים, מכשפים, גמדים, ברברים, פיות, אמאזונות… ודרקונים! מקונאן הברברי דרך שר הטבעות ועד משחקי הכס – יש מעט דברים שמסעירים אותנו יותר מעולמות פנטזיה. בשנות השבעים והשמונים משחק הדמיון D&D (מבוכים ודרקונים) היה מאד פופולארי, והוא תרם להתפתחות הז'אנר הקולנועי Sword & Sorcery וז'אנר משחקי הוידאו הנלווה Hack & Slash. משחקים אלו היו לרוב תת-ז'אנר של מכות רחוב (Beat ’em Up), כאשר משחק ההאקנסלאש הכי מפורסם הוא ללא ספק גולדן אקס.
אבל רבים מהמשחקים בז'אנר הזה היו גם פלטפורמרים, והמפורסם מביניהם היה Rastan.
פייבל היה הניסיון של מיקרוסופט ליצור "זלדה לאקסבוקס" – סדרה של משחקי פעולה-תפקידים לאקסבוקס המקורי. זה היה המשחק הראשון בטרילוגיה והוא הבטיח משחקיות חסרת תקדים, הן מבחינת האינטראקציה הדינאמית עם העולם והן מבחינת הקוסטומיזציה של דמות הגיבור. למעשה, ההבטחות המעט מופרכות הללו היו הדברים שהפכו את המשחק למפורסם כל כך. ההבטחות, נחדד, פחות מימושן במשחק בפועל…
דרך אגב, פייבל "המקורי" יצא ב 1996 על הפיסי, והוא היה RPG עם משחקיות Point & Click אבל הוא לא קשור בשום אופן לפייבל על האקסבוקס.
תשעת קופי השאולין הוא משחק ביטאמאפ בסגנון סרטי קונג פו של שנות השבעים. הוא פותח ע"י הסטודיו הרוסי Saboka (כלב ברוסית), ויצא ב 2020.
למרות האופי הדו מימדי של הז'אנר, המשחק מוצג בגרפיקה פוליגונית בדומה לדאבל דרגון ניאון, אבל בניגוד אליו ולמרות שיש ביניהם פער של כמעט עשור שלם, הנכסים הגרפיים כאן הם ברמה נמוכה יותר. אבל בניגוד לגרפיקה הקצת בסיסית הסאונד הוא מצויין, כולל מוזיקה לא רעה ודיבוב מרשים של הדיאלוגים.
הסאגה הנורדית של סדרת אל המלחמה היא בת שני משחקים בלבד, היא החלה במשחק מ 2018 והסתיימה בהמשכו מ 2022. ולדעתי אלו הם שניים ממשחקי הסינגל פלייר הלינארים הטובים ביותר שיצאו. אני לא משתגע על המילה 'מעריץ', אבל אפשר להגיד שאני super fan של God of War – הקרבות הארקיידיים, העלילה הפנטסטית והאפית (שלא לומר גרנדיוזית), האלימות הברוטלית, ומעל הכל – הפרזנטציה שומטת הלסתות, בגרפיקה ובסאונד, תמיד לחצו לי על הכפתורים הנכונים. המשחקים גם מאד עקביים ברמת האיכות הגבוהה שלהם (כן, גם אסנשן!), ומצאתי את עצמי משחק ומסיים את משחקי הסאגה היוונית כמה וכמה פעמים ברמות הקושי הגבוהות.
המשך…
זהו הפריקוול לאחת מסדרות המשחקים האהובות עלי. סדרת דארקסיידרס עוסקת בארבעת פרשי האפוקליפסה – מלחמה (War), מוות (Death), זעם (Fury) ומדון (Strife). שלושת הפרשים הראשונים קיבלו משחקים משלהם, ועכשיו תורו של מדון. אלא שהמשחק הזה, בניגוד לשלושת המשחקים האחרים, אינו משוחק מגוף שלישי, אלא ממבט עילי איזומטרי שמזכיר קצת את דיאבלו, ואינו מתרכז בדמות אחת, אלא מצרף ל'מדון' את 'מלחמה' עם אפשרות לראשונה בסדרה למשחק קואופ שני שחקנים (לוקאלית או אונליין).
המשך…