כשסגה נכנסה לשוק הקונסולות לראשונה בדור ה 8 ביט, עם קונסולת המאסטר סיסטם שלה, היא נחלה תבוסה צורבת. עם פיתוח קונסולת ה 16 ביט שלה היא הציבה לעצמה יעד שאפתני – יש שיאמרו בלתי אפשרי – להביס את נינטנדו בשוק קונסולות המשחקים. אני טוען שהיא השיגה את היעד הזה (ומעט אחר כך יצאה משוק הקונסולות לנצח). הנה למה.
סטריטס אוף רייג' היא סדרת המשחקים האהובה עלי. יש משהו ממכר ממש בגרפיקת הספרייטים המצויינת, בשליטה ההדוקה, במוזיקת הטכנו הקאנונית של יוזו קושירו, ובאפקטים המספקים של סאונד המכות. מבחינתי מדובר במשחק המושלם להתפרקות מהירה מעצבים. Streets of Rage Remake הוא חווית הסטריטס אוף רייג' האולטימטיבית ובכלל מדובר באחד ממשחקי הפיקסל ארט הטובים ביותר.
אני אובר גיק, וכמו כל גיק תמיד אהבתי משחקי תפקידים. בניינטיז שיחקתי במבוכים ודרקונים במקום לצאת עם בחורות, והמשכתי עם משחקי תפקידים בעיקר על הקונסולות. הם תמיד הרגישו לי יותר נגישים ממשחקי התפקידים על הפיסי, ובנוסף לעובדה שלא היה לי פיסי, זה די מסביר את נושא האקסקלוסיביות 🙂 רבע מאה אחרי (OMG) ניסיתי לחזור ולשחק בכמה ממשחקי התפקידים שהגדירו את תקופת הילדות שלי, ולבדוק האם הם עדיין מחזיקים מים.
כיום אנו נמצאים בעשור השישי של תעשיית קונסולות המשחקים, כאשר שלוש הקונסולות העיקריות של נינטנדו, סוני ומיקרוסופט הן כבר הדור התשיעי (!). מה שהתחיל בתחילת שנות השבעים עם המשחק "פונג" וקונסולת המגנווקס אודיסי, התפתח לכדי תעשייה שמוערכת בעשרות (אם לא מאות) מיליארדי דולרים. הכתבה הבאה היא קיצור תולדות ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, בדגש על שנות השמונים ושנות התשעים.