ארכיון הקטגוריה: סגה

האם סגה ניצחה את נינטנדו?

כשסגה נכנסה לשוק הקונסולות לראשונה בדור ה 8 ביט, עם קונסולת המאסטר סיסטם שלה, היא נחלה תבוסה צורבת. עם פיתוח קונסולת ה 16 ביט שלה היא הציבה לעצמה יעד שאפתני – יש שיאמרו בלתי אפשרי – להביס את נינטנדו בשוק קונסולות המשחקים. אני טוען שהיא השיגה את היעד הזה (ומעט אחר כך יצאה משוק הקונסולות לנצח). הנה למה.

להמשיך לקרוא

חובה לשחק: Streets of Rage Remake

Streets of Rage היא סדרת המשחקים האהובה עלי בכל הזמנים. יש משהו באמת ממכר בגרפיקת הספרייטים המצויינת, בשליטה ההדוקה, במוזיקת הטכנו הקאנונית של יוזו קושירו, ובאפקטים המספקים של סאונד המכות. מבחינתי מדובר במשחק המושלם להתפרקות מעצבים. כמובן שכבר כתבתי על Streets of Rage Remake בעבר בפוסט דאבל דרגון נגד פיינל פייט נגד סטריטס אוף רייג'. אבל אתם חייבים לסלוח לי על ה"כפילות" הזאת כי באמת שגם אחרי חמש שנים מאז שיצא, עדיין מדובר באחד ממשחקי הרטרו הטובים ביותר, ובהחלט מגיע לו פוסט משלו.

להמשיך לקרוא

ההיסטוריה של קונסולות משחקי הוידאו

נכון למועד כתיבת שורות אלה, אנו נמצאים בעשור החמישי של תעשיית קונסולות המשחקים, כאשר שלוש הקונסולות העיקריות (נינטנדו ווי U, אקסבוקס ONE, פלייסטיישן 4) ושתי הקונסולות הניידות (פלייסטיישן Vita, נינטנדו 3DS) הן דור שמיני (!) של קונסולות המשחקים. מה שהתחיל בתחילת שנות השבעים עם המשחק "פונג" וקונסולת המגנווקס אודיסי, התפתח לכדי תעשייה שמוערכת בעשרות (אם לא מאות) מיליארדי דולרים. הנה סקירה מהירה של ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, בדגש על שנות השמונים ושנות התשעים.

להמשיך לקרוא

היו שלום ותודה על הדגים

אקו הדולפין היה משחק כל כך ייחודי שבהתחלה ממש שנאתי אותו, כמו שלימדו אותנו לשנוא כל דבר שונה. עד אז משחק טוב היה בעיני משחק מכות "רגיל" כמו Streets of Rage או משחק פלטפורמה "שיגרתי" כמו Sonic. מנכ"ל סגה דאז, טום קלינסקי, אהב את השם אקו הדולפין, הוא אמר שזה שם מצויין כי הוא קליט והוא באותה תבנית כמו סוניק הקיפוד.
אלא שבניגוד לסוניק, הדמות אותה משחקים במשחקי אקו אינה חיה שעברה האנשה ברוטלית בסגנון הריטושים של וולט דיסני. אקו הוא משחק "ניו-אייג'", אתה משחק שם דולפין אמיתי, פוטוריאליסטי, שלשם שינוי לא קופץ מפלטפורמה אחת לשניה תוך כדי השמעת צליל מעצבן, אלא שוחה ברחבי האוקינוס בסביבה פיזיקלית ריאליסטית במיוחד, וכאן טמון ייחודו האמיתי של המשחק.

להמשיך לקרוא

על שרברבים וקיפודים – מאריו נגד סוניק

מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים ועד לאמצע שנות התשעים של אותה המאה חלשו שתי חברות עיקריות על שוק משחקי הוידאו הביתיים – נינטנדו וסגה. הן היו מזוהות יותר מכל לפי הקונסולות (החומרה) שהן שיווקו ולפי ליין המשחקים הייחודיים להן, כך למשל בתחום משחקי התפקידים נינטנדו הציגה את סדרת זלדה ואילו סגה הציגה את פנטזי סטאר. באופן דומה, בתחום משחקי הפלטפורמה התמיד-פופולארי לנינטנדו היה את מאריו ולסגה היה את סוניק.

להמשיך לקרוא

מכות רחוב – דאבל דרגון נגד פיינל פייט נגד סטריטס אוף רייג'

Streets of Rage (או SOR) לא המציא את ז'אנר של משחקי ה Beat ’em up / Brawler או כפי שהוא נקרא בעגה ה'לא מקצועית'- מכות רחוב. ההשוואה העתיקה מול המשחק הקלאסי Final Fight מבית קאפקום היא בהחלט מתבקשת, אבל לא מהסיבות הנכונות. רבים סבורים שסגה ניסתה להעתיק את פיינל פייט עם המשחק SOR הראשון שיצא למגה דרייב. זה לא מדוייק, הם בהחלט ניסו להעתיק את ההצלחה של המשחק הזה, אבל חשוב לציין כי קאפקום עצמה ניסתה לשחזר עם פיינל פייט הצלחה של משחק אחר: Double Dragon של חברת טכנוס שיצא בשנת 1987.

להמשיך לקרוא