משחק השנה 2015 ומשחק העשור: The Witcher 3 Wild Hunt

היום (19 במאי 2025) בדיוק 10 שנים ליציאתו של משחק העשור (201X) של VGFreak. וויצ'ר 3 הוא עד היום המשחק עם רמת ההיטמעות הגבוהה ביותר ששיחקתי בו!
מלבד פרזנטציה וגיימפליי, במשחקי עולם-פתוח יש פרמטר חשוב נוסף – אימרסיביות (או "היטמעות", אם תרצו). כלומר, עד כמה העולם משכנע באינטראקטיביות שלו עם השחקן על מגוון האובייקטים והדמויות בו, ועד כמה הוא מכניס את השחקן לאווירה ומשכנע באותנטיות שלו. מכל משחקי העולם הפתוח ששיחקתי בהם אף משחק לא הגיע לרמה של Witcher 3 מבחינת החוויה והקשר לעולם ולדמות הגיבור. בתקופה שבה משחקי הכס והויקינגים שלטו במסך הטלויזיה שלי, לא מפתיע שמשחק הפנטזיה הזה תפס אותי חזק, אבל כן הפתיע שהוא היה יותר משכנע ומעניין מהסדרות האלה ובכלל, גם מבחינת העלילה והסיפורים שהוא סיפר.
כשסיימתי את 150 השעות של המשחק העיקרי (לפני שני ה DLC הענקיים שלו) שאלתי את עצמי את אותה השאלה שאני שואל כל פעם שאני מסיים את טרילוגיית שר הטבעות – איך חוזרים מכאן לסרטים/משחקים רגילים?

אין תגובות

חמוש מחדש – הרימייק של Bionic Commando (והמשכו)

לביוניק קומנדו המקורי על הנס יצא רימייק שהיה לאחד המשחקים הראשונים אי פעם שקניתי דיגיטלית. למרות שיציאתו היתה מעין קידום מכירות למשחק "העיקרי" שיצא שנה אח"כ – ביוניק קומנדו 2009 – הוא היה טוב ומצליח ממנו עד כדי כך שלבסוף יצא משחק המשך לרימייק ולא למשחק העיקרי.
הנה הסקירה של שני משחקי Bionic Commando Rearmed שהשני שבהם היה למשחק האחרון שיצא לסדרת הרטרו הזאת.

סגור לתגובות על חמוש מחדש – הרימייק של Bionic Commando (והמשכו)

קאסטלוואניה Lords of Shadow – סאגת אדוני האופל

אדוני האופל הוא הטייק של קאסטלוואניה לטרנד משחקי אל המלחמה של סוף שנות ה 2000 ותחילת ה 2010. משחקים כמו דארקסיידרס של THQ, ביונטה המדהים של סגה, האינפרנו של דאנטה של EA, ומעל כולם כמובן גאד אוף וור 3 על הפלייסטיישן 3. כל המשחקים האלה, כמו גם אדוני האופל, עוסקים במיתולוגיות דתיות (ובמיוחד נוצריות, למעט גאד אוף וואר כמובן שעוסק במיתולוגיה היוונית).
Lords of Shadow ישב אצלי בבקלוג שנים, ולא נגעתי בו כי קיבלתי את הרושם מהפידבקים אונליין שהוא די בינוני. טעות טעות טעות! מדובר במשחק מצויין ומהמרשימים ביותר בז'אנר שאני כל כך אוהב.

סגור לתגובות על קאסטלוואניה Lords of Shadow – סאגת אדוני האופל

הסטריידר האחרון – קצת מטרואידוואניה הרבה אקשן

אחת-עשרה שנים חיכו בקאפקום להוציא המשך למשחק הארקייד המדהים שלהם, סטריידר (1989), וארבע-עשרה שנים נוספות הם חיכו עד שהוציאו את המשחק השלישי והאחרון עד כה. ואולי בגלל זה המשחק לא נקרא סטריידר 3 אלא פשוט Strider.

סגור לתגובות על הסטריידר האחרון – קצת מטרואידוואניה הרבה אקשן

פייבל – הניסיון של אקסבוקס להתחרות בזלדה

פייבל היה הניסיון של מיקרוסופט ליצור "זלדה לאקסבוקס" – סדרה של משחקי פעולה-תפקידים לאקסבוקס המקורי. זה היה המשחק הראשון בטרילוגיה והוא הבטיח משחקיות חסרת תקדים, הן מבחינת האינטראקציה הדינאמית עם העולם והן מבחינת הקוסטומיזציה של דמות הגיבור. למעשה, ההבטחות המעט מופרכות הללו היו הדברים שהפכו את המשחק למפורסם כל כך. ההבטחות, נחדד, פחות מימושן במשחק בפועל…
דרך אגב, פייבל "המקורי" יצא ב 1996 על הפיסי, והוא היה RPG עם משחקיות Point & Click אבל הוא לא קשור בשום אופן לפייבל על האקסבוקס.

