נשארו באולמות הארקייד – משחקי מכות רחוב – חלק 1

משחקי מכות רחוב (או Brawlers או Beat’em Ups) היו ה-דבר בסוף האייטיז/ תחילת הניינטיז. אני מת על המשחקים האלה (רק הטובים שבהם כמובן), אז הרכבתי כאן רשימה של משחקי מכות רחוב מהארקייד שמעולם לא קיבלו פורט לקונסולות הביתיות. גיליתי שני דברים מאד מעניינים, הראשון: יש עדיין Hidden Gems שאפילו אני לא הכרתי ומשחקים שכן חשבתי שהכרתי התבררו להיות הרבה יותר טובים ממה שזכרתי, והשני: נראה ש 1993 היתה השנה החזקה ביותר בז'אנר הזה- שנתיים תמימות אחרי יציאת סטריט פייטר 2 שכביכול הרג את הז'אנר.

אין תגובות

פלטפורמר הארקייד הטוב מכולם – Willow

ווילו והנסיכה הוא אחד הסרטים האהובים עלי מהילדות. לשמחתי הרבה מי שקיבלה את הזיכיון למשחקי וידאו המבוססים על הסרט, היתה קאפקום והיא עשתה כהרגלה עבודה מצויינת. ווילו לנינטנדו NES היה מעין קלון לא רע בכלל של זלדה, אבל לא בו עסקינן. ווילו לארקיידס הוא כנראה משחק הפלטפורמה הטוב ביותר שיצא לי לשחק באולמות המשחקים, ועליו נדבר היום. דרך אגב, היו גם משחקי ווילו למחשבים האישיים… אבל הם לא היו מבית קאפקום והם היו כל כך גרועים שעדיף שלא נדבר עליהם בכלל.

אין תגובות

משחק השנה 2011: Streets of Rage Remake

סטריטס אוף רייג' היא סדרת המשחקים האהובה עלי. יש משהו ממכר ממש בגרפיקת הספרייטים המצויינת, בשליטה ההדוקה, במוזיקת הטכנו הקאנונית של יוזו קושירו, ובאפקטים המספקים של סאונד המכות. מבחינתי מדובר במשחק המושלם להתפרקות מהירה מעצבים. Streets of Rage Remake הוא חווית הסטריטס אוף רייג' האולטימטיבית ובכלל מדובר באחד ממשחקי הפיקסל ארט הטובים ביותר.

אין תגובות

חובה לשחק: Rondo of Blood ו Symphony of the Night

קאסטלוואניה – הסאגה הלא נגמרת על דרקולה ומשפחת בלמונט, שהחלה בשנות השמונים כשקונאמי עוד היתה חברת משחקי וידאו מעולה ונערצת. רבים טוענים שהסדרה הגיעה לשיאה באמצע שנות התשעים עם המשחק Symphony of the Night (סימפוניית הלילה) שהציג לראשונה עולם פתוח שאיפשר לשחקן לחקור את הטירה העצומה של דרקולה בצורה חופשית ולא לינארית. אלא שלדעתי המשחק שהביא את הסידרה הזו לשיא היה דווקא קודמו שבמשך כמעט עשור וחצי ניתן היה להשיג אך ורק ביפן ואך ורק על קונסולת הפיסי אנג'ין סידי – אקומז'ו דראקולה אקס Rondo of Blood (מעגל הדמים).

אין תגובות

צנזורה מערבית על משחקים יפניים – חלק 2: משחקי מכות

משחקי מכות באייטיז ובניינטיז תוכננו בעיקר לקהל היפני והבחורות שם תמיד היו יפות מאד ולבושות בבגדים חושפניים מאד 🙂 לכן לא מפתיע שהצנזור המערבי עבד שעות נוספות בהארכת חצאיות, הסתרת תחתונים, הגדלת בגדי ים, ולפעמים אפילו בהחלפת הבחורות כליל בבחורים :/ היו גם נושאי צנזורה אחרים במשחקי מכות, שאינם קשורים בגוף האישה, כמו: צבע עור, נטייה מינית, עישון, ואפילו דת (שאיכשהו תמיד משתחלת לכל מקום). ועדיין, כלל האצבע הוא תמיד להעדיף את הגירסה היפנית!

אין תגובות

צנזורה מערבית על משחקים יפניים – חלק 1

באייטיז ובניינטיז תעשיית משחקי הוידאו התרכזה בעיקר ביפן. המשחקים פותחו בחברות יפניות, ע"י מפתחים יפנים ועבור גיימרים יפנים. אם וכאשר המשחקים שוחררו לשווקי המערב בארה"ב ובאירופה הם עברו תהליך של תרגום. בתהליך זה עברו הרבה משחקים ריטוש וצנזור עמוקים, בעיקר בכל מה שקשור בדת ובמין. בפוסט זה ניסיתי להציג  משחקים ידועים שעברו צנזורה, והגעתי למסקנה המתבקשת שאם הדבר מתאפשר – כמעט תמיד כדאי לתת עדיפות לגירסה היפנית.

אין תגובות

רימייקים HD של משחקים קלאסיים – חלק 2

כתבה זו היא השלמה לפוסט "רימייקים HD של משחקים קלאסיים". למרות שכל המשחקים שדיברתי עליהם שם יצאו לפיסי כמו גם לקונסולות הדור השביעי והשמיני, ישנם עוד רימייקים מעולים שיצאו אך ורק לקונסולות. אלא שהתחזקות הפיסי בשנים האחרונות גרמה לכך שמספר הרימייקים שלא יצאו לפיסי היא די קטנה ומתרכזת בעיקר בדור השביעי של הקונסולות, לפני ש Steam החזיר עטרה ליושנה.

אין תגובות

רימייקים HD של משחקים קלאסיים – חלק 1

רימייקים של משחקים קלאסיים הם נפוצים כבר הרבה זמן. נינטנדו בעצמה אחראית לכמה מהרימייקים המוצלחים ביותר, לדוגמה: משחקי מאריו מה NES לסופר נינטנדו, מטרואיד מהסופר נינטנדו לגיימבוי אדבנס, ומעל כולם זלדה אוקרינת הזמן מהנינטנדו 64 ל 3DS. יש עוד הרבה דוגמאות של רימייקים למשחקים שקפצו דור מ 8 ביט ל 16 ביט ולקונסולות מתקדמות יותר, אבל בפוסט זה אני רוצה להתמקד ברימייקים של משחקי רטרו ידועים שעברו פאזה משמעותית יותר ופותחו מחדש ב Full HD. דרך מצויינת לדעתי להנגיש רטרו גיימינג לאנשים שלא היתה להם קונסולה באייטיז/ ניינטיז והיום כבר מפחדים מרזולוציות נמוכות 🙂

אין תגובות

רטרו JRPG משמעותיים – משחקי תפקידים רבע מאה אחרי

אני אובר גיק, וכמו כל גיק תמיד אהבתי משחקי תפקידים. בניינטיז שיחקתי במבוכים ודרקונים במקום לצאת עם בנות, והמשכתי עם משחקי תפקידים בעיקר על הקונסולות. הם תמיד הרגישו לי יותר נגישים ממשחקי התפקידים על הפיסי, ובנוסף לעובדה שלא היה לי פיסי, זה די מסביר את נושא האקסקלוסיביות 🙂 רבע מאה אחרי (OMG) ניסיתי לחזור ולשחק בכמה ממשחקי התפקידים שהגדירו את תקופת הילדות שלי, ולבדוק האם הם עדיין מחזיקים מים.

אין תגובות