Chiptune – מוזיקת 8 ביט חדשה

הקטע עם מוזיקת Chiptune הוא שזה לא ז'אנר מוזיקלי, אלא יותר כלי ליצירת מוזיקה באמצעות קונסולות משחקי וידאו 8 ו 16 ביט. אפשר למצוא מוזיקת צ'יפטיון בסגנון פופ, רוק, פאנק, האוס, דאבסטפ, ועוד. ככה שלא משנה איזו מוזיקה אתם אוהבים, בטוח יש יוצרים שעושים אותה עם נגיעות של רטרו גיימינג.

אין תגובות

תוכניות [רטרו] גיימינג ביוטיוב

בניינטיז היו מעט מאד תוכניות טלויזיה על גיימינג. התוכניות שכן שודרו היו בעיקר בערוצים הבריטים – Games World בסקיי 1 ו Gamesmaster בצ'אנל 4. בתוכניות אלה, ששודרו כל יום אחה"צ (מלבד סופ"ש), היה בעיקר בולשיט ותחרויות ומעט מדי ממה שתמיד רציתי לראות – חדשות, סקירות וגיימפליי. את החסך הזה סוגרים היום היטב המון ערוצי יוטיוב שמציפים גיימרים מזדקנים כמוני בקשקושי רטרו גיימינג שכל כך היו חסרים לי לפני עשרים שנה (20 שנה… O-M-G). הנה השורטליסט שלי של ערוצי רטרו גיימינג שאותם אני רואה באופן קבוע.

אין תגובות

מלכי אולמות הארקייד – SNK ניאו גיאו

SNK היתה אחת החברות הדומיננטיות ביותר באולמות משחקי הארקייד בשנות התשעים, בעיקר בזכות פלטפורמת הניאו גיאו המהפכנית. כשהוצגה הניאו גיאו בשנת 1990 היא הציגה לא רק תחרות לפלטפורמת ה CPS1 המוצלחת של קאפקום, אלא גם מהפכה של ממש בתפעול קבינות המשחק. זה סיפורה של אחת מפלטפורמות הארקייד המוצלחות והשרידות ביותר שהגיעו לאולמות המשחקים.

אין תגובות

מלכי אולמות הארקייד – קאפקום CPS

קאפקום יחד עם SNK היוותה את אחד משני עמודי התווך העיקריים בתור הזהב של אולמות הארקייד בעשור המופלא בין 1985 ל 1995. קאפקום הביאה לאולמות הארקייד כמה מהמשחקים הזכורים והאהובים ביותר מהאייטיז והניינטיז, כמו: 1942, פיינל פייט, סטריידר, סטריט פייטר 2 ועוד. כל מי שסיקר משחקי ארקייד והיה אמור לתת ציונים לכל משחק ניצב בפני בעיה כל פעם שיצא משחק קאפקום חדש- רובם היה ברמה לא פחות ממדהימה, מיעוטם היו טובים מאד וכל השאר היו סתם טובים 🙂

אין תגובות

פרהיסטוריה – קונסולות המשחקים הראשונות

הקונסולה הראשונה שלי היתה הסגה מסטר סיסטם, וקונסולות המשחקים האהובות עלי הן אלו מהדור השלישי (נינטנדו NES, מסטר סיסטם) והרביעי (סופר נינטנדו, סגה מגה דרייב, SNK ניאו גיאו) ולכן אני יודע עליהן הרבה. מבחינתי, ההיסטוריה של משחקי הוידאו בכלל וקונסולות המשחקים בפרט מתחילה להיספר מאמצע שנות השמונים, וזה השתקף בכתבה "ההיסטוריה של קונסולות המשחקים". כל מה שקרה בתעשיה לפני כן, כלומר הדור הראשון והשני של הקונסולות, היה מבחינתי לוטה בערפל, בעיקר בגלל שהמשחקים מאותה תקופה היו בעיני משמימים ומשעממים. לכן, החלטתי לחקור קצת על איך הכל התחיל, וציפיתי לכתוב על זה פוסט משעמם וקצר. אבל בסוף יצאה כתבה אינפורמטיבית ומעניינת (וארוכה למדי, למרות שניסיתי לקצר) שמסבירה הרבה על התפתחות תעשיית משחקי הידאו.

אין תגובות

ההיסטוריה של הקונסולות

כיום אנו נמצאים בעשור השישי של תעשיית קונסולות המשחקים, כאשר שלוש הקונסולות העיקריות של נינטנדו, סוני ומיקרוסופט הן כבר הדור התשיעי (!). מה שהתחיל בתחילת שנות השבעים עם המשחק "פונג" וקונסולת המגנווקס אודיסי, התפתח לכדי תעשייה שמוערכת בעשרות (אם לא מאות) מיליארדי דולרים. הכתבה הבאה היא קיצור תולדות ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, בדגש על שנות השמונים ושנות התשעים.

אין תגובות

רטרו גיימינג On The Go – אמולטורים על טלפונים

אמולציה של קונסולות קלאסיות על המחשב האישי זה חדשות ישנות. מרבית האמולטורים של הקונסולות העיקריות הגיעו לבשלות כבר לפני שנים והם מריצים (כמעט) מושלם את מרבית המשחקים. אבל מהפיכת עידן הפוסט פיסי (או ה Convergence) מכתיבה חוסר תלות בכבלים ובמכשירים גדולים ומסורבלים. ואכן, אפליקציות אמולטורים הן נפוצות מאד בחנות האפליקציות של אנדרואיד, ובכל הנוגע לחומרה – מרבית הטלפונים משנת 2014 ואילך מסוגלים להריץ את מרבית האמולטורים בצורה חלקה. אבל לצערנו, בכל הנוגע ל iOS (אייפונים ואייפאדים של אפל) העניין משמעותית פחות מתקדם.

אין תגובות

אמולטורים – לשחק חופשי על מכונות ארקייד וקונסולות מכל הזמנים

פריק אמיתי של משחקי וידאו חייב להיות גם פריק של משחקי הארקייד, הם תמיד היו עדיפים בכל בחינה על החומר שרץ בקונסולות המשחקים הביתיות. אמנם בערוב ימיהן הפער בין מכונות הארקייד והקונסולות הביתיות הצטמצם ונעלם, אך מכונות הארקייד היו ונשארו מושא תשוקתם של כל הפריקים של משחקי הוידאו באשר הם. אחת מפנטזיות הילדות שלי היתה שיטוט חופשי באולם ארקייד ענק שכל המכונות בו הן על מוד Freeplay.

אין תגובות

אודות מגזין פריק המקורי והבלוג שאתם קוראים עכשיו

מגזין פריק נוסד על ידי רמי שיר, עורך עיתון הילדים הידוע "אצבעוני", שתיפקד כעורך מגזין פריק מיום היווסדו ועד יומו האחרון. פריק היה ירחון על משחקי מחשב ומשחקי וידאו שיצא לאור לראשונה באוקטובר 1992. כשהוא מציג כתבות מעניינות יותר ותוכן טוב יותר, עבר פריק את יריבו הוותיק "וויז" (שהיה מעין מגזין מכירות של רשת באג) מבחינת תפוצה והשיג גם תוצאות עיסקיות בהתאם. בשיאו הגיע פריק ליותר מ 15,000 מנויים, הישג חסר תקדים למגזין נישה מסוגו בארץ. מגזין "זומביט" ויורשו "קליק" גם הם לא היו תחרות רצינית לפריק.

אין תגובות