סגור לתגובות על פייבל – הניסיון של אקסבוקס להתחרות בזלדה

הסינוסואידה של עולם הגיימינג – 2023 – דור הקונסולות התשיעי

שוק הגיימינג, כמו מרבית השווקים בעולם הקפיטליסטי שאנו חיים בו, ידע עליות ומורדות לאורך עשרות השנים בהם הוא קיים – מהעלייה המטאורית של קונסולות פונג ואטארי בסוף שנות השבעים, ההתרסקות בתחילת שנות השמונים, עליית הקונסולות בדורות השלישי והרביעי, המשחקים הפוליגוניים הראשונים באמצע הניינטיז, ועד לתקופת הרזולוציה הגבוהה ואות הוידאו הדיגיטלי. אם הסתקרנתם, קראו עוד על ההיסטוריה של קונסולות המשחקים, שם סקרתי את שוק קונסולות המשחקים לאורך הדורות.
לפני ארבע שנים בדיוק בתחילת 2019 כתבתי את "כתבת הסינוסואידה" הראשונה שקראתי לה "לקראת דור הקונסולות התשיעי". היא מעניינת מאד לקרוא כעת, ובמיוחד לראות מה התממש בסוף ומה פחות. ועכשיו, כשדור הקונסולות התשיעי נמכר כבר יותר משנתיים (כאוטיות ככל שהיו…) אנסה שוב להעז ולהעריך איך התחזיות שלי ההתממשו ומה לדעתי צפוי לנו בהמשך של מה שהוא אולי דור הקונסולות המוזר ביותר אי פעם.

סגור לתגובות על הסינוסואידה של עולם הגיימינג – 2023 – דור הקונסולות התשיעי

Darksiders Genesis – ההתחלה

זהו הפריקוול לאחת מסדרות המשחקים האהובות עלי. סדרת דארקסיידרס עוסקת בארבעת פרשי האפוקליפסה – מלחמה (War), מוות (Death), זעם (Fury) ומדון (Strife). שלושת הפרשים הראשונים קיבלו משחקים משלהם, ועכשיו תורו של מדון. אלא שהמשחק הזה, בניגוד לשלושת המשחקים האחרים, אינו משוחק מגוף שלישי, אלא ממבט עילי איזומטרי שמזכיר קצת את דיאבלו, ואינו מתרכז בדמות אחת, אלא מצרף ל'מדון' את 'מלחמה' עם אפשרות לראשונה בסדרה למשחק קואופ שני שחקנים (לוקאלית או אונליין).

סגור לתגובות על Darksiders Genesis – ההתחלה

משחק השנה 2012: טרילוגיית מאס אפקט

משחקי מאס אפקט בנו יקום עתידני מושקע ומפורט כל כך עד שהוא נותן פייט אפילו ליקום של סטאר טרק. הם גם מהמשחקים האימרסיביים ביותר ששיחקתי בהם אי פעם, למרות שהם לא בדיוק משחקי עולם פתוח. אבל לא רק העולם של מאס אפקט בנוי למשעי, גם סיפור העלילה הוא מפורט ומושקע ברמה הגבוהה ביותר. אותו סיפור שהסתיים בצורה ייחודית כל כך, עד שהיה נושא לדיונים אינסופיים (ובעיקר זעם) באינטרנט כשהמשחק השלישי יצא, עשר שנים לפני כתיבת שורות אלה.

סגור לתגובות על משחק השנה 2012: טרילוגיית מאס אפקט

חובה לשחק: טרילוגיית Gears of War

טרילוגיית גירז אוף וור על האקסבוקס 360 הם אולי המשחקים ששיחקתי וסיימתי הכי הרבה פעמים. הסיבה היא לא רק בתצוגה היפהפיה של העולם האפוקליפטי הטראגי שנקרא סרה, או בפסקול הסינמטי האפי המלהיב. גם לא רק במשחקיות המצויינת שהמציאה מחדש את מכניקת המחסה, והפכה את חווית הגייפליי לממכרת במיוחד. הסיבה לכך שחזרתי שוב ושוב לטרילוגית גירז אוף וור היא החוויה הקולנועית האפית שהיא נותנת לשחקן מהרגע שהוא לוקח את השלט לידיים, דרך כל שלבי המשחקים וסרטוני הביניים ועד לסיומה.

סגור לתגובות על חובה לשחק: טרילוגיית Gears of War