ארכיון הקטגוריה: חובה לשחק

חובה לשחק: Golden Axe Revenge of Death Adder

כולם מכירים את גולדן אקס. הוא אחד המשחקים המזוהים ביותר עם פורטים של משחקי ארקייד לקונסולות ולפיסי. ללא ספק ממשחקי הארקייד האהובים עלי בכל הזמנים, גולדן אקס היה פנומנלי בזמנו ועדיין נראה ומשחק מצויין גם כיום, רבע מאה אחרי שיצא לראשונה. אבל מעט מדי מכירים את הסיקוול שלו: נקמתו של דת' אדר, שיצא לארקייד שלוש שנים אחריו והיה שדרוג גרפי מדהים. הסיבה העיקרית לאנונימיות היחסית שלו היא שהוא מעולם לא יצא לו פורט לקונסולות ביתיות!

להמשיך לקרוא

חובה לשחק: Streets of Rage Remake

Streets of Rage היא סדרת המשחקים האהובה עלי. יש משהו ממכר ממש בגרפיקת הספרייטים המצויינת, בשליטה ההדוקה, במוזיקת הטכנו הקאנונית של יוזו קושירו, ובאפקטים המספקים של סאונד המכות. מבחינתי מדובר במשחק המושלם להתפרקות מעצבים. כמובן שכבר כתבתי על Streets of Rage Remake בעבר בפוסט דאבל דרגון נגד פיינל פייט נגד סטריטס אוף רייג'. אבל אתם חייבים לסלוח לי על ה"כפילות" הזאת כי באמת שגם אחרי חמש שנים מאז שיצא, עדיין מדובר באחד ממשחקי הרטרו הטובים ביותר, ובהחלט מגיע לו פוסט משלו.

להמשיך לקרוא

חובה לשחק: Rondo of Blood ו Symphony of the Night

קאסטלוואניה – הסאגה הלא נגמרת על דרקולה ומשפחת בלמונט, שהחלה בשנות השמונים כשקונאמי היתה חברת משחקי וידאו מעולה ונערצת. רבים טוענים שהסדרה הגיעה לשיאה באמצע שנות התשעים עם המשחק Symphony of the Night (סימפוניית הלילה) שהציג לראשונה עולם פתוח שאיפשר לשחקן לחקור את הטירה העצומה של דרקולה בצורה חופשית ולא לינארית. אלא שלדעתי המשחק שהביא את הסידרה הזו לשיא היה דווקא קודמו שבמשך כמעט עשור וחצי ניתן היה להשיג אותו אך ורק ביפן ועל קונסולת הפיסי אנג'ין סידי בלבד – אקומז'ו דראקולה אקס Rondo of Blood (מעגל הדמים).

להמשיך לקרוא

חובה לשחק: Shovel Knight

שאבל נייט הוא שיר הלל למשחקי הפלטפורמה על קונסולות ה 8 ביט, ובעיקר הנינטנדו NES. הוא מציג גרפיקת 8 ביט מעולה ומוזיקת צ'יפטיון לא פחות ממדהימה. אם היה יוצא בסוף האייטיז, שאבל נייט היה בקלות תופס מקום בפנתאון משחקי ה NES הטובים ביותר, לצד המשחקים האגדיים שמהם הוא שואב השראה: מגה מן 2, קאסטלוואניה, סופר מאריו 3, ודאק טיילס.

להמשיך לקרוא

חובה לשחק: Ys Book I & II

Ys היא סידרת jRPG (משחקי תפקידים יפניים) הארוכה ביותר אחרי Final Fantasy אך החשיפה שלה זכתה במערב היא קטנה משמעותית. וזה קצת לא פייר, כי לסידרת הדגל של Falcom יש אווירת RPG ייחודית ולפחות שני המשחקים הראשונים (בהם עסקינן) מצליחים לשאוב את השחקן לתוך העולם הפנטסטי של Ys ולהיקשר לסיפור ולדמויות. לאחרונה סיימתי את Ys Book II בגירסת הטורבוגרפיקס סידי, וחשבתי שזה רעיון נחמד לעשות ריוויו על המשחק הזה, בעיקר כי אני די בטוח שמעולם לא נעשה אחד כזה בעברית. התקווה היא שזה יתחיל מסורת של סקירות משחקים בבלוג, עם תנאי אחד -שאני אסיים את המשחק עליו אני כותב. תנאי זה גורר תופעת לוואי- לא יהיו ציונים לסקירות, בעיקר כי אם לקחתי את הזמן לסיים את המשחק כנראה שהוא ממש טוב 🙂

להמשיך לקרוא